הותר לפרסום: 3 לוחמי צנחנים נהרגו בעזה
הקצין פז אליהו והחיילים לי מט ושחר דובר (דאובר) מחטיבת הצנחנים נהרגו ברצועת עזה. הוריו של אליהו לא ראו אותו חמישה שבועות: "למרות השבר שנפל עלינו, מקווים שאחיו הצעירים יילכו בדרכו". רכזת הקיבוץ שבו גדל דאובר: "נקווה שנצליח לקחת את שמחת החיים שלו ולחזק את משפחתו וחבריו"
דובר צה"ל התיר לפרסום כי שלושה חיילי צה"ל מחטיבת הצנחנים נהרגו היום ברצועת עזה. ההרוגים הם סגן פז אליהו, בן 22 מקיבוץ עברון, סמ"ר לי מט, בן 19 מאילת, וסמ"ר שחר דובר (דאובר), בן 20 מקיבוץ גניגר. מתחילת מבצע "צוק איתן" נהרגו 32 חיילים וקצינים. בצה"ל אומרים כי הכוח שנפגע עמד במשימתו, חשיפת פירי המנהרה שלשמה נכנסו, והרג 16 מחבלים בהיתקלויות ובאמצעות הכוונת חיל האוויר.
במהלך היממה האחרונה נפצעו שני חיילי צה"ל באורח קשה, עשרה חיילים באורח בינוני ו-20 חיילים נוספים נפצעו באורח קל במהלך פעילות כוחות צה"ל באזור רצועת עזה.
סגן פז אליהו
אבל כבד נפל על קיבוץ עברון הסמוך לנהריה, עם קבלת הידיעה על מותו של קצין הצנחנים סגן פז אליהו שנפל בקרב בעזה. אליהו בן ה-22, יליד הקיבוץ, הוא בנם הבכור של רחל ואורי. אחיו מתן בן ה-19 הוא צוער בקורס קצינים, ויותם, אחיו הצעיר, הוא תלמיד בכיתה ט'. הלווייתו תיערך מחר ב-17:00 בבית העלמין בקיבוץ.
הקצין הצעיר לא ראה את בני משפחתו כבר יותר מחודש, מאז נחטפו שלושת הנערים בגוש עציון. "לפני חמישה שבועות ראינו אותו בפעם האחרונה. הוא בא הביתה וראה משחק בפאב, עם חברים. באמצע הלילה הוא בא הביתה ושאל את אמו היכן המדים שלו", סיפר האב אורי. "אמרנו לו 'חמוד, עכשיו 1:00 בלילה', והוא אמר: 'קיבלתי קריאה, אני מתייצב מחר בבוקר ברכבת חיפה'.
"עשרה ימים הם היו בחיפוש אחרי הנערים. מדי פעם שלח הודעה בווטסאפ, 'אני בסדר'. אחרי שבועיים הוא הגיע לבית לִיד. הגענו לצומת לבקר אותו, ואז שלח לי הודעה: 'אבא אתם לא יכולים להגיע, יש ישיבה עם המג"ד'. הוא נכנס לשיחת סגל וכשיצא שוב ניסינו, אבל הוא אמר, 'אבא החיים רצים, אנחנו יוצאים לדרום'.
"לא היה לו זמן לבוא, כי הוא לקח את התפקיד במלוא הרצינות", הוסיף האב. "הוא לא רצה שאף אחד יחליף אותו. נשאר שם שבועות. בשיחת טלפון אמרתי לו 'חמוד, שמור על עצמך'. הוא ענה, 'אני שומר על עצמי, אבל כמו שחינכת אותי אני ראשון, אני המפק"צ. החבר'ה שלי איתי ואני איתם באש ובמים'.
"ביום ראשון השבוע היה לחץ בקיבוץ. במקרה קצינה ראתה אותו ומכירה אותו משנת השירות בערד, הוא ביקש שתמסור לנו שראתה אותו והוא בסדר. גם שלשום קיבלנו ממנו מסר, מילואימניק אמר לי 'הבן שלך תותח'. יכול היה לצאת לרענון אבל החליט שהוא לא ייצא.
"היום בבוקר, ב-4:30, פתחתי טלוויזיה ושמעתי על נפגעים, ב-7:30 הגיע חבר ואמר שקיבל בווטסאפ שהיו חילופי אש קשים ויש נפגעים בחטיבת הצנחנים. לא רציתי לראות אף אחד, רציתי להתבודד. בהמשך הבוקר כשראיתי אמבולנס צבאי הבנתי שהנורא מכול קרה. אמרו לי 'הצטרפת למשפחת השכול, הבן שלך נהרג'.
