מת בגיל 83 פטריק סיל, הביוגרף של אסד האב
העיתונאי הבריטי זכה לפרסום רב בעולם בעקבות שני ספרים חשובים שכתב על סוריה ועל חאפז אסד. הוא היה מקורב מאוד לנשיא הסורי המנוח ותקף ב-2010 בראיון ל-ynet את ממשלת נתניהו: "ההתנחלויות הן איום קטלני"
עוד חדשות בעולם :
אוקראינה: החל מבצע נגד 'טרוריסטים' במזרח
שריפת ענק בצ'ילה: 150 בתים נהרסו
בריטניה סוערת: אח או אחות לנסיך ג'ורג'?
פוליטיקאית: כשאונס בלתי-נמנע, שכבי ותיהני
בחודש יוני האחרון גילה סיל שהוא סובל מגידול מוחי, אולם המשיך לכתוב עבור עיתונים שונים ככל שיכול - בעיקר על סוריה, מדינה שהקסימה אותו במשך כל חייו - והופיע בתוכניות טלוויזיה ורדיו בבריטניה ומעבר לים. אתר החדשות "גולף ניוז", שבו כתב סיל טורי פרשנות, דיווח שחתנו מתיו ג'ירי, כתב מוקדם יותר השנה על מחלתו של העיתונאי הוותיק: "בקיץ שעבר אובחן החותן שלי עם גידול מוחי. בגיל 83 הוא החליט להסתכן בניתוח כדי להסירו. הוא מדור של אנשי עשייה ושורדים. הניתוח עבר בסדר, אולם המנתחים לא הצליחו להוציא את כל הגידול, ונתנו לו בחודש יוני שישה חודשים לחיות".
סיל נולד ב-1930 בבלפסט, בירת צפון אירלנד. אביו היה הערביסט והתיאולוג מוריס ס' סיל שחקר וכתב על האיסלאם והנצרות. הוא זכה לפרסום רב בעולם בעקבות שני ספרים חשובים שכתב על סוריה ועל חאפז אסד, אביו של הנשיא הנוכחי בשאר אסד: "סוריה - המאבק אל הצמרת" ו"אסד: המאבק על המזרח התיכון", ומאז נחשב העיתונאי הבריטי לביוגרף הכמעט רשמי של הנשיא הסורי המנוח.
"נתניהו הוא האידיאולוג של ההתנחלויות"
סיל בילה שעות במחיצת המנהיג הסורי שהיה הכי קרוב לחתימה על הסכם שלום עם ישראל, וראה גם את התקוות קורסות מול העיניים. בראיון ל-ynet ב-2010 הוא אמר שישראל משלה את עצמה אם היא חושבת שבנו של חאפז אסד ינטוש את הברית עם איראן, ותקף את ממשלת נתניהו: "ממשלת ישראל הנוכחית גורמת דאגה גדולה לא רק באזור, אלא גם במערב. הפרויקט הזה של הקמת 'ישראל הגדולה' (הכוונה לבנייה בהתנחלויות) הוא איום קטלני על האינטרסים של המערב. זה מה שנתניהו עושה כאידיאולוג של 'ישראל הגדולה'. הוא דוחף לכך בכוח".
סיל ראה פתרון לסכסוך מול אסד הבן רק במקרה של פתרון הסכסוך עם הפלסטינים. "אסד רוצה שלום, והוא אמר זאת כבר אלף פעמים", הוא הסביר ופירט את השלבים שאחריהם יסכים אסד לנורמליזציה - הסכם סורי-ישראלי, ואחריו שלום עם הפלסטינים. "נורמליזציה מלאה יכולה לקרות רק במסגרת הסדר כולל יחד עם הפלסטינים. אל תצפו ממנו לנטוש את הפלסטינים, וגם לא את איראן".
מאז שאסד האב הלך לעולמו בשנת 2000, התרחק סיל מהצמרת הסורית, אך הוא הקפיד לבקר בדמשק ולשמור על קשריו במדינה.
