פוטרה בהריון: "יותר מדי מורות בגיל פוריות"
שופט בית הדין האזורי לעבודה דן בפיטוריה של מורה בהריון ונחרד לשמוע על נוהל חדש שגיבשו משרד הכלכלה ומשרד החינוך. הנימוק להפסקת עבודתה היה "טעמים מנהליים". הוא קבע חד משמעית: הנוהל פסול
בית המשפט מתח ביקורת חריפה
על נוהל חדש שגובש על ידי משרד הכלכלה ומשרד החינוך, שעל פיו ניתן לפטר מורות בהיריון אם המהלך נובע מ"טעמים מנהליים". חרף טענות המדינה על פגיעה ביעילות בגלל ריבוי מורות בגיל הפוריות, קבע בית הדין האזורי לעבודה בנצרת שהנוהל פסול.
המדינה טענה מנגד שהפיטורים בוצעו בשל הנוהל המיוחד שגובש מטעמי יעילות, בשל העובדה שמועסקות במערכת מורות רבות בגיל הפוריות. לטענתה, הפיטורים התבקשו מטעמים מנהליים של היעדר ודאות בדבר קיומו של תקן בשנת הלימודים הבאה, ולא מחמת הריונה, ולכן ההחלטה ניתנה כדין.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- נפסל הליך פונדקאות בהודו – התינוקת נמסרה
- בגלל רעש מהמעלית: ועד הבית יפצה דיירים
- בני דודים ילדו תינוק בעל מום – ותבעו פיצוי
- משרד התחבורה כשל - רישיון הנהיגה הוחזר
ראשית הפרשה באוגוסט 2013, אז התירה הממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה את פיטוריה של מורה בהיריון. המורה, שמנהלת הליכים בגין הפסקת עבודתה בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, הגישה ערעור על החלטת הממונה.
באמצעות עו"ד וג'יה קאסם היא טענה שהממונה על חוק עבודת נשים התירה את פיטוריה מבלי שניתנה לה זכות טיעון ראויה. בין היתר טענה שלא קיבלה עותק מבקשת משרד החינוך למתן היתר לפיטוריה, כך שלא ניתנה לה הזדמנות ראויה להגיב.
אילוסטרציה. השופט השווה את משרד החינוך למעסיק בשוק הפרטי(צילום: shutterstock)
נוהל בעייתי שיש לשנות
השופט חיים ארמון מתח ביקורת קשה על המהלך. הנוהל הרגיל, פסק השופט, קובע הליך מובנה: תחילה נמסרת בקשת המעביד לעובדת, וזו צריכה לתת את תגובתה. לאחר מכן שומעת הממונה את גרסאות הצדדים בנפרד, ורק אז היא אמורה להחליט מה יעלה בגורל הבקשה.
לעומת זאת, הנוהל המיוחד קובע כי כאשר הסיבה לפיטורי מורה בהיריון נובעת מנסיבות מנהליות, ההיתר יינתן באופן אוטומטי. השופט ארמון קבע שהחלטה קטגורית שכזו פסולה כיוון שהיא מצמצמת לחלוטין את שיקול הדעת שהוענק לממונה בחוק. נקבע כי הנוהל המיוחד, שאינו כולל הליך גביית גרסאות, לא מאפשר למצות את זכות הטיעון.
יתרה מכך, הנוהל גובש בהחלטה משותפת של משרד הכלכלה ומשרד החינוך, בשעה שהסמכות לגיבושו נתונה אך ורק למשרד הכלכלה. משרד החינוך - המעסיק שמבקש את ההיתר - אינו יכול להיות מעורב בגיבוש נוהל לפיטורי עובדיו.
"מי שהסמכות להתיר פיטורים בהריון הואצלה להם על ידי שר הכלכלה אמורים לדון בבקשותיו של משרד החינוך להתיר פיטורים בהריון, באופן חסר פניות, בלא שיינתן משקל לכך שהמעסיק הוא משרד ממשלתי", כתב השופט.
עוד קבע השופט כי נימוקי הממונה להתרת הפיטורים לקו בחסר. ההחלטה לפטר את העובדת התבססה על שלושה נימוקים בלבד: פיטורים מנהליים, הבטחת משרד החינוך לשבץ את המורה אם יהיה תקן, והיעדר קשר בין הפיטורים להיריון. משכך, ברור שהממונה לא שקללה את נסיבותיה האישיות של המורה, בהן הוותק שלה ואפשרותה למצוא עבודה אחרת במצבה.
משכך נפסק כי ההחלטה להתיר את פיטורי המורה בטלה. השופט הדגיש כי הממונה רשאית להגיע להחלטה חדשה, אך זאת בכפוף לכמה תנאים, בהם מסירת העתק של בקשת משרד החינוך לידי המורה, מתן זמן תגובה מספיק, קיום הליך מסירת גרסאות וגיבוש ההחלטה בהסתמך על שיקול דעתה העצמאי, תוך נימוקה כנדרש.
לבסוף קרא השופט למשרד הכלכלה לבדוק מחדש את הנוהל המיוחד לאור הבעייתיות שנמצאה בו. המדינה חויבה לשלם שכר טרחת עורך דין של 4,720 שקל.
בהחלטתו השווה בית המשפט את התנאים בין מעמדה של המדינה כמעסיק (משרד החינוך) לבין מעסיקים מהמגזר הפרטי, והיה ער לבעייתיות הנוצרת נוכח הפרדת משרדי הממשלה - כאשר מצד אחד המדינה היא המעסיק ומצד שני היא הגורם שאמור לקבל החלטה אם לאפשר פיטורים.
- לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד ומגשר בוריס פרלמן
הוא בעל משרד העוסק בין היתר בדיני עבודה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
