נולדה עם שיתוק מוחין - רופא ישלם 4 מיליון ש'
התקבלה תביעה שהגישו בני זוג נגד רופא בכיר ממרכז הארץ. השופטת פסקה: הוא התרשל
רופא בכיר ממרכז הארץ חויב לשלם כארבעה מיליון שקל
בשל רשלנות במעקב ההיריון. בני זוג שהצליחו להיכנס להיריון בחלוף 25 שנים של ניסיונות, הביאו לעולם תאומות שאחת מהן סובלת משיתוק מוחין קשה. האם ניתן היה לגלות את המום מוקדם יותר?
בני הזוג פנו לבית המשפט המחוזי בלוד בטענה לרשלנות רפואית מצד הרופא. לטענתם, הוא לא ניהל את מעקב ההיריון כראוי, ולא שלח את האם לבצע את כל הבדיקות המתחייבות ממצבה.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- "פז" תפצה שכנים לתחנת דלק ב-665 אלף ש'
- מה הסיכוי שרוצחי אבו חדיר יוגדרו לא שפויים?
- חוק עוקף הלכה: ההצעה שתילחם בסרבני גט
- הסכמת לשלם על נזק למעסיק? חוזה לא תקף
טיפולי הפוריות הארוכים של בני הזוג השתלמו ב-2005, והאישה (44) נכנסה להיריון. מאחר שמדובר בהליך יקר ועתיר סיכון החליטה האישה לבצע את מעקב ההיריון במרפאתו הפרטית של רופא הנחשב מומחה בתחום. בשבוע 36 ילדה האישה תאומות בניתוח קיסרי, אז התגלה שאחת מהן סובלת משיתוק מוחין קשה ו-100% נכות.
פיצוי
רשלנות בבדיקת היריון תעלה 4.7 מיליון שקל
עו"ד יעל ארניה ואדרה רוט
סקירת מערכות שעברה אישה במכון מור לא זיהתה מום, ותינוקת נולדה עם פגיעה מוחית קשה. שופטת המחוזי בחיפה קבעה שמדובר בהתרשלות
בני הזוג טענו שהוא לא ייחס חשיבות לכך שמשקל העוברים כמעט לא השתנה בין שבוע 32 ל-34 והדבר מעיד על רשלנות. לו היה שולח את התובעת לבדיקות המתאימות, נטען, הניתוח הקיסרי היה מתבצע כבר בשבוע ה-34, לפני שנגרם נזק כה חמור.
הרופא טען להגנתו שביצע את מעקב ההיריון במסירות ובמיומנות. לדבריו, הוא הקפיד לבצע בתובעת בדיקות אך ממצאיהן לא העלו חשד לפיגור בגדילה או לבעיה אחרת, והתביעה מבוססת על "חוכמה בדיעבד". הוא הוסיף שסביר להניח שהנזק נגרם כבר בשלבי ההיריון המוקדמים, ולכן גם אם היה מיילד את התובעת מוקדם יותר, התוצאה הייתה זהה.
אחראי להחמרת הנזק
השופטת בלהה טולקובסקי קבעה שהעובדה שהעוברים כמעט לא גדלו בין שבוע 32 ל-34 היו צריכים לעורר חשד ולהביא את הרופא לשלוח את התובעת לבדיקות דופלר או פרופיל ביופיזיקלי (בדיקות זולות וזמינות שהיו יכולות לגלות מה מצב העוברים). העובדה שלא עשה זאת, פסקה, מהווה התרשלות.
השופטת הוסיפה שישנו קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק, שכן לעדויות המומחים נראה שהנזק החל להיגרם בשלב מאוחר של ההיריון והנתבע לא הוכיח אחרת.
עם זאת קבעה השופטת שהנתבע לא גרם לנזק עצמו, אלא רק להחמרתו: סביר להניח שאם היה מיילד את התובעת עם התגלות ההאטה בגדילה, מצב התינוקת היה טוב יותר מזה הנוכחי, אך לא מושלם. לגבי היקף הנזק קיימת עמימות, כיוון שקשה לכמת כמה "שווים" השבועיים שבין שבוע 34, שבו כבר היה ברור שיש בעיה, לשבוע 36. לכן החליטה השופטת להעמיד את חלקו של הנתבע בנזק שנגרם לתינוקת על-50%.
בתום חקירת רכיבי הנזק החליטה השופטת שנזקי התינוקת מסתכמים ב-10 מיליון ו-576,098 שקל, וכוללים בין היתר הפסדי כושר השתכרות, הפסד פנסיה, עזרה וסיעוד, התאמת דיור והוצאות רפואיות. לאחר קיזוז מחצית הגמלאות שקיבלה המשפחה מביטוח לאומי, חויב הרופא לשלם 3,989,264 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.6% מסכום הפיצויים וכן הוצאות משפט.
המקרה מלמד על החשיבות שיש לייחס לעריכת בדיקות ולבחינת ממצאיהן. הפנייה לבדיקות הרלוונטיות למצבו של המטופל היא חובה המוטלת על הרופא המטפל, ומחדל בנושא זה מהווה הפרה של חובת הזהירות כלפי המטופל, ולעיתים, כפי שראינו, גם מלמדת על רשלנות.
- לקריאת פסק הדין – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד י. פלג
- ב"כ הנתבע: עו"ד א. אלרום ואח'
- עו"ד אסף גרינבוים הוא מנהל סניף תל אביב של משרד "גבריאל ראובינוף ", העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית וביטוח
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