סיל היה משוכנע עד יומו האחרון שרק ועידת שלום שבה ישתתפו איראן, רוסיה, ארצות הברית, סעודיה, טורקיה וגורמי ממשלה ואופוזיציה מסוריה, תוכל להביא לסיום מלחמת האזרחים במדינה, שמאז מרס 2011 גבתה את חייהם של יותר מ-150 אלף בני אדם.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, מוסיף: השאיפה לאובייקטיביות היא אבן היסוד בעבודתו של ההיסטוריון. ספרו החשוב והמרתק של פטריק סיל על חאפז אל-אסד (קליפורניה 1989) היה נגוע בחטא ההערצה לדיקטטור. הוא טען כי אסד מעוניין לקדם את סוריה למדינה מודרנית וכי עמו מעריץ אותו. כאשר התנהלו המגעים בין סוריה לבין ישראל לקראת סוף שנות ה-90 האשים את ישראל בכישלון השיחות. המזרחן משה מעוז מהאוניברסיטה העברית בירושלים חיבר ביוגרפיה (אסד - הספינקס של דמשק, 1988) אובייקטיבית הרבה יותר מזו של סיל, אולם לא זכה לאותה הצלחה אולי משום שמזרחן ישראלי נחשד בעולם הערבי בחוסר אובייקטיביות ובעיני העולם הערבי מדובר ב"מזרחן ציוני".
ביוגרפיות של מנהיגים הנכתבים בארמונם בדרך כלל נגועות בחיבה למושא חיבורן. כדי להגיע לארכיונים ולהשיג ראיונות עם בכירי המשטר בסוריה על המחבר להוכיח שהוא בצד הנכון.
חאפז אסד לא רצה להגיע לנורמליזציה עם ישראל אלא לחזק את מעמדו על ידי החזרת הגולן. בפגישה מקרית שלי עם סטודנט עלווי בצרפת ב-2001, כשנה אחרי מותו של אסד, נמסרו לי פרטים שנעלמו מספרו של סיל. משפחת אסד מקרדאחה (אזור לטקיה) משתייכת לאחד השבטים הפחות מכובדים בקרב העדה העלווית. משפחת אסד עלתה לגדולה באותו אופן שהעדה העלווית חדרה משולי החברה ללב העשייה הפוליטית - באמצעות השתלטות הדרגתית על הצבא ומפלגת הבעת'. סולימאן אל-אסד אביו של חאפז, היה אחד הבדלנים שתמכו במנדט הצרפתי ושהתנגדו לתנועה הלאומית הסורית. הוא חשש כי התנועה הנשלטת על ידי הרוב המוסלמי סוני תפגע במיעוטים ובראשם העלווים.
כיום נראה חשש זה כנבואה. כששאלתי את הסטודנט העלווי מדוע לא חתם אסד על שלום עם ישראל, גיחך ואמר: "הוא הבטיח לסורים כי יום אחד הוא ישחה בכינרת, זו שאלה של כבוד". לאור זאת, טענתו של סיל כי אסד מעוניין בפשרה היסטורית אך "ישראל אינה בשלה עדיין לכך" נראית לי מנותקת מהמציאות.
מחברים אחרים כגון ההולנדי ניקולס ואן-דאם (המאבק לכוח בסוריה, לונדון 2011), הוכיחו כי ניתן לכתוב ספרים מעולים על סוריה ולהישאר אובייקטיביים. ואן-דאם לא נמנע מלהדגיש את הנושאים השנויים במחלוקת, העומדים במרכזה של מלחמת האזרחים בסוריה כיום: השבטיות והעדתיות. התגובות בעולם הערבי למותו של סיל, הביוגרף של אסד, חושפות גם הן את בעיית האובייקטיביות: בעיתונות הסעודית התגובות מאד שליליות ויותר מכך דבריהם של הטוקבקיסטים. לא כך ברשתות התקשורת התומכות במשטר הסורי, שבהן מדווח על מותו של "ההיסטוריון הדגול".
לפנייה לכתב/ת 
