אין דבר בלתי אפשרי: הקומודור בן 60

אם תשאלו את ילידי שנות השבעים מה הם זוכרים מילדותם, רבים ירימו יד ויאמרו "קומודור 64". מי יודע כמה שעות "נשרפו" מול מסך הטלויזיה הצבעונית המרצדת שבסלון בעת כתיבת משחקים ותוכנות בשפת הבייסיק המפורסמת?  קומודור איננה עוד חברת מחשבים. זו היתה תופעת טבע ייחודית שהשתלטה על העולם, לה אחראי יהודי ניצול שואה – ג'ק טרמל.

השנים הראשונות

חברת קומודור אינטרנשיונל הוקמה בשנת 1954 ע"י ג'ק טרמל. טרמל, איש עסקים יהודי ממוצא פולני וניצול אושוויץ.  טרמל שהצליח להיחלץ מהשואה בעור שיניו היגר לארה"ב בשנת 1947, הצטרף לצבא האמריקאי, שם למד לתקן ציוד מכני משרדי והתמחה במכונות כתיבה.  בשנת 1953 רכש טרמל חנות ברובע הברונקס שבניו יורק. לחנות קרא Commodore Portable Typewriter ובה עסק טרמל בתיקון ציוד משרדי והתמחה במיוחד במכונות כתיבה.

בשנת 1955 חתם טרמל עסקה עם חברה צ'כוסלובקית. טרמל החל ליבא מהחברה חלקי מכונות כתיבה והרכיב אותם אצלו בחנות. באותה עת לא ניתן היה לייבא באופן ישיר מפולין לארה"ב ולכן חברת Commodore Business Machines הוקמה ונרשמה בקנדה. בראיון משנת 2006, אמר טרמל: "אם הצלחנו להינצל 60 איש מתוך מחנה של 10,000 איש בשואה, אין דבר שהוא בלתי אפשרי".

השם קומודור (דרגת קצונה בין קפטן לסגן אדמירל) הוענק לחברה ע"י טרמל לאחר שניסה לרשום את השמות Admiral ואח"כ General, אשר היו תפוסים אצל רשם החברות.

בראשית שנות השישים צצו בשוק מכונות כתיבה יפניות זולות אשר הפכו את עסקו של טרמל לבלתי כלכלי. כתוצאה מהמהלך טרמל חיפש מימון לחברה ונאלץ להנפיק את קומודור ולהפכה לחברה ציבורית. 17% ממניותיה נמכרו לאיש עסקים קנדי העונה לשם אירווינג גולד. עם כסף בקופה ושותף חדש, פנה טרמל לחיפוש אחר "הדבר הבא". טרמל נסע ליפן ומצא את מכונות החישוב האלקטרוניות כתחום הבא בו תשקיע קומודור המונפקת.

קומודור הפכה לחברה מובילה בתחום מכונות חישוב ומחשבונים אלקטרוניים. המכונות שייצרה הכילו מעגל אלקטרוני מודפס וצג לדים מתקדם מתוצרת Texas Instruments. טקסס שעמדה מן הצד ומכרה לקומודור כמויות רבות של מעגלים מודפסים וצגים, החליטה גם היא לייצר מכונות חישוב ולהתחרות בה. בשלב זה ניתקה קומודור את יחסיה עם טקסס וכלקח מהצמדותה לספק מוביל אחד שיכול להתחרות בה, רכשה קומודור את חברת MOS לייצור רכיבים אלקטרוניים ומליכים למחצה.

המהלך איפשר לקומודור לשלוט על כל שרשרת הייצור מבלי להסתמך על יצרנים משמעותיים שאותם לא ניתן להחליף. צ'ק פדל – המעצב הראשי של MOS, ראה את הנולד ועדכן את טרמל על כך ששוק מכונות החישוב דועך ומחשבים צצים בשטח. פדל ביקש מטרמל תקציב לפיתוח מחשב.

המחשבים הראשונים

פדל לא טעה ובתחילת שנות השבעים אכן דעך כוחן של מכונות החישוב ומחשבים החלו לצוץ בשוק. רכישת חברת MOS התבררה כחיונית ומשתלמת ופדל כבר היה בעיצומו של פיתוח המחשב הראשון של קומודור על בסיס מעבד MOS 6502 – הקומודור PET.

