14 קטנות: אין קשר בין כשר ל"פתוח בשבת"
כי גדולי ההלכה כבר התירו, כי אין קשר בין כשרות לשיקולים זרים כמו פתיחה בשבת או דעותיו הפוליטיות של בעל העסק, כי זה גם לא חוקי - ומשום שאחרי התיקון לחוק יידעו צרכני הכשרות, סוף סוף, שהמשגיח מגיע לעסק לפחות פעמיים בשבוע. ח"כ אלעזר שטרן לא מבין את הרבנים המתלהמים
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
אך החשוב מכל - הצעת החוק היא עוד צעד שיוביל לרבנות שיודעת להתמודד עם האתגרים האמיתיים של החברה הישראלית, וייצור יהדות מקרבת ולא מרחיקה. כנגד "13 הסיבות למה 'פתוח בשבת' זה לא כשר", של הרב אליעזר שמחה וייס – יש לי 13 סיבות מדוע זה יכול להיות כשר, ועוד איך.
1. הסתמכות על גדולי הלכה
ההיתר ההלכתי למתן תעודת כשרות לימי החול בלבד - מתבסס, בין היתר, על פסיקתו של הרב משאש. בעקבות פסיקה זו, התירו זאת גדולי דור נוספים, לרבות הרב מרדכי אליהו זצ"ל, הרב עובדיה יוסף זצ"ל ורבנים נוספים.
2. מעשי? ועוד איך מעשי
בפועל, התנאי לקבלת תעודת הכשרות לימי חול פשוט מאוד: על כל בית עסק להחזיק ברשותו שתי מערכות כלים, אחת "כשרה" לימי החול - ומערכת כלים נוספת ליום השבת. מערכת הכלים "הכשרה" שבה משתמשים במהלך השבוע, ננעלת מאחורי בריח על ידי משגיח הכשרות ביום ו' לפני כניסת השבת. אותו משגיח מגיע לבית העסק במוצ"ש, ומחליף שוב בין מערכות הכלים.
כמו כן, כל האוכל שבושל במסעדה בשבת, לא יימכר בימיי החול. היתר זה אינו המצאה חדשה, ותעודות כאלו ניתנו בעבר על ידי הרב שלום לוי בקריית שמונה, ועל ידי הרב שלמה דידי במועצה אזורית עמק הירדן.
3. זלזול תמוה במשגיחי הכשרות
ההשגחה על הוצאת והחזרת הכלים ביום שישי ובמוצ"ש תהיה באחריותו הבלעדית של משגיח הכשרות. הטענה כי אין באפשרותו לוודא מי נכנס ומי יוצא מהמטבח, והאם השתמשו בכלים - תמוהה מאוד. במידה והיא אכן נכונה, מה ההבדל בין בישול ושימוש בכלים בשבת, לבין הטרפת כלים ביום חול, בזמן שהמשגיח לא נוכח במקום?
4. האמינות דווקא תגבר
כיום אין ביכולתה של הרבנות לבדוק את כל בתי העסק בכל רגע נתון. בפועל, אין תאריך קבוע שבו בודק המשגיח אם הכלים נטרפו (ולעיתים גם אם רצה, אין ביכולתו לעשות כן). במקרה שלנו, עצם הוצאת הכלים והחזרתם מחייבת בדיקה שבועית. ברגע שיעלה כל חשש הלכתי מצד המשגיח, הוא יוכל לפעול בהתאם. לכן מתן תעודת הכשרות לימי חול, לא תקטין את האמון במוסד הכשרות - אלא תעשה בדיוק ההפך.
5. השגחה יתרה
כיום ישנם משגיחים שמגיעים לבית העסק פעם בשבוע, ואחרים שמגיעים פעם בשבועיים, ויש כאלה שגם פעם בחודש בלבד, לצערי, רק כדי לאסוף את הצ'ק. הקביעה כי רק המשגיח יוכל להחליף בין מערכות הכלים, גורמת לכך שבפועל הוא מחויב להגיע למסעדה פעמיים בשבוע לכל הפחות. נוכחות זו, מעבר לביקורות השגרתיות, תעלה את רמת ההשגחה בבתי העסק.
6. אכן, הרב כפוף רק להלכה
איש אינו מכתיב לרב לאילו בתי עסק לתת תעודת כשרות. ההפך הוא הנכון: לו הצעת החוק תעבור, היא תגרום לרב להתייחס אך ורק להלכות הכשרות, ולהוציא מתוכן את השיקולים הבלתי רלוונטיים: דעות פוליטיות, מופעים הנערכים בבתי העסק, וכן התניית שמירת השבת בתעודת הכשרות – תנאים שאינם מצויים בהלכה.
הצעת החוק תעשה סדר בבלגן: לא עוד שיקולים הלכתיים עמומים שמקורם בעולמות ערכיים שמרניים, אלא שמירה על הוראות ההלכה. עובדה היא שרבנים רבים שקלו להתיר כשרות לימי החול, אך מסיבות פוליטיות הם נאלצו להסיר כשרויות אלו (ולא כי נתגלו כשלים בשמירת הכשרות).
7. ומה עם להשאיר את ההחלטה בידי הצרכן?
בפועל, על תעודת הכשרות של בתי העסק שירצו להיות כשרים ועדיין לפתוח בשבת, יצוין מפורשות – "כשרות לימי החול". במקביל, עסק שיהיה כשר ויסגור בשבת, יקבל תעודת כשרות "רגילה". מצב זה מביא לכך שההחלטה נשארת בידיי הצרכן בלבד, והוא יוכל לבחור את סוג הכשרות המתאימה לו.
