ארה"ב: הומואים מגולגלים בתוך דפי גמרא
רצועות תפילין כרוכות על ירכיים נשיות, גבר ומלאך בפוזת התגפפות - ודמות בתכריכים העשויים מהפסוקים המגדירים משכב זכר כ"תועבה". 50 אמנים מציגים בתערוכת "הספקטרום המיני" באוקלוהומה, המבקשת לפתוח צוהר לעולמם של ההומואים ביהדות - ולחקור את היחס למיניות דרך אלמנטים דתיים
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
- עוד בתרבות יהודית: בין מנוחה לנחלה: אודי דוידי חוזר
בתערוכה הייחודית והנועזת מציגים למעלה מחמישים אמנים יהודים בני זמנינו, חלקם ישראלים, שורה של יצירות שבמרכזן בחינת גוף, מיניות, מגדר, נטייה, הקמת המשפחה וגידול ילדים, פוריות, דימויי גוף ועוד כהנה.
כלל היצירות במסגרת התערוכה, שתימשך עד לחודש מרץ 2014, נעות סביב "הספקטרום המיני", באין ספור רבדים ומקורות השראה מתוך העולם היהודי: מטקסטים תנ"כיים ותלמודיים ודמויות תנ"כיות, ועד לסממנים תרבותיים יהודיים - רובם בפרשנות רדיקאלית במיוחד לעין המסורתית.
אוצרת התערוכה, קארן יורק, אומרת ל-ynet כי מטרת התערוכה היא לפתוח, בין היתר, "דלת לעולמה של הקהילה הלהט"בית, באופן המאפשר להציץ אל תוך חייהם - לתחושות, קונפליקטים ומערכות יחסים", מתוך "קידום הבנה וקבלה", לדבריה, של האמנים.
ומה מביא את מנכ"ל המוזיאון, דרו דיימונד, להציג דווקא את התערוכה הזו? "זה תואם לחלוטין את הרוח שלנו", הוא אומר לעיתון המקומי "טולסה וורלד". "התערוכה מפנה לרעיונות כמו הומניזם וזכויות אדם ואזרח, בדרכים שבאמת יאתגרו אותך. עבורי על זה מתבססת האמנות, מתוך יצירת פורום לרעיונות וסוגיות באופן שיקדם דיון".
כשהאמונה פוגשת את הנטייה
"הספקטרום המיני" היא פרי ה"היברו יוניון קולג" בניו-יורק, המשתייך לתנועה הרפורמית. מוקדם יותר השנה הוצגה התערוכה במוזיאון JIR שבניו-יורק. אוצרת התערוכה המקורית, לורה קרוגר, מספרת כי הטריגר היה הדיון הער שהתחולל בניו-יורק בשנת 2011, שעה שבית המחוקקים המקומי דן בשאלה האם לאפשר נישואים לחד-מיניים.
"הדיאלוגים והקולות ששמעתי שם נשמעו לי כמו אנטישמיות", כך קרוגר. "קולות נאציים שנפלטו מרדיו ציבורי בניו-יורק באופן מפחיד. מאחר ואני תומכת בשוויון מלא בהופעותיי הפומביות ובגיוס תרומות, חשתי שאני יכולה לקדם זאת על ידי יצירת תערוכה משמעותית, שתהפוך את התמיכה הציבורית לטובה".
קרוגר מוסיפה כי האמנים התבקשו להציג את תחושותיהם האינטימיות הנוגעות לחייהם כחלק מהקהילה הלהט"בית, במבוסס גם על אמונתם הדתית. לדבריה, האמנים (שישה מתוכם ישראלים) היו "להוטים" ליטול חלק במיזם. "החלטתי לאמץ גם חומרים הנוגעים למיניות הטרוסקסואלית, מאחר ואני רואה אותם כשותפים שווים באימוץ של המגוון המיני".
"תועבה"
בין שורת האמנים בתערוכה המתחדשת, נמצאת היוצרת היהודייה לינדה סוברמן, שהכינה מייצג העשוי מעשרות כיסאות מתכת קטנים, חלקם מעוטרים בפרצופים שקופים, המסמלים עבורה את "הבלתי רצויים", כמחווה לרצח הומוסקסואלים במהלך השואה.
