בעיות בדיבור: מתי צריך לפנות לקלינאית תקשורת

בחיים צריך מזל, זה ברור. אלא שלעתים לא די במזל וצריך גם להגיע למקום הנכון. למשל, עידו בן ה-3, שצבר היסטוריה רפואית ארוכה ומייסרת שכללה אשפוזים רבים ו-7 ניתוחים מסובכים בשל ליקוי נדיר בשמיעה.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

השהות הארוכה בבתי החולים (הניתוחים, סיבוכים בניתוחים, אשפוזים לבדיקות ומה לא) עיכבה מאוד את ההתפתחות שלו. עידו התקשה בקבלת גבולות והכרת הרגלי למידה והוראה, וגרר איחור משמעותי בדיבור ובהבנה מילולית.

עוד כתבות בריאות

"קרן, קלינאית תקשורת, העניקה לנו יכולת להקנות לעידו הרגלי עבודה וגבולות", מספרת אלונה, אמו של עידו. "לאחר שהוא רכש הרגלי עבודה התחלנו לעבוד על הברות, משפטים ומשחק דמיוני. עידו הצליח להדביק במידה רבה את הפער, וכיום הוא מבקר בגן רגיל בזכות הטיפול", היא מספרת.

"אחד הרגעים המרגשים היה כשהוא אמר "תני לי" בפעם הראשונה. אלונה נזכרת: "קרן עבדה עם עידו, ועשתה תנועות מאוד ברורות של 'תן' וחזרה על מילים. ואז הוא אמר פתאום 'תני לי' בפעם הראשונה. עד אז הוא לא אמר את המילים האלה כלל".

פונים לטיפול כבר בגיל 4 חודשים

קלינאיות תקשורת מטפלות במגוון רחב מאוד של בעיות בדיבור ותקשורת. מילדים בעלי קשיי תקשורת (PDD, אוטיזם) דרך קשיי הגייה ואיחורים בהתפתחות השפה, ועד למבוגרים לאחר פגיעות ראש או אירוע מוחי ולחילופין - מקרי צרידות, גמגום, דיבור מרוח, חטוף או מהיר.

תחום קלינאיות התקשורת בארץ התפתח מאוד במהלך השנים. "הנטייה כיום היא ללמד ולהטמיע את התקשורת והדיבור דרך פעולות יומיומיות כמו משחק של הכנת אוכל", מספרת קלינאית התקשורת חן לדרר.

"הטמעת הטיפול בתוך השגרה היומיומית מחייבת מעורבות גדולה יותר של ההורים. הם חלק משמעותי מאוד מהטיפול ואנחנו עורכים הדרכות ומלמדים את ההורים כיצד לקדם את הילדים גם תוך כדי הפעילויות השוטפות של היומיום כמו מקלחת או הכנת אוכל".

שוני נוסף הוא בגילאי הפונים. בעוד שבעבר הטיפולים החלו בגיל 5 לערך, כיום מגוון הפונים לקלינאיות תקשורת הוא עצום. המטופל הצעיר ביותר יכול להיות תינוק בן 4 חודשים - למשל- תינוק שכלל אינו ממלמל או תינוק הלוקה בתסמונת מולדת, ועד גילאי שיבה.

"הכמות הגדולה של הילדים הפונים בגיל הרך מגיעה אלינו בשל תסכול", מסבירה לדרר. "הילד רוצה דברים וההורים לא מבינים אותו. הוא מנסה להביע את עצמו במילים או בתנועות ולא מצליח ואז התסכול יוצא החוצה.

"פעמים רבות יש תלונות בגן על התפרצויות ונשיכות. למרבה השמחה, ילד כזה כשמגיע לטיפול יכול להשתפר במהירות ולמצוא דרכים להביע את רצונותיו. בשלב הביניים הוא יביע עצמו דרך ג'סטות ובהמשך הוא ילמד גם לדבר".

התלונה הקלאסית - גמגום

אחד המצבים ה"קלאסיים" שבו נעזרים בקלינאית תקשורת הוא כשהילד מגמגם. אלא שמסתבר שלא תמיד יש מקום לדאגה. "יש מספר מצבים של גמגום", מסבירה לדרר.

"יש גמגום שמחייב טיפול אולם ישנה תופעה שנראית כמו גמגום ונובעת למעשה מחוסר שטף התפתחותי. בדרך כלל מדובר בבעיה קצרת טווח המגיעה וחולפת מאליה. מדובר בסך הכל במשהו תקין ולכן חשוב לא לשדר לילד דאגה או לחץ על מנת שלא ייווצרו נזקים משניים לדימוי העצמי שלו".

איך מבדילים בין שני התרחישים?

"הורים יתקשו להבדיל בין 'גמגום שהגיע על מנת להישאר' ומצריך טיפול, לבין הגמגום שהוא 'אורח לרגע'. כאן קלינאית התקשורת נכנסת לתמונה בכל מקרה שבה התופעה נמשכת יותר מחודש או מופיעה אחרי גיל 6.

