ניסויים בבעלי חיים: למה הם הכרחיים - וכיצד מבוצעים?
הם מנעו את מותם של מיליוני אנשים ברחבי העולם בזכות פיתוח תרופות, חיסונים וטכנולוגיות שנוסו עליהם. מי הם בעלי החיים שעליהם מנסים טיפולים רפואיים, האם יש חלופה טובה מספיק - ומה אומר החוק הישראלי על גרימת כאב וחולי במסגרת ניסויים? הצצה למתרחש מאחורי דלתות המעבדה
הלב נצבט למראה תמונות של חיות העוברות ניסויים מחרידים: עמותות למען זכויות בעלי החיים דואגות לפרסם את התמונות הקשות לאורך השנים, כשהן מדגישות את הסבל הרב העובר על החיות. והשאלה מרחפת מעל שוב ושוב, היכן האנושיות של העולם - והאם כל זה הכרחי?
אלא שלמול הניסויים הללו, מתבצעים גם עשרות אלפי מחקרים שבזכותם תרופות, ניתוחים וטכנולוגיות רפואיות הצליחו להציל מיליוני בני אדם. לצד החמלה שעלינו לחוש כלפי בעלי חיים מכל המינים ולמנוע מהם סבל, קיים ההכרח בעולם המדע לפתח טיפולים רפואיים על סמך ניסויים בבעלי חיים.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
עוד על ניסויים בעולם הרפואה:
חשיפה: רופאים ביצעו ניסויים באופן לא חוקי בבני אדם
למה אסור לוותר על ניסויים בחיות. סיפורה של תרופה
מחקרים קליניים: הדרך לקבל תרופות חדישות בחינם
המתנגדים לניסויים בבעלי חיים טוענים כי קיימות חלופות בדמות סימולטורים או מודלים הפוטרים מהצורך לנסות את הרכיב הכימי, את המכשיר או את התיאוריה על חיה, אבל האמת רחוקה מכך: עדיין לא פותחה אף טכנולוגיה שתצליח לחקות את הפיזיולוגיה ואת האנטומיה בזמן אמת. לא פותחה שיטה שתצליח לדמות ניתוח, זרימת דם, קצב לב, תגובת רקמות חיות וגוף בעל מיליוני פעולות מורכבות המתרחשות בו זמנית.
חיסון לאבעבועות שחורות, זריקות אינסולין
לאורך ההיסטוריה, למד עולם הרפואה כיצד הביאו ניסויים בבעלי חיים לפיתוח תרופות שבלעדיהן מאות אלפי בני אדם היו מוצאים את מותם. במאה ה-18, למשל, פיתח אדוארד ג'נר את החיסון נגד אבעבועות שחורות, מחלה שגבתה את חייהם של כ-500 מיליון בני אדם ברחבי העולם לאורך המאה העשרים.
ג'נר הדביק בקר בווירוס אבעבועות הפרות, ניקז את השלפוחיות שעל עור הפרות המודבקות והפיק מתוכן את הווירוס בצורה מוחלשת שאינה קטלנית - ועם זאת דומה לווירוס האבעבועות השחורות. הוא הזריק את הוירוס המוחלש לבני אדם, וכך גרם לגופם לייצר נוגדנים לאבעבועות שחורות.
ההורמון אינסולין, לדוגמה, החסר בגופם של חולי סוכרת רבים, התגלה בעקבות ניסויים על כלבים חולי סוכרת. עד אז, אבחנת הסוכרת הייתה עבור החולים גזר דין מוות. הרופא הקנדי פרדריק בנטינג מיצה את האינסולין והזריק אותו לכלבים סוכרתיים. רמת הסוכר בדמם ירדה, וחודשיים אחר כך הוא ניסה את מיצוי האינסולין על ילד סוכרתי בן 14, וגם רמת הסוכר בדמו ירדה מיד.
על תגלית האינסולין, שהצילה את חייהם של מיליוני חולים ברחבי העולם, הוא קיבל פרס נובל, שלא היה מגיע אליו אילולא ביצע את הניסוי על הכלבים.
