נשים עובדות, גברים משתמטים

מנתונים עדכניים עולה כי אין שחר לטענות שאנו חיים בעידן של שוויון בחלוקת התפקידים המגדרית במשפחה. בכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית, שהתקיים בתחילת החודש, הציגה פרופ' חיה שטייר נתונים דרמטיים מסקר מדעי על חלוקת התפקידים במשפחה, שעורך מכון ב.י. ולוסיל כהן מדי כמה שנים. השוואת הנתונים שנאספו בשנים 1994 ו-2002, לאלו שנאספו בשנת 2012, מלמדת שנשים ממשיכות לעשות כביסה, לנקות את הבית, להכין ארוחות ולטפל בילדים ובבני משפחה חולים בשיעורים גבוהים בהרבה מגברים. הדמיון בין הנתונים של 1994 לאלו של 2012 מדכא ממש, כמעט 20 שנים ללא שינוי! ברוב המכריע של המשפחות האישה היא המבצעת הבלעדית או העיקרית של מטלות הבית ושל הטיפול בילדים.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

טר"ש לציונות הדתית / יאיר פינק

בזכותי, מישהי תהיה אימא / פונדקאית נשואה

פרופ' שטייר הציגה גם נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על המאפיינים המגדריים של שוק התעסוקה. הנתונים מצביעים על עלייה משמעותית מאוד בשיעורי ההשתתפות של נשים בשוק העבודה בשכר, אך גם על כך שנשים עדיין מרוויחות רק 69% ממה שמרוויחים גברים, ממש כמו לפני 25 שנים. עוד נתון שמסרב להשתנות הוא שגברים ממשיכים לעבוד במשרה מלאה ללא קשר לגיל הילדים, ולעומתם רק 40% מהנשים עובדות במשרה מלאה כאשר יש בבית ילדים צעירים מגיל שש. הנתונים הללו מצביעים על המחיר הכלכלי שנשים משלמות בגלל השקעתן במשק הבית ובטיפול בילדים - הן עובדות בממוצע עשר שעות פחות מגברים בשבוע, וזו אחת הסיבות לכך שהן מרוויחות פחות.

ישנן שתי פרשנויות אפשריות לנתונים הללו. האחת, שיש קיפאון באי-שוויון המגדרי בחלוקת התפקידים במשפחה. השנייה, שקבוצה אחת של ישראלים הפכה ליותר שוויונית יחסית לשנים קודמות, ואילו קבוצה אחרת נסוגה לדפוסי אי-שוויון עמוקים מבעבר. ניתוחים סטטיסטיים שביצעו פרופ' נח לוין-אפשטיין, פרופ' חיה שטייר, ד"ר הדס מנדל, ד"ר אירית אדלר, ויוליה בסין מאוניברסיטת תל-אביב מלמדים כי הפרשנות הראשונה היא הנכונה - יש קיפאון. למשל, רמת השכלה גבוהה יחסית של נשים מקטינה במעט את חלקן בעבודות הבית יחסית לנשים לא משכילות, ואולם כך היה גם לפני עשר שנים, והדבר לא נובע מנשיאה שוויונית בנטל מצד הגבר, אלא בהעברת הנטל לגורם שלישי בתשלום.

הנתונים המעציבים הללו מעידים על כך שלמרות העלייה המשמעותית בתעסוקת נשים בשכר, בחברה הישראלית נשים הן עדיין ההורה המטפל העיקרי במשק הבית ובבני המשפחה ואילו גברים נהנים מהכנסה גבוהה יותר בשוק העבודה בשכר תוך שהם לא ממלאים את חלקם השווה בעבודת הבית והטיפול. החוק הישראלי הקיים בקשר לגירושים לוקח את המציאות החברתית הזו בחשבון, וטוב שכך.

כדי שהמציאות המגדרית הזו תשתנה, צריכים להתרחש שני שינויים משמעותיים. ראשית, גברים ישראלים צריכים לחלוק עם בנות זוגם את ביצוע מטלות הבית והטיפול בילדים. שנית, שוק העבודה בשכר צריך להפסיק לצפות לעובדים מחוסרי מחויבויות משפחתיות. במציאות העכשווית, העולה מהנתונים העדכניים, ביטול חזקת הגיל הרך וקביעת שוויון פורמלי במזונות הילדים רק יובילו לפגיעה בטובת הילדים וברווחתם הכלכלית.

החוק חייב לשמר חזקה שנותנת עדיפות במשמורת להורה המטפל העיקרי ולקחת בחשבון את ההשתכרות העודפת של גברים ואת העלות הכלכלית של הטיפול בילדים שעושות נשים, בחישוב חיוביי מזונות הילדים. כל רפורמה אחרת בסוגיות אלה, בטרם יושג שוויון אמיתי במהלך הזוגיות, היא הוספת חטא על פשע.

ד"ר דפנה הקר, הפקולטה למשפטים והתוכנית ללימודי נשים ומגדר, אוניברסיטת תל-אביב

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il