גיאורגיה מחפשת את המשקיע הישראלי

תיק התיירות בגיאורגיה הוא אחד התיקים החשובים במדינה, המקביל בחשיבותו לתיקי האוצר או הביטחון בישראל. המדינה ההררית, השוכנת לחוף הים השחור, מוכנה להשקיע משאבים רבים כדי למשוך תיירים שיתמכו בכלכלתה.

• העולם קטן: הזדמנויות נדל"ן בגיאורגיה
• תיירות, חשמל וריבית: מה מציעה גיאורגיה?
• געגועי לטביליסי: טיול לגיאורגיה שלא הכרתם
  

כל הסיפורים החמים - בפייסבוק שלנו

בביקור בטביליסי, בירת גיאורגיה, אנחנו פוגשים את שר התיירות הגאורגי, ג'ורג סיגאו (George Sigua), בן ה-32. רוח השיחה עם סיגאו נושבת לכיוון אחד: "בואו לבנות מלון בגיאורגיה". "יש חוסר של 8,000 חדרים במלונות כאן. וזה אחרי שכל המלונות שבתכנון יבנו", הוא אומר.

במהלך שיחה אתו, שולף סיגאו עוד ועוד שפנים מהכובע: בהתחלה הוא מציע מבנים נטושים ללא עלות כל עוד יזמים יציגו תוכניות להפוך אותם לבתי מלון. אחר כך הוא מציע ליזמים, שיפתחו מלון עם 100 חדרים ומעלה, רישיון להפעלת קזינו בשווי 2.5 מיליון דולר בחינם.

קניון בטביליסי בירת גאורגיה

בין לבין הוא מספר על תפוסה של מעל 100% בבתי המלון במדינה, ולסיום מקנח בסקופ היישר מביקורו האחרון מלפני שבועיים בישראל. לדבריו, הוא ניפגש עם מנכ"ל אלעל הפורש, אליעזר שקדי, ודיבר עמו על טיסות ב-69 אירו לכיוון בין תל אביב לקוטאיסי, העיר השניה בגודלה בגיאורגיה. את הבטחותיו הרבות של השר אפשר לסכם במשפט אחד: "אנחנו ממש רוצים שתשקיעו כאן, תבואו ואנחנו נדאג לכם".

סגנית השר, תמר חיקודיז (Tamar Chikvaidze), בת ה24, מספרת אף היא על הכרותה עם ישראל. זאת, לאחר שהיתה אחראית על קמפיין שהעלה משרד התיירות הגאורגי בישראל, לעידוד התיירות מישראל. למרות המאמצים הרבים שהם משקיעים, המפגש הלא פורמלי עם ראשי משרד התיירות הצעירים, מעלה תהיות באשר להצלחתם למשוך משקיעי חוץ למדינה.

ביורוקרטיה אפסית וכלכלה קפיטליסטית

עד תחילת שנות התשעים היתה גיאורגיה עוד אחת מהמדינות שהרכיבו את המעצמה הקומוניסטית ברית המועצות. באמצע 1991, ולאחר מאבק עיקש, הוכרזה גיאורגיה כעצמאית. מאז סבלה הכלכלה המקומית ממשברים פוליטיים וצבאיים עם הרוסים, כמו גם משחיתות רבה. בשנים האחרונות, לאחר תום המלחמה האחרונה בין הגאורגים לרוסים, מנסה המדינה להתנער מהעבר ולהסתכל לעבר עתיד כלכלי ופוליטי חדש.

המודל הכלכלי הגאורגי הוא פשוט: ביורוקרטיה אפסית וכלכלה סופר קפיטליסטית. הממשלה הגאורגית היא אולי הצעירה בעולם. ראש הממשלה, אירקלי גאריבשווילי (Irakli Garibashvili), הוא בן 32, למרות שברחוב מספרים כי הוא בעצם רק בן 31, אך מעגל את גילו בכמה חודשים כלפי מעלה. גם גילם של יתר השרים וחברי הממשלה נע בטווח דומה של תחילת שנות השלושים.

ראש ממשלת גאורגיה, אירקלי גאריבשווילי

השרים הצעירים מתהדרים בידיעת השפה האנגלית. גם שר התיירות, למשל, מספר כי גדל במשפחת פליטים שהתגוררה בכמה מדינות, ומכאן נובע הידע שלו בשפות.

מאחורי דרישת הסף מחברי הממשלה לדבר שפות, ובמיוחד אנגלית, מסתתרת הגישה הכלכלית של המדינה: גיאורגיה צמאה לכסף זר שיכנס אליה, במטרה להביא באמצעותם שגשוג. פירות הצמיחה כבר נראים כיום בשטח, עם קניונים ומבנים חדשים בטיבליסי הבירה. כעת, רוצה הממשלה לפתח גם חלקיה הכפריים והמוזנחים של המדינה, בין היתר הכנסת משקיעים למערכות ציבוריות שונות שהופרטו.  

אבל לא הכל ורוד במדינה, הסובלת משיעורי עוני גבוהים. האוכלוסיה בגיאורגיה עומדת על כ-4.5 מיליון תושבים, מתוכם 1.5 מיליון חיים בטיבליסי ופרבריה. המשכורת הממוצעת בגיאורגיה עומדת על כ-350 דולר, במדינה לא נקבע שכר מינימום, ושיעור האבטלה עומד על יותר מ-15%.