נגיף האבולה הקטלני ממשיך להתפשט כיום במערב אפריקה ולגבות את חייהם של מאות קורבנות, אבל תקווה נמצאה באופק, לאחר דיווח על הצלחה של חיסון נגד אבולה - שנוסה על קופים. הפרימטים הודבקו במינון קטלני של הנגיף, לאחר שקיבלו את החיסון, ואף אחד מהקופים הנגועים לא חלה במחלה. בזכות הניסוי אישר ארגון הבריאות העולמי את מתן החיסון למספר צוותי רפואה השוהים באזור ונמצאים בסיכון גבוה להדבקה.
ויש גם צד ישראלי: התרופה קופקסון, שפותחה במכון ויצמן, הצליחה לטפל באלפי חולים ברחבי העולם בזכות ניסוי בחזירי ים (קביות). החוקרים השרו את המחלה בחיות, לאחר שהוזרק לגופן החלבון החדש שפותח. מתוך כלל חזירי הים שהיו אמורים לפתח את המחלה דמוית טרשת נפוצה, רק 20% חלו בה. בנוסף, אלה שחלו בה לקו בתסמינים חמורים פחות. לעומתם, בקבוצת הביקורת שלא קיבלה את התרופה החדשה, חלו 80% מחזירי הים במחלה.
ולא רק תרופות: ניסויים בבעלי חיים הביאו להשתלת מסתמי לב מחזירים ולפיתוח ניתוחים חדשים וטכנולוגיות רפואיות מתקדמות שריפאו, הצילו ונטעו תקווה בלבותיהם של מיליונים ברחבי העולם.
עכברים וחולדות
אלה בעלי החיים המשמשים במרבית הניסויים. על פי ההערכות, מדי שנה משמשים מעל 100 מיליון מכרסמים במגוון רחב מאוד של מחקרים, ממחקרי טוקסיקולוגיה הבודקים את מידת הרעילות של חומרים, דרך ניסויים המשרים צמיחת גידולים סרטניים וכלה בניסויים פסיכולוגיים המנסים לבדוק השפעה של בלבול, שכחה, חרדה וחוסר אונים על תפקוד העכבר או החולדה.
בחלק מהניסויים בכאב, מחוברים החולדות או העכברים לאלקטרודות חשמליות, באחרים מוזרקות לגופם תרופות הבוחנות אם נוצרו בגופם גידולים סרטניים. אפשר לומר שפיתוח של כל תרופה או כימיקל אינו עובר לשלב מתקדם בטרם נוסה על עכברים וחולדות.
חולדות ועכברים הם בעלי מערכת עצבים הדומה לזו של בני אדם. מסיבה זו סבורים שהם חשים כאב, פחד, בדידות ושמחה באופן דומה לבני אדם. הם נחשבים לחיות חברתיות המתקשרות זו עם זו באמצעות קולות בתדר גבוה, שאינו תמיד נשמע לאוזן האדם. הם מגלים רגשנות כשהם חיים עם משפחותיהם והם נקשרים בקלות גם לבני אדם.
למרות כל זה, עכברים וחולדות אינם מוגנים בהגבלות ניסויים בחוק ואין חובה לתת להם משככי כאבים בזמן הניסויים, בניגוד לניסויים בכלבים, בחתולים ובבעלי חיים אחרים.
ארנבים
בזכות העובדה שארנבים הם בעלי מזג נוח, קלים לטיפול ומתרבים במהירות, גם הם משתמשים במחקרים רבים. על פי ההערכות, מדי שנה עוברים כרבע מיליון ארנבים ניסויים בארצות הברית, בעיקר בתעשיית הקוסמטיקה והניקיון. בשנים האחרונות מתגאות יותר ויותר חברות קוסמטיקה בסמל הארנב על מוצריהן, המציין כי המוצר לא נוסה על בעלי חיים.