ג'וש לרר צילם את סידרת הפורטרטים "רדופה" של צעירים טרנסג'נדרים בניו-יורק. כאמור גם הטקסט התנ"כי
הצלמת דורית יורדן דותן הישראלית, מציגה בתערוכה תמונה של זוג לסביות במצעד הגאווה בחיפה, ועליו הפסוק "באשר תלכי אלך" מתוך מגילת רות.
ביצירה המכונה "היאבקות עם ויקרא" מציגה האמנית סוזן קפלו "טריו" שצולם על ידי טריקסי רוזן, ובה דמות המכוסה בתכריכים שעליהם טקסט מפרק י"ח פסוק כ"ב בספר ויקרא ("וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה: תּוֹעֵבָה, הִוא"), כשפניה של הדמות מכוסות בכיתוב "תועבה", ולצדה הדיון בגמרא סביב "ארבע מיתות בית דין" העוטפות דמות נוספת בסדינים הלבנים.
לדברי האמנית, היצירה באה לבטא כאב ותחושת תיעוב עצמי נוכח הטקסט המקראי ביחס לנטיותיה האישיות. "הרגשתי מתה מבפנים, אז ארגנתי לעצמי לוויה", כתבה באתרה., "לכן השתמשתי באלמנטים של קבורה מסורתית, על מנת ליצור את האמנות שלי".
יצירות נוחות פחות לעיכול של צופים מסורתיים, מציגות רצועות תפילין הכרוכות על ירכיים נשיות, וצילום עירום למחצה של גבר המניח תפילין כשעל זרועו מבצבץ פלסטר, כעדות למאבק הקהילה הגאה בנגיף האיידס.
אמנות שנולדה מקונפליקט
אך לא רק נטייה מינית שונה - גם סוגיות על ציר העקרות ההלכתית (מצב בו זמן הביוץ של האישה חל במהלך שבעת הימים האסורים במגע לאחר תום הווסת); דימויי גוף (צילומים של חיילי צה"ל בעירום חלקי, עבודה של קובי ישראל); והולדת ילדים עם מומים, נחקרו ופורשנו דרך יצירות אמנות מגוונות.
בין שלל המוצגים, בולטת האמנית האורתודוכסית האמריקאית הדי אברמוביץ', שכתבה את שם השם המפורש, לצד התייחסויות נקביות. כלל, הנשיות על שלל צורותיה היא כמעט מוטיב חוזר בתערוכה: מפקדת צבא בת זמננו היא "דבורה הנביאה" בגרסתה המודרנית; ציורים של חווה ולילית – ובחינת דמות האהובה ב"שיר השירים".
האוצרת המקומית מטעם מוזיאון שרווין מילר, קארן יורק, מציינת כי מדובר באוסף מדהים של אמנים "שהראו מה הם יכולים לעשות מהקונפליקטים הללו". אך האם התערוכה הלא פשוטה לעיכול שעברה ברוגע יחסי בניו-יורק הליברלית, תצליח גם ב"חגורת התנ"ך" האמריקאית?
לדברי יורק, "התגובות הנוכחיות חיוביות באופן גורף. טולסה היא אכן עיר שמרנית הממוקמת בליבה של 'חגורת התנ"ך', ועם זאת, תמיד היינו עיר משגשגת עם אומנות עכשווית, ואוניברסיטאות מובילות בתוכניות לימוד מקיפות באמנות ומדעי הרוח".
האם בקרוב נוכל לראות את התערוכה כאן בישראל? קרוגר בוחנת את האפשרות בקפידה. לדבריה, היא "להוטה להציג בישראל", אך עומדים בפניה בעיקר מכשולים לוגיסטיים הנוגעים לעלויות השינוע היקרות של הפריטים. התערוכה עומדת לעבור בלא פחות משמונה מוזיאונים ברחבי ארצות הברית בתקופה הקרובה, "ונשמח לחלוק אותה גם עם ישראל", אומרת קרוגר.
לפנייה לכתב/ת 
