הפתרון האמיתי להאטה: הנפקת אג"ח
הפתרונות הנשמעים בהנהגה הכלכלית יוצרים רושם שמישהו שם שכח את שיעורי המקרו כלכלה. העלאת מסים או קיצוצים רק יעמיקו את ההאטה. הנפקת אג"ח, לעומת זאת, תאפשר לטפל בהוצאות החד פעמיות בלי נזק
ההאטה מתגברת: המשק צמח ב-1.7% בלבד
פלוג תמליץ ללפיד: אין מנוס מהעלאת מסים
האקונומיסט: לפי בנק ישראל - המצב מדאיג
למעשה, אם קיים תחום בו מדינת ישראל ניצחה כלכלית בגדול, זהו שבירת מעגל החוב הממשלתי ביחס לתוצר, הן בהשוואה לעבר - כאשר יחס זה עמד על רמות מסוכנות של מעל 100% חוב ממשלתי לתוצר - והן בהשוואה בינלאומית ביחס לעולם המערבי.
כיום, לאחר שנים רבות בהן ישראל מקצצת בחובותיה, היא יכולה להרשות לעצמה סוף כל סוף קצת להגדיל אותם בכדי לטפל בהוצאות החד פעמיות הגדולות שנפלו על המדינה באופן מפתיע.
העלאת מסים או קיצוצים אינם הפיתרון
כל כלכלן מקרו יודע שכאשר קיים חשש מפני האטה ומיתון, הממשלה אינה אמורה להעלות מסים - להיפך, היא אמורה להוריד מסים. הפתרונות שנשמעים היום בקרב צמרת ההנהגה הכלכלית של ישראל, יוצרים רושם שמישהו שם שכח את שיעורי היסוד במקרו כלכלה
הפתרון שנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, מציעה, להעלות מסים, כעת הינו בדיוק הפתרון שהצרפתים נקטו בו לפני מספר שנים - פתרון שהוביל את הכלכלה הצרפתית לקרשים, עם שיעור צמיחה בשיעור של אפס אחוז לשנה. באותה המידה, אין צורך לקצץ גם בהוצאות הממשלה, כפי שמציעים באוצר. גם תהליך זה הינו גורם ממתן הפוגע בכלכלה ובאפשרויות הצמיחה שלה.
לטורים נוספים של אדם רויטר :
טילים בדרום? היצואנים במלחמה כל השנה
למרות המצב בדרום: הפגיעה במשק מינורית
ההאטה לא קשורה לצוק איתן
התוצאות הלא טובות של המשק הישראלי אינן קשורות בכלל בצוק איתן. הן המשכו של תהליך הנמשך כבר מספר שנים של האטה ביצוא, בביקושים המקומיים, בהשקעות ועוד. המשק היה נכנס להאטה גם ללא המבצע, שרק מוסיף שמן למדורה.
תליית האשמה להאטה על המבצע שגויה, וגם חסרת אחריות - במשרד האוצר צריכים לקחת בחשבון את המשמעות עבור החמאס, ולהיזהר מאוד מהפיכת המסרים שלהם לכלי תעמולה נגדנו.
הפתרון - הנפקת אג"ח
ישראל בעלת יחס חוב ממשלתי לתוצר של 66% - יחס נמוך באופן יחסי לרוב המדינות המערביות האחרות. מדינות גוש היורו הינן בעלות יחס גבוה בממוצע ב-8% מזה של ישראל, היחס של ארה"ב גבוה ב-40%, והיחס ביפן גבוה בשיעור הדמיוני של 238% יחס חוב ממשלתי לתוצר.
אבל ההפתעה הגדולה נמצאת בנוגע להשפעה על דירוג האשראי של ישראל. כאשר יחס החוב הממשלתי לתוצר של ישראל עמד על שיעורים גבוהים יותר של 75% ואף 85% בעבר, דירוג האשראי של נותר זהה להיום - A פלוס. אז מדוע מפחידים אותנו עם אזהרות לנזק בדירוג האשראי ביחס של 67%?
גם בתרחיש הסביר פחות בו דירוג האשראי של ישראל ירד בכל זאת לרמה של A, הריבית על החוב החדש שהמדינה תנפיק בחו"ל יעלה בכמה עשרות פרומילים בלבד - שינוי לא משמעותי כאשר רמת הריבית הקיימת הינה הנמוכה ביותר אי פעם.
כמו כן, אין צורך להנפיק אג"ח בחו"ל. המשקיעים המוסדיים בישראל משופעים בכסף, ורק מחכים להזדמנות לרכוש אג"ח ממשלתיות ישראליות חדשות. בשל הריבית הנמוכה עומדת בפני המדינה הזדמנות מצוינת להנפיק אג"ח ל-10 עד 20 שנה, כאשר תשלום הקרן הינו בסוף, ותשלומי הריבית התקופתיים יהיו זניחים לחלוטין עקב הריבית הנמוכה.
לכן, שר האוצר, יאיר לפיד, יכול בהחלט לפסול קיצוצים במשרדי הממשלה או העלאות מסים, ולהורות על הנפקת אג"ח במקום.
ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר רויטר מידן ומנכ"ל חיסונים פיננסים.
לפנייה לכתב/ת 