ארנבים עוברים, בין היתר, ניסויי צריבה בחומרים כימייים כדי לבדוק את מידת הנזק לעין. במקרים אחרים נבדקים החומרים על עורם, כדי לבחון אם נגרמים כוויות, צלקות, דימומים או שנוצרים בגופם גידולים כתוצאה מהשימוש בכימיקלים. בתום הניסוי רובם מומתים.
ארנבים משתתפים גם בענפי מחקר נוספים הכוללים את תחום הלב וכלי הדם, עור, פגיעות חוט שדרה ומוח. בחלק מהניסויים מוחדרים לגופם שתלים, ולאחר תצפיות עליהם הם מומתים.
כלבים
הוא ידידו הטוב ביותר של האדם, אך זה לא מגן עליו מפני ניסויים: אף שמחקרים על כלבים שכיחים פחות, מעבדות רבות ברחבי העולם מבצעות ניסויים בכלבים שנאספו מהרחוב, שננטשו או כאלה הכלואים באגודות דוגמת "צער בעלי חיים". על פי ההערכות, בארצות הברית בלבד נערכים מדי שנה 75 אלף ניסויים בכלבים.
בניסוי שבוצע באוניברסיטת אוהיו שבארצות הברית, למשל, הריצו כלבים על מסילה עד שהם לקו בהתקף לב ומתו - ואז נערך מחקר על הנזקים שנגרמו לשריר הלב שלהם. בניסוי אחר, שנערך באוניברסיטת פנסילבניה, נעקרו עיניהם של גורי כלבים הסובלים ממחלה ניוונית כדי לחקור את המתרחש בעיניהם.
עד לפני כעשור ביצעו גם בצה"ל ניתוחים בכלבים, אולם אלה הוחלפו בניתוחים בחזירים.
חתולים
חתולים נפוצים יותר ברחובות ישראל, אולם מתבצעים עליהם פחות ניסויים מאשר בכלבים. על פי ההערכות, בארצות הברית עוברים כ-22 אלף חתולים ניסויים בכל שנה, ואלפים נוספים נמכרים לבתי ספר אמריקנים לצורך נתיחות.
מגוון הניסויים המתבצעים בחתולים רחב, וכולל הזרקות חומרים רעילים, מחקרים על חתולות בהריון ועובריהן, מחקרים על תגובות המוח ומערכת העצבים ועוד.
חזירים
הוא אינו כשר, ואף מהווה מקור לכינוי גנאי ולקונוטציות שליליות בשל תנאי ההיגיינה הירודים שאותם הוא מחבב, אבל החזיר הוא אחת מחיות הניסוי הנחקרות ביותר, בשל קווי דמיון רבים בין החזיר לגוף האדם והיותו חיה אינטליגנטית אף יותר מכלב. לב החזיר מזכיר מאוד את לב האדם, והמסתמים הנמצאים בלב החזיר משמשים להשתלה גם בבני אדם.
בשל כך, משמש החזיר למגוון רחב של ניסויים באנטומיה ובפיזיולוגיה וגם בחקר המוח. רופאים במקצועות הכירורגיה נדרשים לבצע בחזירים ניתוחי שדה להכנסת נקז חזה, מנשם לקנה הנשימה ועירוי תוך גרמי, כדי לפתח את המיומנות המשמשת להצלת חיים בשטח.
פרימטים
עם משפחה זו נמנים קופים, אחת החיות הנחקרות ביותר בעולם המדע והרפואה. חוות מזור הישראלית מגדלת קופים מסוג "מקוק סרטני" למטרת ניסויים. מדובר בקופים חברותיים הנוחים לאילוף והמסתגלים בקלות לסביבת האדם.
הקופים בעלי מערכת חיסון דומה מאוד לזו של האדם, והודות לה משמשים הקופים במחקר ובפיתוח חיסונים למחלות זיהומיות קשות דוגמת HIV ואבולה, כמו גם לחקר גידולים סרטניים.
