חרם על טורקיה? הסחר עם ישראל בשיא
התיירות מישראל לטורקיה כמעט ודעכה כליל בעקבות התבטאויותיו של ארדואן וההפגנות האלימות של תומכיו. אך במקביל היקף הסחר בין המדינות רק עולה ובשנה שעברה הגיע לשיא של כ-5 מיליארד דולר (דעה)
האם בחירתו של רג'פ טאיפ ארדואן כנשיא טורקיה עשויה להנמיך ולו במעט את עוצמת הביקורת הארסית שלו כנגד ישראל? מסופקני, כי מסתבר שזו דרכו מיום בחירתו לראש ממשלת טורקיה.
- נשיא טורקיה הבא: רה"מ היוצא ארדואן
- הסולטן: בדרך לעוד 10 שנות ארדואן
- "האסיר ארדואן בטח לא חלם שיהיה נשיא"
- ארדואן: הרג נשים וטף נועד להכחדת העזתים
ואכן , ב-5 לנובמבר 2002 , שלושה ימים לאחר בחירתו הראשונה לראש ממשלת טורקיה, שחרר ארדואן את הצהרתו הפומבית הראשונה לעולם: "ישראל היא מדינת טרור". השנים שחלפו מאז מסמלות תהפוכות אין ספור ביחסים בין שתי המדינות, מסיפור אהבה צבאי-תרבותי-עסקי ועד התרסקות רועמת של היחסים, בימים אלה שלאחר "צוק איתן".
היסטוריונים מספרים כי השליט היחיד בעולם שהזמין את היהודים המגורשים מספרד בשנת 1492 היה הסולטן הטורקי ביאזיד השני, שאמר: "איני מבין את מלך ספרד המוותר על אוצר כה יקר", ושלח ספינות לחלץ את המגורשים ולהביאם אל תחומי ממלכתו.
טורקיה היא גם המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל. מאז 1948 היא מקיימת עם ישראל קשרים מדיניים אינטנסיביים, חלקם נסתרים מהעין הציבורית וחלקם ברמה אסטרטגית מהמעלה הראשונה .
אבן הנגף המשמעותית ביותר לתקינות היחסים בין המדינות היא ללא ספק חילוקי הדעות בין ירושלים לאנקרה בנושא הפלסטיני. שיא המשבר פרץ עם השתלטות צה"ל על אניית המרמרה הטורקית במאי 2010, שדרדר את היחסים בין המדינות לשפל חסר תקדים.
התיירות קרסה, המסחר זינק
תנועת התיירות מישראל לטורקיה, יעד התיירות האולטימטיבי במשך שנים רבות, כמעט ודעכה כליל בעקבות הדי הרטוריקה האנטישמית והאנטי-ישראלית של ראש הממשלה הטורקי הנשמעת מעל כל במה ציבורית.
אך ראה זה פלא, היקף הסחר בין ישראל וטורקיה - היבוא והייצוא, לאורך כל שנות המשבר המדיני לא הושפע כלל מהמפולת המדינית בין שתי המדינות. שנת 2013 הייתה שנת שיא בהיקף הסחר בין המדינות, שעמד על קרוב ל-5 מיליארד דולר, כשטורקיה מבססת את מעמדה כיעד היצוא מספר 6 של ישראל. ברבעון הראשון של 2014 נרשם גידול של 25% ביצוא הישראלי בהשוואה לשנה שעברה, בהיקף של עד קרוב למיליארד דולר.
| 2011 | 4.02 מיליארד דולר |
| 2012 | 3.5 מיליארד דולר |
| 2013 | 4.9 מיליארד דולר |
| 2014 (מוערך) | 5.2 מיליארד דולר |
צאו וחשבו את המספר המשמעותי ההולך וגדל של חברות ישראליות בעלות אינטרס כלכלי ברור להמשיך ולסחור עם טורקיה, שהיא כיום הכלכלה מספר 16 בגודלה בעולם.
רבים בישראל תוהים האם לנוכח ההפגנות האלימות כנגד ישראל בחוצות הערים בטורקיה, שמעיני הנוטלים בהם חלק מבעבעת שנאה יוקדת הגולשת לסממנים אנטישמיים של ממש, מסמלות את קץ עידן היחסים בין ישראל וטורקיה.
פתרון פוליטי באמצעות חשיבה עסקית
זה המקום להזכיר את העובדה שלפני כעשר שנים יזם הממשל בטורקיה את "פורום אנקרה", שיועד להציג פתרונות יצירתיים לקונפליקט הישראלי-פלסטיני באמצעות חשיבה עסקית מקורית. במסגרת המיזם תכננו הטורקים לממן ולהקים אזור סחר, שתכליתו סיוע בהקמת מיזמי תעסוקה, כמו גם קידום אתרי תיירות בשטחי הרשות הפלסטינית לרווחת התושבים הפלסטינים.
במיזם פורום אנקרה השתתפו אנשי עסקים, תעשייה ותיירות ישראלים שלקחו חלק פעיל במפגשים עם אנשי ממשל ועסקים בכירים טורקיים ופלסטינים. במפגשים הותוותה תשתית חשיבה אסטרטגית, שהמוטיב המרכזי שלה היה מתן פתרונות כלכליים למצוקה הפלסטינית כחלופה ראויה למציאות של עוינות ואלימות בין ישראלים ופלסטינים.
כל מאמצי פורום אנקרה למנף את תוצאות הדיונים התכופים, שנערכו אז בכל אחת משלושת המדינות המשתתפות, הגיעו למבוי סתום לאור קשיים פוליטיים שצצו לאורך הדרך.
בימים אלה נשמעים בישראל קולות, בודדים צריך להודות, שעדיין סבורים שאין פתרון לבעיית עזה זולת פתרון כלכלי שיסיט את הרוחות הרעות הנושבות ברצועה לכיוון של מציאות כלכלית טובה יותר לתושבי הרצועה. כותב שורות אלה שהיה בין משתתפי פורום אנקרה, מבקש לחזק את ידי המאמינים שבסופו של יום הכלכלה היא עדיין התחליף היעיל ביותר למצב הכאוטי בו נמצאת היום רצועת עזה. עלינו לפעול לפתרון כלכלי רדיקלי ברצועה, ואנו עשויים למצוא את הטורקים, כן הטורקים, כשותף נלהב למהלך זה.
הכותב, דני צימט, הוא אסטרטג שיווקי, חבר הנהלת מועצת העסקים ישראל-טורקיה
לפנייה לכתב/ת 