מחשב ה-2001PET הושק בשנת 1977 כמחשב מונובלוק (מחשב, מסך, טייפ קסטות ומקלדת בקופסה אחת) בעל מסך מונוכרום כתום במחיר 795 דולר. בתוך זמן קצר הפך לסיפור הצלחה במיוחד בשוק החינוך.   שנה לאחר התחלת ייצור ה-PET, קיבלה קומודור 50 פניות ביום ממשווקים שרצו למכור את המחשב, אולם קיבלה החלטה אסטרטגית שהתבררה כמצויינת ושיווקה את המוצרים באופן ישיר ללקוחותיה הגדולים. בשנים הראשונות של ה-PET, הופיעו בשוק מתחרים כמו Apple II ו-Atari 800. השוק השתנה ורבים מהיצרנים הציעו מחשב זול ללא מסך או אמצעי קלט/פלט מובנה.

מחירי המחשבים צנחו. אפל, אטארי ודומיהם, שיווקו מחשבים זולים ושהשתמשו בטלויזיה הביתית כבמסך למחשב.  קומודור חיפשה מענה צבעוני וזול לשוק המתגבש ומכיוון שהמסך במחשב ה-PET היה אינטגרלי, מיהרה קומודור לפתח את ה-VIC 20 אשר התחבר לטלויזיה הצבעונית בסלון ועלה 300 דולרים בלבד. מחשב זה השתמש גם הוא במעבד MOS6502 והכיל 5KB של זכרון RAM.

מחשב ה-VIC20 הפך גם הוא לסיפור הצלחה מיידי והיה למחשב הראשון בעולם שנמכר במליון יחידות.

ואז נחת ה-Commodore 64 הקומודור 64 (שנקרא גם C64 או VIC64) זכה לשיא גינס כמחשב הנמכר ביותר בכל הזמנים וממנו נמכרו כ-16 מליון יחידות בכל העולם. המחשב הושק בשנת 1982 במחיר של 595 דולר והמשיך את ההצלחה של אביו וסבו (ה-PET וה-VIC20). השם C64 נלקח כמובן מכמות זכרון ה-RAM שאוחסנה בו שהייתה שווה ל-64KB.

עם מחיר אטרקטיבי של 595 דולר, כמות זכרון מכובדת, מגוון צבעים עשיר ואיכות קול מצויינת, תפס לעצמו ה-C64 , מקום של כבוד בשוק, בעוד מתחריו, ה-TRS80 של Radio Shack עלה 399 דולר עם 4KB זכרון ומחשב ה-Apple II עם חבילה הכוללת כונן ומסך במחיר 1,200 דולר, חבילה מושלמת, אך יקרה מדי לכיס האמריקני.

בשנים הראשונות תפס ה-C64 נתח של 35 אחוז משוק המחשבים הביתיים. סוד ההצלחה טמון בטרמל וחושיו המחודדים. אם את הקומודור PET שיווק ישירות ללקוח, את ה-C64 מכר באמצעות חנויות המחשבים והאלקטרוניקה הרבות ישירות לצרכן.

ה-C64 התחבב על מליוני משפחות בכל העולם בזכות מעל 10,000 כותרי תוכנה ומשחקים. באמצע שנות השמונים החלה תדיראן לייבא את המחשב לישראל וגם כאן בדיוק כמו בעולם הגדול הפך המחשב לפופולארי ביותר בישראל ולמתנה המועדפת לבר המצווה.

השנים הבאות היו מבלבלות מבחינת קומודור. יצרנים רבים השיקו דגמים חדשים ושוק המחשבים הביתים געש ורעש. היו אלה שנים של מאבק על הבכורה בשוק ותחרות מול עשרות שחקנים, אולם קומודור המשיכה להוביל את השוק. טרמל רצה לייצר והרבה והגה את המשפט "מחשבים להמונים ולא למעמדות" ("computers for the masses, not the classes" ).

בשנת 1984 ניסה טרמל להוציא לשוק דגמים שונים ולשחזר את הצלחת ה-C64, ביניהם ה-SX64 שהיה מחשב נייד שמבוסס על ה-64 המקורי (באופן יחסי לשולחניים, עדיין היה מדובר במזוודה כבדה), אך ללא הצלחה מרובה. קומודור הפסידה כסף וטרמל נאלץ להתפטר מהחברה בעקבות הכשלונות ולחץ מסיבי של אירווינג גולד – יו"ר החברה. טרמל הפגוע הקים חברה חדשה ושכר מספר מהנדסים יוצאי קומודור לעבוד עבורו.