בשל קרבתו האבולוציונית של הקוף לאדם, משמשים קופים גם לחקר המוח ומערכת העצבים, ולפיתוח תרופות למחלות כמו אלצהיימר, פרקינסון, תסמונת פוסט טראומטית ועוד. על פי ההערכות, מדי שנה נערכים בישראל ניסויים בכ-40 קופים.
על פי החלטת המשרד לאיכות הסביבה, שוחררו מחוות מזור 50 קופים והועברו לשיקום ב"קרן מקלט הקופים", שטח שנתרם בצמוד לפארק הקופים ואינו קשור לאיזור המבקרים. לאחר שיקום הקופים הם מועברים לטבע או לגני קופים אחרים המתאימים להם מבחינת התנאים והסביבה החברתית. קבוצה נוספת של 750 קופים ילידי מאוריציוס מיועדים לשחרור מהחווה, וכ-1,200 הקופים הנותרים בחוות מזור, ילידי הארץ, יישארו בחווה ובהם ניתן יהיה לסחור.
מה אומר החוק בישראל?
חוק צער בעלי חיים משנת 1994 קובע הנחיות מפורטות לבקרה, לפיקוח ולעריכת המחקרים הקשורים בניסויים בבעלי חיים. החוק קבע את הקמת מועצה לניסויים בבעלי חיים, אשר מונתה על ידי שר המדע והאחראית על קביעת היתרים, כללים ודרכים לעריכת הניסויים, כדי להבטיח את מזעור הסבל הנגרם לבעלי החיים ומניעת ניסויים מיותרים.
המועצה כוללת נציגים של המשרדים השונים ורופאים וטרינריים המפקחים על בריאות בעלי החיים, מניעת מחלות והמתתם של בעלי החיים בתום הניסוי.
הווטרינר המפקח או עובד הציבור הממונה רשאי להיכנס בכל עת לכל מוסד ולכל בית גידול, כדי לוודא כי התקנות מתבצעות. במידת הצורך, מוסר הווטרינר המלצה לוועדה לבטל או להשעות את ההיתר שניתן למוסד לבצע ניסויים.
עוד קובע החוק כי לא יבוצעו ניסויים שיש בהם גרימת כאב או סבל אלא בהרדמה כללית או מקומית או באלחוש. ביצוע ניסוי תוך הרפיית שרירים אסור אלא בליווי הרדמה כללית, אלא אם כן השימוש בחומרי ההרדמה נוגד את עצם הניסוי, או כשההרדמה תגרום לסבל גדול מהצפוי בניסוי. במקרים אלה יינקטו אמצעים חלופיים למזעור הכאב והסבל.
סוג בעל החיים בניסוי יוגבל לנמוך ביותר בסולם ההתפתחותי, כך שיימנע ככל האפשר שימוש בחיות מפותחות דוגמת קופים.
החוק קובע כי אם התחייבה המתת בעל חיים לאחר הניסוי, תיעשה ההמתה בטרם שובו של בעל החיים להכרה. בעלי החיים הצפויים לכאב עז או לסבל ממושך לאחר הניסוי, יומתו גם אם לא הושגו מטרות הניסוי.
הניסויים בבעלי החיים מהווים פחות מ-0.5% מכלל מקרי ההמתה, שעה שמעל 95% נהרגים לצורכי מזון והיתר מומתים במקלטי חיות או מסיבות אחרות. החוק מחמיר בכל הנוגע לגרימת סבל וכאב לבעלי חיים, ומובן שמקומם של אלה המתעללים בבעלי חיים - מאחורי סורג ובריח.
בלא ניסויים בבעלי חיים, מאות אלפי תינוקות היו נולדים כשהם סובלים ממומים בשל תרופה שאמם נטלה בהריון, מיליונים היו מתים ממחלות זיהומיות ללא חיסונים, ורבים נוספים היו מוצאים את מותם בייסורים בלא ניתוחים או ללא התרופה שעצרה גידולים או את התקדמותן של מחלות נוירולוגיות.
לפנייה לכתב/ת 