"למרות שזה קשה להגיד את זה, למרות השבר שנפל עלינו, יש לנו עוד שני ילדים. אני מקווה שהם יילכו בדרכו. אני בטוח שפז רואה אותנו מלמעלה ורוצה שנמשיך לחיות, כי הוא אהב את החיים. נמשיך עם כל הכאב לחייך, לעשות תפקידים בקיבוץ. כולי תקווה שפז הוא החייל האחרון שנופל, אני לא מאחל לשונאים שלי שיהיו במצב שבו אנחנו כבר חמש שעות".
אלה בר, חברתו של פז, מתגוררת בקיבוץ עין דור שבעמק יזרעאל. היא סיפרה שבחודש הבא אמורים היו לחגוג שבע שנים ביחד. "הכרנו בכיתה ט', במחנה של השומר הצעיר. תמיד אמרנו שצריך להמציא סיפור כיסוי לאיך הכרנו. למרות שאנחנו לא גרים ביחד שמרנו על הקשר, עשינו שנת שירות יחד. עברנו את הצבא יחד. היה ברור לי שנישאר ביחד לנצח. אף אחד לא יידע איזה מלאך היה לי. אין מישהו שיכול להגיד עליו משהו רע. כל מי שהכיר אותו ידע שנגע בלבבות של כולם. זו לא קלישאה כמו שאומרים על מי שנופל - אין בן-אדם כמוהו, שחושב על אחרים לפני שהוא חושב על עצמו".
סמ"ר שחר דובר (דאובר)
בקיבוץ גניגר שבעמק יזרעאל קיבלו היום (יום ד') בהלם ובכאב את הבשורה הקשה על מותו של בן המשק סמ"ר שחר דובר (דאובר) בן ה-20, שנהרג במהלך היתקלות של יחידת פלחה"ן הצנחנים שבה שירת ברצועת עזה.
דובר נולד בקיבוץ שלוש שנים לאחר שהוריו אורלי ובוריס עלו לארץ מברית המועצות. הוא היה הצעיר מבין שני הבנים במשפחה, אח לגיא בן ה-24. אביו קיבל את הבשורה המרה במקום עבודתו בקיבוץ נאות מרדכי שליד קריית שמונה.
שחר למד בבית הספר היסודי עמק יזרעאל שבגניגר, ובבית הספר התיכון העמק המערבי ביפעת. מיכל וולף, שהייתה המדריכה והרכזת בקיבוץ, סיפרה כי היה מלא שמחה ואהבה לחיים: "הוא הרגיש עצמו בוגר ולקח על עצמו משימות ואחריות כאדם מבוגר. הוא היה הכתובת לכל מי שזקוק לעזרה, והיו לו חברים בכל העמק".
היא הוסיפה כי שחר היה שחקן כדורסל מצטיין, ולפני הגיוס שיפר את הכושר הגופני כדי לעמוד בכל המשימות בצבא. "קשה לדבר עליו בלשון עבר", אמרה, "נקווה שיהיה לנו הכוח לקחת את שמחת החיים שלו ולחזק את משפחתו וחבריו".
רוחמה תמר, שהייתה המחנכת של שחר בבית הספר התיכון, אמרה גם היא כי כל חבריו לכיתה ידעו שאפשר לסמוך עליו בכל דבר. "תמיד הוא היה ראש וראשון, אהוב מאוד על חבריו ובולט בעשייה החברתית שלו", סיפרה. "כששחר לקח על עצמו משימה, תמיד ידעת שישלים אותה בדרך הטובה ביותר. אני בטוחה שגם בקרב הוא נתן את המקסימום".
ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, אייל בצר, אמר כי המועצה מבכה את מותו של דאובר ומשתתפת בצער המשפחה והקיבוץ: "העמק כולו אבל וכואב על החיים הצעירים שנגדעו בטרם עת". דאובר הוא ההרוג השני מהמועצה האזורית עמק יזרעאל מאז תחילת המבצע: סמ"ר אורן נח, בן היישוב הושעיה, נהרג בתקרית הנגמ"ש הקטלנית בסג'עייה במוצאי שבת.
סמ"ר לי מט
לי מט בן ה-19, יליד אילת, שירת בגדס"ר צנחנים. לפני גיוסו לצבא למד בבית הספר התיכון גולדווטר באילת. הוריו, סמדר ומוטי, הם ממקימי גדוד הצופים בעיר. לי היה בן הזקונים שלהם, והותיר אחריו שתי אחיות, טל וסי, ואח - גל, שנפצע קשה בפיגוע בכביש 12 באוגוסט 2011.
"הוא היה ילד שובב, משגע, עם גומות חן יפהפיות", סיפרה חברה של המשפחה. "ילד מדהים, חכם ושנון, שתמיד מוקף בחברים. הוא הנשמה של אימא שלו".
לפנייה לכתב/ת 
