נפתלי בנט מקדם סופי שבוע ארוכים
שר הכלכלה נפתלי בנט מינה צוות שיבדוק הוספה של ימי חופש לכלל העובדים במשק בשישה ימי ראשון שיחפפו לחופשות התלמידים, כך מפרסם "כלכליסט". בתמורה עשויים המעסיקים לקבל הגמשה בתשלום השעות הנוספות, שיחושבו לפי חודש ולא לפי יום
צוות במשרד הכלכלה בודק אפשרות להחיל סופי שבוע ארוכים בישראל שאינם כוללים עבודה בימי ראשון, כך נודע ל"כלכליסט". הבדיקה במשרד מתמקדת בסופי שבוע ארוכים בשישה ימי ראשון במהלך השנה, שבהם גם תלמידי בתי הספר לא לומדים, כך שתתאפשר חפיפה בין חופשת התלמידים לחופש מעבודה של ההורים.
כך לדוגמה, בחנוכה האחרון התלמידים יצאו לחופש של שבוע - מיום חמישי עד יום חמישי. לפי ההצעה שנבחנת, כלל העובדים במשק היו יכולים להישאר בבית עם ילדיהם ביום ראשון ולחזור לעבודה רק ביום שני.
הצוות מונה לאחרונה על ידי שר הכלכלה נפתלי בנט בעקבות הצעה קודמת של שר האנרגיה סילבן שלום, שבנט החיה מחדש בזמן המו"מ הקואליציוני עם הקמת הממשלה הנוכחית. בנט אמר כבר אז כי הוא תומך גדול של ההצעה.
בחודשים האחרונים ההצעה נבדקה גם על ידי צוות בהובלת ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל. נראה כי קנדל עצמו תומך בתוכנית ניסיונית של הארכת סוף השבוע לארבע פעמים בשנה, עם אפשרות של עבודה בימי שישי עד שעות הצהריים ואולי גם הארכת שעות העבודה היומיות בחצי שעה.
בראש הצוות שמינה בנט עומדת הסמנכ"לית לענייני תעסוקה של משרד הכלכלה מיכל צוק, ומדובר באותו הצוות שבודק את האפשרות לשנות את חישוב השעות הנוספות במשק. הבדיקה היא אם ניתן להעביר את חישוב השעות הנוספות מחישוב יומי, תשלום על כל שעה נוספת מעבר לשמונה שעות העבודה ביום נתון, לחישוב חודשי - תשלום על כל שעה נוספת מעבר ל־186 שעות העבודה החודשיות.
המעסיקים, בייחוד במגזר ההייטק, מעוניינים מאוד בשינוי הזה, שכן הוא יאפשר גמישות גדולה יותר בניהול כוח האדם לאורך החודש. מנגד, סידור שכזה עלול לפגוע בעובדים, שיעבדו שעות ארוכות בימים מסוימים ללא קבלת תמורה. לכן הצוות בודק גם את האפשרות לשלב בין השניים, כך שמצד אחד העובדים יקבלו שש פעמים בשנה סוף שבוע ארוך, ומצד שני המעסיקים יקבלו הגמשה של חישוב תשלומי השעות הנוספות.
המעסיקים אמורים לקבל בתמורה להסכמתם את האפשרות לפתוח את העסק גם ביום שישי לחצי יום, אולם כבר בשלבים המקדמיים של רעיון הסופ"ש הארוך הביעו במשרד הכלכלה ספק באפשרות לעבוד בימי שישי, בוודאי בשעון חורף, כשהשבת נכנסת כבר בשעות אחר הצהריים. בשלב מוקדם זה עדיין אין הערכה לעלות המהלך עבור המשק והמעסיקים.
בעיה אחרת שהצוות יצטרך לבחון היא כיצד לא לפגוע בפריון לעובד, שהוא התפוקה שהעובד מייצר למעסיק בשעת עבודה, שכן גם כך ברבים מענפי המשק הפריון הישראלי הוא נמוך יחסית למדינות המערב ועומד בפער של 24% לעומת ממוצע מדינות ה־OECD. בו־בזמן, העובד הישראלי עובד בממוצע 10% יותר שעות בשבוע מעמיתו במדינות המפותחות.