תיעוד מהתופת: השורד היחיד מטבח דאעש
הירייה שלא פגעה, ההתחזות למת, אכילת התולעים, הצלילה בנהר והמנוסה הממושכת: עיראקי בן 23 מתאר ל"ניו יורק טיימס" כיצד ניצל מהטבח בתיכרית, אז טוענים הג'יהאדיסטים כי רצחו 1,700 איש
דאעש טען כי רצח 1,700 איש בטבח תיכרית, לפני חודשיים. לפי עדות חדשה, מדובר אולי ב-1,699. בראיון ל"ניו יורק טיימס" סיפר עלי חוסיין קדאים כיצד הצליח להיחלץ ממוות בטוח, לאחר שהכדור שהיה אמור לפגוע בראשו החטיא. את השבועות שלאחר מכן הוא העביר במנוסה, בניסיון להתחמק מאנשיו של ארגון הטרור הרצחני. רק אחרי מסע ארוך הוא הצליח לשוב לביתו, כשהוא בחיים.
הטבח ביוני היה אחד מהקטלניים ביותר שביצע דאעש. הג'יהאדיסטים טענו כי רצחו 1,700 איש, ארגוני זכויות אדם אישרו כי לפחות 560 נרצחו. סיפורו של קדאים מתחיל מעט לפני כן. הגבר הנשוי ומחוסר העבודה בן ה-23 הצטרף לצבא עיראק בתחילת יוני. הוא הוצב בבסיס ספייצ'ר בתיכרית. יומיים לאחר מכן כבש דאעש את מוסול, העיר השנייה בגודלה במדינה. הקצינים נטשו את הבסיס מחשש שדאעש ישתלט גם עליו. המגויסים החדשים, שנשארו לבד, החליטו ללכת בעקבותיהם.
כ-3,000 חיילים עברו למדים אזרחיים וצעדו מחוץ לבסיס, אבל קילומטרים ספורים לאחר מכן הם כבר פגשו את לוחמי דאעש. אלו העלו אותם למשאיות, כשהם מבטיחים להם לקחת אותם למשפחותיהם. במקום זאת, הם הסיעו אותם לתיכרית. לדברי קדאים, הקבוצות חולקו לסונים ולשיעים - לסונים ניתנה אפשרות לכפר על "חטא" השירות בצבא עיראק, ולעומתם גורלם של השיעים נחרץ.
לפני הטבח דאעש הצעיד את החיילים מסביב לעיר. זמן קצר לפני שהגיעו לנהר החדקל החל הטבח.
הג'יהאדיסטים סידרו את השבויים בשורות - אחד ממחבלי דאעש ירה בראשו של כל אחד מהעומדים בשורה, אחר צילם. קדאים סיפר כי שמע את שתי היריות הראשונות. השלישית הרגה את זה שעמד לצדו. הוא היה אמור להיות הנרצח הרביעי. "אני נשבע שהוא ירה, אבל אני לא יודע לאן הכדור הגיע", סיפר ל"ניו יורק טיימס". אז עשה את מה שהציל את חייו - הוא גילה תושיה ונפל לקבר, כשהוא מעמיד פנים שנורה. לאחר מכן, הוא חיכה.
אנשי דאעש עזבו והלילה הגיע. ארבע שעות חלפו. רק אז, כשהוא בטוח שאיש לא באזור, הוא קם והחל לרוץ, כשידיו עדיין כפותות. הוא הגיע עד לגדת הנהר, כ-200 מטר משם, שם זיהה גבר שנפצע כה קשה עד שלא יכול היה ללכת. כמוהו, גם הוא הגיע מבסיס ספייצ'ר. אותו פצוע, עבאס, סייע בהתרת האזיקים של קדאים שלא נפצע, והשניים נשארו בגדת הנהר במשך שלושה ימים. כל אותו הזמן קדאים אכל תולעים כדי לשרוד. חברו עבאס לא היה יכול לאכול דבר.
"אלו היה שלושה ימים מהגיהנום", אמר ל"ניו יורק טיימס". בסופו של דבר קדאים החליט לקפוץ לנהר ולשחות לצד השני של הגדה, לאזור שלא בשליטת דאעש. עבאס הפצוע נשאר מאחור, כשקדאים מבטיח שיספר את סיפורו. קדאים נזהר וכדי שלא יזוהה, צלל במהלך מרבית הצליחה.
ביממה שלאחר מכן, בהמשך מסע הבריחה שלו, הוא זיהה קבוצת בתים. הוא נכנס לאחד מהם וזכה לאירוח מצד משפחה סונית שנתנה לו את הארוחה הראשונה זה כמה ימים - ביצים ויוגורט. בני המשפחה, שדאגו ממה שיקרה להם אם בדאעש יגלו שנתנו מקלט לשיעי, הסיעו אותו לבית חברים בכפר סמוך - שם נשאר שלושה ימים נוספים.
התחנה הבאה שלו הייתה הכפר אל אלאם, בביתו של שייח מקומי, שסייע גם ל-40 חיילים עיראקים נוספים להגיע לבתיהם באמצעות תעודות זהות מזויפות. אחרי שבועיים שם הוחלט כי מספיק בטוח עבורו לעשות את הדרך הארוכה לדודו בארביל, דרך שבה הוא אמור לעבור כמה מחסומים בשליטת דאעש. יממה לאחר מכן הוא הגיע לביתו. "זה היה מעבר לשמחה. הם בכו, אני צחקתי", סיפר. הוא הגיע כשמשקלו קטן בהרבה וכשזקן עבות על פניו: "בתי לא זיהתה אותי, היא ברחה ממני".
לפנייה לכתב/ת 