"אנחנו מאבחנים ויכולים להבדיל בין השניים. הגמגום הזמני נעלם מן הסתם, וגם בכל הנוגע לגמגום הקלאסי יש אפשרויות להתערב ולתת לסביבה ולילד כלים להתמודד כך שהגמגום יפחת משמעותית".

ככלל, ההמלצה היום היא לפנות לאבחון בכל מקרה של חשש. "הגישה של פעם אמרה שעד גיל 3 לא צריך לדאוג", אומרת לדרר, "אולם כיום ידוע שהתערבות טיפולית מוקדמת דווקא מועילה. לכן חשוב לעבור אבחון מקיף ולא להסתפק בביקור אצל רופא הילדים".

"ברוב המקרים ניתן להגיע לשיפור כבר בתוך מספר חודשים של עבודה", מוסיפה תמי סולטן. "חשוב מאוד להתמיד בקשר עם קלינאית התקשורת ולא לחשוש לשאול שאלות".

מה לגבי ילדים שגדלו בית בו מדברים כמה שפות?

"גם במקרים של ילדים שגדלים בסביבה של מספר שפות מומלץ לא להישען על הדו-לשוניות כעל סיבה לאיחור בדיבור. העובדה שהילד נחשף לעוד שפות לא אמורה לא מצדיקה איחורים שפתיים משמעותיים", אומרת לדרר.

"השפה החזקה צריכה להיות שגורה בהתאם לגיל. כשאנחנו מטפלים בבעיות שפה בילדים שחשופים למספר שפות אנחנו בודקים מהי השפה החשובה ביותר עבור אותו הילד ושוקלים מהי שפת הטיפול העדיפה".

טיפול גם בגיל מבוגר

קבוצת אוכלוסיה נוספת שפונה רבות לקלינאית תקשורת היא קבוצת המבוגרים סובלים מצרידות. מלכה (שם בדוי), גננת ותיקה, שקלה כבר פרישה מעבודתה. היא סבלה מצרידות קשה מאוד שחיבלה ביכולתה לתפקד בגן. כמוצא אחרון פנתה לקלינאית תקשורת, שם העניקו לה כלים לדבר נכון.

איך נוצרת צרידות?

"צרידות נוצרת בדרך כלל כתוצאה מהרגלי דיבור לא נכונים, דיבור מאומץ או עישון. ככל שמגיעים לטיפול מוקדם יותר כך קל יותר לטפל בבעיה. כדאי לבקר אצל רופא אף אוזן גרון ולהגיע גם לאבחון אצל קלינאית התקשורת כבר לאחר חודש של צרידות".

כך תעודדו דיבור אצל ילדים

תמי סולטן, קלינאית תקשורת מנוסה, ממליצה:

לדבר אל הילד ככל שניתן. פחות לשאול אותו. "כהורים, יש לנו נטייה לשאול את הילד 'מה זה?', על כל דבר, אבל הרבה יותר יעיל לספר לו במשפטים קצרים.

חשוב ללוות את כל הפעולות היומיומיות בדיבור קצר וחזרתי גם בשלב שבו הילד עוד לא עונה בחזרה.

לבדוק שהילד קשוב אליכם ולשמור על קשר עין בזמן השיחה.

בקרב ילדים צעירים, מומלץ להשתמש במשפטים קצרים שחוזרים על עצמם.

לשאול שאלות ממוקדות - יצאת לחצר? עם מי שיחקת? ולהמעיט בשאלות כלליות, כמו למשל – לוותר על השאלה הקלאסית: "איך היה לך בגן היום?".

לספר לילד איך עבר היום שלנו עוד לפני ששואלים אותו איך עבר היום שלו.

להתחיל לקרוא סיפור ולתת לילד להצטרף. לשאול אותו: "מה יקרה עוד מעט?"

לחזור על דברי הילד ולהרחיב אותם. אם הוא אמר: "הנה כדור" לחזור ולהוסיף: "הנה כדור אדום".

רצוי לא לתקן שגיאות (למשל, סדר מילים שגוי במשפט) אלא לחזור על דבריו בצורה נכונה כדי למנוע תסכול ולתת דגש נכון למילים.

מתי צריך לגשת לאבחון?

קלינאיות התקשורת תמי סולטן וחן לדרר ממליצות לגשת לאבחון עם הילד במקרים הבאים:

ילד שמתקשה להביע את הרצונות שלו.

ילד שקשה להבין אותו.

ילד שלא יוצר קשר עין, שלא מתעניין במשחק עם אנשים אלא עסוק יותר בעצמו.

מלמול מועט מתחת לגיל שנה.

ילדים שעד גיל שנה וחצי אין להם אוצר של מילה ראשונה.

ילדים שבגיל שנתיים יש להם אוצר מילים ובו רק מילים בודדות ועדיין לא מצרפים שתי מילים.

ילדים בני שלוש שעוד לא משתמשים במשפטים מלאים, או שהדיבור שלהם משובש.

במידה והילד או ההורים מתוסכלים מכך שהילד לא מובן.

גמגום שנמשך מעל חודש ו/או מדאיג את סביבת הילד או כשהילד עצמו מראה תסכול.

הכותבת היא קלינאית תקשורת מוסמכת מנהלת את "הדים" רשת מכונים אודיולוגיים