שיעור האבטלה עומד על יותר מ-15%. טביליסי

גם שיטת המס לא ממש עושה צדק חברתי. מס הכנסה לאוליגרך ולפועל פשוט הוא אחיד, ועומד על 20%. גם מס ערך המוסף, שאותו מרגישים בעיקר בשכבות החלשות - כיוון שהוא מוטל באופן אחיד על מוצרי צריכה בלי קשר לרמת הכנסתו של אזרח, הוא גבוה ועומד על 18%. ברחובות טיבליסי יש לא מעט מקבצי נדבות שככל הנראה היו חלשים מדי כדי לשרוד את המשברים הכלכליים שפקדו את המדינה.

למרות זאת, בממשלה מבטיחים כי הכלכלה המקומית צועדת על דרך המלך. ממלא מקום שר הכלכלה הגאורגי, מיכאל ג'נלידזה (Mikheil Janelidze), מספר על צמיחה של 7%-8% בשנה, ועל העובדה כי המדינה נבחרה על ידי הבנק העולמי כרפורמטורית הגדולה בתבל. כנראה שנצטרך להמתין עוד מספר שנים כדי לדעת כיצד יטיבו השקעות הזרים עם אזרחי גיאורגיה.

גיאורגיה טובה לישראלים?

המשקיע הישראלי נחשב לפיקח ואוהב סיכונים וברחוב הגאורגי הוא זוכה להערכה רבה. חברות ישראליות מעורבות בלא מעט פרויקטים במדינה, וגם הגאורגי הפשוט ברחוב מלא סימפטיה לישראל.

במרכז טיבליסי שוכנת לשכת העסקים ישראל-גיאורגיה, אותה מנהל איציק משה. משה היה נציגה הראשון של הסוכנות בברית המועצות. את עבודתו כאיש עסקים, הבונה את מלון ריקסוס ומלון ארט, הוא משלב בחיזוק הקשר בין ישראל לגיאורגיה.

מלון ריקסוס הנמצא בבנייה

משה מפעיל במקביל ללשכה גם את בית ישראל, שמהווה מעין מרכז קהילתי חברתי ליהודים וישראלים שעורך אירועים בחגים. הוא מצהיר, כי מבחינתו זה עיקר פועלו, ולאחר שיחבור למשקיעים בשני הפרויקטים בהם הוא מעורב יזנח לחלוטין את העסקים לטובת הידוק הקשרים בין המדינות.

לדברי משה, הוא לא תמיד רווה נחת מהקשרים בין שתי המדינות. לפני כשנתיים הוא עלה לכותרות, לאחר שהביע את אכזבתו על הצבעת גיאורגיה בעד הקמת מדינה פלסטינית באו"ם. הדבר עורר מחאה נגד התנהלות הממשל ומאז גם היחסים בינו לשגריר ישראל בגיאורגיה, יובל פוקס, עלו על שרטון. "הממשל עשה זאת מכיוון שהוא יישר קו עם כל מדינות האיחוד, אבל העם מאד כעס על ההצבעה", אומר משה.

גם קודם לאותה הצבעה באו"ם היתה תקרית דיפלומטית לא נעימה בעת שני אנשי עסקים ישראלים, רוני פוקס וזאב פרנקל, נעצרו בניסיון שוחד.

אומנם הציבור בישראל קצת פחות מודע לתקריות אלו עם גיאורגיה, אבל בטיבליסי התקשורת עדיין מרגישה שהיא צריכה להתנצל על כך. הדבר זכור כל כך, עד שאנשי רשת הטלוויזיה הממלכתית שסיקרו את ביקור העיתונאים הישראלים בגיאורגיה, ביקשו לדעת איך מרגישים הישראלים כלפי גיאורגיה שנתיים אחרי האירוע

"היחסים בין המדינות חזקים מספיק כדי שנמשיך הלאה", הסביר לטלביזיה הגאורגית יוסי טאטיקה, יועץ התקשורת של לשכת העסקים. הניסיון לבנות יחסים חמים מתבטאים גם בדבריו של ראש הממשלה הגאורגי, גאריבשווילי, שקרא בשבוע שעבר לישראלים בראיון שהעניק "לבנות מדינה ידידה לתפארת בדיוק כמו שעשיתם אצלכם לפני 65 שנה".

אז כדאי לקנות דירה בגיאורגיה?

פוטנציאל ההשקעה במדינה הקווקזית קיים במגוון תחומים: בנדל"ן למגורים, בנדל"ן מסחרי, במסחר, באנרגיה, בהקמת מרפאות, בהקמת בתי מלון ועוד. מצד שני, כדי להשקיע בגיאורגיה צריך להבין היטב את ההתנהלות המקומית ולהכיר את השוק.

כך לדוגמא, מחירה דירה בת 50 מ"ר, המיועדת להשכרה, משתנה בהתאם לאזור. בעוד שבאזורים מוזנחים יחסית תעלה הדירה כ-25 אלף דולר, כשהיא ערומה מקירות ומריצוף, דירה מושקעת תעלה כ-80 אלף דולר ותניב תשואה של 8%-12%. בכל מקרה, כמו בהשקעות נדל"ן רבות בחו"ל, רצוי להגיע למקום לצורך ביצוע העסקה ובמקביל להיעזר באיש קשר מקומי ואמין שיטפל בנכס.

בניגוד למשקיעים הקטנים, שמבחינת יחס עלות-תועלת צריכים לחשוב פעמיים אם כדאי להם להיכנס למדינה, למשקיעים הגדולים יש בגיאורגיה הזדמנויות לא מעטות. חברות ישראליות מעורבות בפרויקטים רבים במדינה, ואפילו טייקונים נכנסו להשעות במדינה. אייל עופר, לדוגמא, רכש קרקע בטביליסי, מול הפרלמנט, עליה בכוונתו לבנות מרכז מסחרי.

הכתב היה אורח של לשכת העסקים ישראל-גיאורגיה