בהמשך ניסתה קומודור את מזלה עם מחשב ה-C128 שהושק בשלוש תצורות שונות. גם דגם ה-128 לא הצליח לשחזר את ההצלחה של קודמיו.

אמיגה

עתה, כשטרמל לא בסביבה, התפנתה קומודור לחשוב על עתידה ורכשה את חברת הסטארטאפ "אמיגה" בתמורה ל-25 מליון דולר ובשנת 1985 הציגה קומודור לראשונה את "אמיגה" – סדרת מחשבים המבוססת על מחשבי חברת הסטראטאפ.

דגם ה-1000 שהיה הראשון בסדרת ה"אמיגה", הציג איכות קול ותצוגה שטרם נראו עוד בשוק, במחיר של 1,295 דולר. האמיגה 1000 נחשב למחשב המולטימדיה הראשון בהסטוריה. אמיגה התחרתה עם שחקן חזק בהרבה ממנה מבחינת גודל שוק וכמות תוכנות: מחשבי פיסי, מחשבי מקינטוש ועם שחקן חדש בשכונה: אטארי ST.

טרמל שהקים את חברתו החדשה החליט לנקום ולהביס את קומודור. הוא רכש מחברת "וורנר" את הזכויות על השם "אטארי" והוציא לשוק את מחשב האטארי-ST שהתחרה ראש בראש מול האמיגה של קומודור במחיר תחרותי של 800 דולר בלבד.

עד אמצע שנות התשעים, הציגה קומודור מספר דגמי של אמיגה, ביניהם אמיגה-500, אמיגה-600, אמיגה-1000, אמיגה-1200 ועוד, אולם למרות איכותם והצטיינותם, הפנה לה השוק עורף והעדיף את תואמי הפיסי הזולים. תקופה קצרה קומודור אף ניסתה גם היא לייצר ולשווק תואמי פיסי, אך אלה היו יקרים וללא ייחוד. בצעד נואש זה, קומודור איבדה את דרכה הייחודית והפכה להיות עוד יצרנית מחשבי פיסי מיני רבות.

אפילוג

למרות שחברות הבת שלה בגרמניה ובאנגליה המשיכו להיות רווחיות, קומודור לא הצליחה לעמוד בתחרות הגוברת וב-29 באפריל 1994 הכריזה על פשיטת רגל. טרמל שהיה ממקימי מוזיאון השואה בארה"ב ופעיל בו, נפטר בשנת 2012 והוא בן 83 והותיר אחריו מורשת מרשימה בעולם המחשוב.

טרמל, ייזכר תמיד כאיש עסקים קר אשר הגה את המשפט "עסקים זו מלחמה", בשונה מחברות אחרות שקמו בעקבות רעיון וייצרו מחשבים מהלב והנשמה, בראשן אפל של ווזניאק וג'ובס.

במחקר שנערך ב-2008 בארה"ב, התברר כי המותג "קומודור", מוכר גם כיום ל-87% מהאמריקאים. אמולטורים רבים המדמים את פעולתו של ה-C64 יצאו לשוק וניתן להורידם, לדמות תכנות בייסיק של קומודור או לשחק במגוון משחקים. אחד המוצלחים הנו C64 Forever, אולם ישנם גם רבים אחרים וטובים.  בשנת 2011 הושק מחשב C64X המהווה מחשב PC לכל דבר ועניין ומעוצב בסגנון ה-C64 המקורי. המחשב המהווה תזכורת נוסטלגית לדור הקומודור, ניתן לרכישה גם היום ותומך במערכת הפעלה Windows 7 של מיקרוסופט.

כיום ניתן למצוא את המותג קומודור בעיקר באירופה כ"מותג מדבקה" של מכשירי צריכה שונים המיוצרים בסין, ביניהם נגני MP3 ניידים ומכשירי ג'ויסטיק C64DTV המכילים 30 משחקים נוסטלגיים C64.

מגוון מחשבי קומודור ובראשם PET, VIC20, קומודור 64, האמיגה ועוד מוצגים כיום במוזיאון לתולדות המחשב האישי בישראל בחיפה. ניתן לבקר בו בשעות הפעילות ללא תשלום. הכותב הנו מייסד המוזיאון לתולדות המחשב האישי, מרצה לחדשנות ומנכ"ל ג'ון ברייס מדיאטק הייטק – חיפה.