8. למען התמודדות רצינית עם צורך שעולה מהשטח
ניתן לומר כי רוב הציבור בישראל הוא מסורתי: לא אוכל טרף, מפריד בין בשר לחלב, אך לא תמיד שומר שבת כהלכתה. דווקא ציבור זה שבאמת רוצה להקפיד על נושא הכשרות, נאלץ ללכת למסעדות לא כשרות, כי העסקונה הרבנית החליטה שלא להכיר בצורך האמיתי שקיים בשטח – מסעדות העומדות בתנאי הכשרות, ללא כל קשר לפתיחתן בשבת. תעודת הכשרות לימי חול תוביל לכך שעוד מאות-אלפי יהודים יאכלו מזון כשר.
9. למען הצלת עסקים מקריסה כלכלית
בניגוד לטענות שהעלו נציגי הרבנות במקומות שונים - בהצעת החוק אין אינטרסים של בעלי הון מחללי שבת. ההפך הוא הנכון: יש כאן אינטרסים של עסקים קטנים בפריפריה, שלא יכולים לשרוד מכיוון שמצד אחד, לא משתלם להם להחזיק עסק "לא כשר" מה שמונע מהציבור הדתי לאכול אצלם, ומצד שני, ההחלטה על סגירת העסק בשבת מדירה מפתחם את מטיילי השבתות. את העניין הזה הבינו רבנים בצפון הארץ, רק משום כי שהם מחוברים לצרכי קהילתם, ולא מנותקים מהשטח.
10. סנקציות, כדי למנוע את ביזוי הרבנות
כמו בכל חוק במדינת ישראל – מי שמפר אותו, ובייחוד עובד ציבור, צריך להיענש בדרך כזו או אחרת, ופעמים רבות אין מה לעשות - אלא אם כן החוק קובע הוראות מפורשות בנושא. במקרה דנן, רבנים מקומיים (גם אם מדובר במיעוט) מבזים לעיתים קרובות את מעמד הרבנות ואת תואר "הרב" בכך שהם מזלזלים בזכויות המתגיירים, לוקחים שוחד ומעלימים עין מכשלים חמורים בתחום הכשרות.
הסנקציות יבטיחו כי החוק יישמר, וכי זכויות בעלי העסקים וצרכני הכשרות לא ייפגעו. כך שאין כופים על הרבנות להעניק תעודת כשרות, אלא רק אוסרים עליה לערב שיקולים זרים ובלתי רלוונטיים.
11. מה הקשר בין הופעה לכשרות?
הצעת החוק לא מתעסקת רק במתן כשרות לימי החול, אלא אף אוסרת על עירוב שיקולים זרים אבסורדיים נוספים כתנאי לתעודת הכשרות: האיסור על מופעים וטקסים שונים בבית העסק, השתייכותו הדתית או עמדותיו הפוליטיות של בעל העסק. זה חייב להיפסק. עמדה זו קיבלה חיזוק משופטי בג"צ בעבר, כשקבעו כי אין בסמכותה של הרבנות להפעיל שיקולים אלה עת מתן תעודת כשרות.
12. כדי לשפר את מוניטין הכשרות
בשנת 2008 העלה דו"ח מיוחד של מבקר המדינה ממצאים חמורים מאוד של ניגוד אינטרסים בכל נושא הנפקת תעודות כשרות, אכיפת חוק איסור הונאה בכשרות, דרכי עבודת הרבנים ועובדי המועצות הדתיות ועוד. מוניטין מערך הכשרות נמצא בשפל. לו יקיץ הקץ על כשרויות הניתנות "כלאחר יד" או בתנאים משונים, דרכי הפעולה של "המאכערים" בתחום רק תצומצם.
13. הרבה יותר מקומות כשרים
בכמה שכונות בירושלים פועל פרויקט מדהים של "כשרות קהילתית", שאותו מוביל הרב אהרן לייבוביץ', המפגיש את בעלי העסקים עם הקהל הרחב, ויוצר נאמנויות אמיתיות ובכך גם כשרויות שמקבלות משמעות רחבה הרבה יותר.
גם אם במצב היום מסעדות רבות סוגרות את שעריהן בשבת רק בשביל תעודת הכשרות, ובמידה והצעת החוק תעבור הן יחליטו לפתוח – הרי שאי אפשר להתעלם מכך שמסעדות רבות היום אינן כשרות, ובכות החוק יהפכו לכשרות. יראה הציבור שסביב נושא הכשרות יש היגיון, ולא רק מחשבות מעולמות אחרים.
14. למען יהדות מקרבת
אין לי, או למי משותפיי לדרך, רצון לנגח את הרבנות הראשית. מטרתנו המרכזית היא לומר בקול ברור:
אנחנו בעד יהדות מקרבת, ולא מרחיקה. יהדות שמחוברת לאתגרים האמיתיים של החברה הישראלית, וקשובה לצרכי הציבור הרחב. יהדות שיודעת למצוא את הפתרונות במסגרת ההלכתית, כמו שידעו לעשות רבנים גדולים וידועים בקהילות היהודיות בעבר. אז במקום לברוח להתנגדויות האוטומטיות, תמיכה בהצעת החוק הזו רק תביא לקירוב לבבות, ותהווה צעד נוסף בהנגשת היהדות להמוני עמך ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
