לברון ו-10 ההופעות הגדולות בהיסטוריה

לכאורה, זה היה עוד משחק עונה סתמי, מול קבוצה סתמית בשלב סתמי של השנה. כזה שלא קובע כלום. אבל אחרי 10 עונות ו-958 משחקים, לברון ג'יימס ידע לסגל לעצמו תכונה של הגדולים ביותר - טיימינג.

• צפו: שחקני מכבי ת"א שרים אופרה
  

בדיוק במשחק בו הוא לובש מסיכת פנים ומעניק לאירוע מימד ציורי, כמעט קומיקסי. בדיוק יומיים אחרי שהליגה נכנסת איתו לעימות על צבע המסכה וכמו "מדליקה" לו את הפיוזים. בדיוק כשכל העולם הכתיר כבר את קווין דוראנט כ-MVP– בדיוק אז, לברון ג'יימס התפוצץ עם 61 נק'.

וזה עוד עם מסכת פנים(צילום: רויטרס)

שיא קריירה בנקודות (61), בסלי שדה (22), בשלשות (8. מתוך 10 זריקות), נקודות בחצי (37) נקודות ברבע (25, בשלישי), נקודות בהיסטוריה של מיאמי (הקודם היה של גלן רייס עם 57), אחד מארבעה שחקנים בלבד שקלעו

60+ נקודות ב-66 אחוז מהשדה ומעלה ב-35 השנים האחרונות (22 מ-33). מ-00:10 שניות לסיום החצי, עד 8:15 לסיום המשחק, לברון ניצח את שארלוט 31:32. חתיכת טיימינג יש לו.

מסיעתא דג'ורדניא

"ההוא שם למעלה העניק לי יכולות מדהימות הלילה", אמר לברון לאחר המשחק. רגע, גם אתם חשבתם שהוא מתכוון לאלוהים? אוי, באמת. שארלוט זו הקבוצה של מייקל ג'ורדן, והוא כנראה ישב למעלה, בתאי הכבוד.... מה שנקרא בתורה - "מסיעתא דג'ורדניא".

להזכירכם - לברון הוא גם מלך הפלופים

זה היה הדבר הכי טוב שקרה לליגה השנה. כי עם כל הכבוד לאינדיאנה ולקווין דוראנט, לברון הוא ה-"Meal ticket" שלה. הפנים, הכסף, או בקיצור - השחקן בעל הסיכוי הגבוה ביותר שאפילו השכנה בת ה-60 שלכם מהקומה למטה, יודעת מי זה (רק היא כנראה תכנה אותו כמו צביקה שרף - לאבארון).

הדבר השני הכי טוב שהליגה קיבלה הליגה - התחרות לתואר ה-MVP בין לברון לדוראנט.

עוד יום לפנתיאון. לברון במשחק 61 הנקודות(צילום: AP)

עד קו הסיום

דוראנט עומד כרגע עם 31.6 נק' בממוצע (שיא קריירה), 50.7 אחוז מהשדה, 7.7 ריב', 5.6 אס' (שיא), 1.5 חטיפות. עונת שיא לכוכב אוקלהומה

 סיטי, שמצעיד את קבוצתו למקום הראשון במערב (15-45), כשבחלק גדול מהעונה חסר ראסל ווסטברוק. יתרה מזאת - במשחקים ללא הרכז, דוראנט עומד על 36.1 נק' ו-53.6 אחוז. האחרון שעשה 30+ בנק' ו-53+ באחוזים לאורך עונה שלמה, היה מייקל ג'ורדן ב-91/92.

ומה עם לברון? 27.5 נק' (הכי הרבה מאז הגיע למיאמי), 58.3(!) אחוז מהשדה, 6.4 אס', 1.5 חטיפות. עונה סטנדרטית במונחי מי שזכה 4 פעמים בתואר ה-MVP, כשמיאמי מדורגת שנייה במזרח (14-43). כל זה עם הבדל קטן – תמיד קיימת התחושה שאם הוא רק רוצה, הוא יכול יותר. אם הוא רק רוצה, הוא יכול להפוך כל קבוצה לשארלוט בובקטס ולקלוע 40+.

הקרב בין שניהם רחוק מלהיות מוכרע. לדוראנט עומדת כיתרון העובדה שמעולם לא זכה וגם שלברון זכה בשנתיים האחרונות, והליגה לא אוהבת להיתקע במקום (האחרון שזכה 3 פעמים רצוף היה לארי בירד באמצע שנות ה-80). מצד שני, לג'יימס יש את יתרון העצבים (והמסיכה?). בכל מקרה, לקרב הזה יש רק מנצחים - לברון, דוראנט, הליגה. ואנחנו.

והוא הגיע למקום הראשון? חכו ותראו(צילום: MCT)

הופעות היחיד הגדולות בהיסטוריה

אלפי הופעות ענק היו בהיסטוריה. 25 נק' על רגל אחת של אייזאה תומאס ב-1988, קמאבק ענק של דוויין ווייד במשחק מספר 3 ב-2006 ועוד ועוד. אבל נאלצנו לבחור רק את עשרת הגדולים.

ציון לשבח - הגרסה האירופית - דראזן פטרוביץ' 1989

גמר גביע ספורטה, ריאל מדריד מול קאזרטה ואוסקר שמידט (שקלע 44 נק'). הקרואטי הענק עושה 12 מ-14 לשתי נקודות, 8 מ-16 מהשלוש, 14 מ-15 מהעונשין שנצברו ל-62 נק' – וכל זה בעידן 30 השניות באירופה עם הארכה אחת ו-45 דקות משחק, ומוביל את הספרדים לזכייה עם 112:117 ענק. (פעם הוא גם קלע 112 נק', אבל היי – פה זה גמר)

ההופעה של דראזן פטרוביץ'

36 נק', 16 ריב' , 10 אס' וטריפל דאבל ראשון בקריירה ל-"ביג גיים ג'יימס", שהוביל את הלייקרס לאליפות שנייה ברציפות עם 3:4 על דטרויט, זכה ב-MVP של הסדרה וגם - זכה לכינוי הכי מגניב שיש.

המשחק הסטטיסטי הכי טוב של הגדול מכולם, הגיע בניצחון שיקגו על קליבלנד (הקבוצה שמייקל כל כך אהב). 69 נק' ב-23 מ-37 מהשדה, 18 ריב' (שיא קריירה), 6 אס' ו-4 חטיפות. רק חמישה שחקנים בהיסטוריה קלעו יותר ממנו בערב נתון.

לברון במדי קליבלנד, פוגש את הקבוצה הטובה במזרח (דטרויט) ורושם 48 נק', 9 ריב', 7 אס' ו-2 חטיפות, כשהוא אחראי על 25 הנקודות האחרונות של קבוצתו, כולל 29 מ-30 האחרונות, יחד עם סל ניצחון 2.2 שניות לסיום. הלילה בו כולם חשבו לראשונה - "הנה, קם יורש לאלוהים". קליבלנד עלו בסופו של דבר לגמר מול סן אנטוניו והפסידו 4:0.

ללברון היה ערב גדול יותר מסתם 61 נק'

ארבעה שחקנים בלבד בהיסטוריה רשמו קוואדרדאבל - למעלה מ-10 נק' בארבע קטגוריות שונות. ולא היה קוואדרדאבל מרשים כמו מה שעשה סנטר סן אנטוניו מול דטרויט - 34 נק', 10 ריב', 10 אס', 10 חסימות. בסיום אותה עונה הוא הוכתר כמלך הסלים.

סדרת הגמר ההיסטורית של 1962 סידרה לנו שתי הופעות שראויים לעשירייה – אלג'ין ביילור מהלייקרס עם 61 נק' (שיא כל הזמנים במשחק גמר) ו-22 ריב' במשחק מספר 6 בכדי לכפות משחק 7. ואז, במשחק המכריע, התעלה על עצמו האיש שמחזיק בקריירה במאזן 0-11 במשחקי "להיות או לחדול", ביל ראסל כמובן, ורשם 30 נק' (פי 2 מהממוצע שלו) ו-40 ריב' (שיא גמר) כדי את להוביל בוסטון ל-107:110 אחרי הארכה לאליפות הדרמטית בהיסטוריה.

לא היה קוואדרדאבל מרשים כמו של רובינסון(צילום: איי פי)

מקום 5 - מייקל ג'ורדן, משחק מספר 2 בסיבוב הראשון של פלייאוף 1986

השורה הסטטיסטית: 63 נק', 22 מ-41 מהשדה (0 מ-0 מהשלוש), 19 מ-21 מהעונשין, 5 ריב', 6 אס', 3 חטיפות, 53 דקות.

הלילה בו אלוהים התחפש למייקל ג'ורדן

מקום 4 - מג'יק ג'ונסון, משחק מספר 6 בגמר 1980

השורה הסטטיסטית: 42 נק', 14 מ-14 מהעונשין, 15 ריב', 7 אס', 3 חטיפות, חסימה 1

הלילה הקסום של מג'יק

מקום 3 - קובי בראיינט, 22 בינואר, עונת 2005/06

השורה הסטטיסטית: 81 נק', 28 מ-46 מהשדה, 7 מ-13 לשלוש, 18 מ-20 מהעונשין, 6 ריב', 2 אס', 3 חטיפות

מחזיר את קבוצתו מפיגור 20 ל-104:122.

81 נקודות ב-3 דקות

מקום 2 - מייקל ג'ורדן, משחק מספר 5 בגמר 1997

השורה הסטטיסטית: 38 נק', 13 מ-27 מהשדה, 10 מ-12 מהעונשין, 7 ריב', 5 אס'. 39 מעלות חום.

המשמעות: כמו ההופעה שתגיע במקום הראשון, גם ההצגה הזו נבנתה בעיקר על המיתוס. המיתוס על השחקן הטוב אי פעם שמנצח גם כשהרופאים לא מרשים לו לשחק. ההופעה ההרואית בהיסטוריה. 

משחק השפעת

מקום 1 - ווילט צ'מברליין, 2 במרץ 1962

השורה הסטטיסטית: 100 נק', 36 מ-63 מהשדה, 28 מ-32 מהעונשין (לשחקן שקלע בקריירה 51%!!), 25 ריב', 2 אס'.

הסיפור: על עשרות האלפים שהיו באותו ערב שפילדלפיה ניצחה 147:169 את ניו יורק, על השיא שכמעט הפך ל-102 ועל היום המטורף של צ'מברליין - אתם מוזמנים לקרוא בכתבה הבאה.

האזינו לשידור הרדיו המפורסם של הערב ההיסטורי

• לדיון, מעקב ו-ויכוחים - עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ'