מי היה שומע על חכמי המזרח בלי הרב עובדיה?

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

הרב עובדיה יוסף הדגיש את חשיבות לימוד ההלכה והשליטה בדברי הפוסקים, כמעלה הגבוהה ביותר שתלמיד חכם צריך לשאוף אליה. האמת תוֹרֶה דַּרְכָּה, שהרבה פעמים בא הדבר על חשבון הרוח והמחשבה. הקבלה, המחשבה וההגות נדחקו לפינות שוליות. הרב עובדיה היה איש הלכה מובהק ולא איש הגות. מראשית דרכו ראה בפסיקת ההלכה את ייעודו.  

קראו עוד בערוץ יהדות :

• אוצר על קיר: פיוטים אבודים ותפילות נידחות
• שנה בלי הרב עובדיה: "מכאן ייצא המרן הבא"
• עם ליבה, בלי אפליה: החרדים של בלגיה
  

ההלכה הופכת לנוסטלגיה

כיום אנו מוצאים תלמידי חכמים מופלגים שמבלים את רוב זמנם בסוגיות הלכתיות שנתבררו כבר בספרי הפוסקים. אינם מפנים את כישוריהם ומִרצם לסוגיות החדשות הנופלות לפתחינו בעידן הפוסט-מודרני, ומשום כך אין להם שיג ושיח עם הדור החדש. הם אינם עוסקים במחשבת ישראל, ואין להם ידיעה בסוגיות רעיוניות כלל.

כשזכיתי ועמדתי בסמוך אליו בשעת לימודו, דמותו כאילו נתלשה מימים קדומים והודבקה בתמונת ימינו. הרב דוד מנחם עם הרב עובדיה(צילום: שלום אריאלי)

כל הספרדים - תחת מנהג אחד?

אבל הרב עובדיה היה גם רב של ההמון. מנעוריו הרגיל את עצמו לדבר בשפה פשוטה, בשיעוריו לרבים בחר לספר מעשיות ולהמשיל משלים.

חביבים היו עליו משליו של המגיד מדובנא, סיפוריו של הרב יהודה לייב מימון ובדיחותיו של דרויאנוב. קהל שומעיו מנעוריו היה מורכב בעיקר מאנשים קשי-יום ומרובי-עמל משכונות בית ישראל והבוכרים, שנפשם קצרה בעמלם. כדי למושכם בעבותות אהבה ללימוד תורה, היה הרב פותח דבריו באהבת תורה ויראת שמיים, ומתבל במעשיות ובדיחות במטבעות לשון עממיות ועסיסיות.

הרב עובדיה יוסף שאף לאחד את כל הספרדים ועדות המזרח תחת מנהג אחד. כיום קמים המרוקאים מזה והעיראקים מזה ועוד רבים מבני קהילות אחרות, ומבקשים לשוב איש-איש למסורת אבותיו. פעמים הרבה שמעתי רבנים ממוצא צפון-אפריקאי שמתלוננים על כך שהרב עובדיה כפה עליהם את מנהגי בבל. מידי פעם כאשר ניתנת לי ההזדמנות, אני משיבם בדברים ומעמידם על טעותם: דעו, הרב עובדיה בעצמו לא נהג לפי מנהגי בבל. אדרבה, על מנהגי בבל הוא ויתר יותר ממה שוויתר על מנהגי מרוקו. והא ראיה, על חיבורו של גאון חכמי בבל רבי יוסף חיים, ה"בן איש חי", חיבר הרב עובדיה שמונה כרכים עם הערות בשם "הליכות עולם".

עלינו לזכור שבזכות הרב עובדיה נודע לנו על קיומם של גאוני הספרדים מארצות פזוריהם. ולולא פעילותו הספרותית והחברתית של הרב עובדיה, סביר להניח שלא היינו שומעים על רבי רפאל ברדוגו ורבי יעקב אבן צור ממרוקו, או על רבי רפאל אהרן בן שמעון ממצרים ורבי עבדאללה סומך מבגדאד. הם היו נעלמים ב"כור ההיתוך" החרדי-אשכנזי.

בזכותו יש המשך למסורת מרוקו

פעם סיפר הרב עובדיה על עבודתו בבית הדין בשנים שלאחר קום המדינה. הדיינים האשכנזים שישבו עימו בדין, לא ידעו מאומה

ממסורת הפסיקה הספרדית. לא שמעו על ספר "גט פשוט" ולא על "גט מקושר". לפיכך היו נוהגים בספרדים הבאים להתדיין בפניהם בדיני אישות וגירושין על פי המסורת האשכנזית. כך אמר: "הם חשבו שאין לנו תורה ואין לנו הלכה. עשו אותנו כאילו שאנחנו עשרת השבטים האבודים".

אני נוהג להזכיר לרבנים הצפון-אפריקאיים, המוחים נגד "כור ההיתוך" שביקש הרב עובדיה להנהיג בתוך הקהילות הספרדיות, שבזכות הרב עובדיה יש המשך למסורת מרוקו בארץ. הרב עובדיה הוא זה שהביא את רבה הראשי של מרוקו, רבי שלום משאש זצ"ל, לכהן כרבה של ירושלים. אף שנחלקו בהלכות רבות נהג הרב עובדיה ברב משאש כבוד גדול, והכיר בו כדיין מעולה. עימו התכתב, בו נועץ, ואליו שלח שאלות בסוגיות סבוכות בדיני עגונות וממזרות. מתוך כך הכירו הכל בגדולתו של הרב משאש ובגדולת מסורת הפסיקה שממנה בא.

זו השעה לצאת לדרך חדשה

הרב עובדיה רצה לחדש את המסורת המזרחית הספרדית במנהגי ההלכה, אך בתחום ההגותי והמחשבתי וביחס אל לימודי

החול לא המשיך את דרכם של רוב חכמי הספרדים. על כך אני מיצר. היו לו את סיבותיו שלו, לפי השעה ולפי המצב בארץ. לא עליו הייתה המלאכה לגמור, ואין אנו בני חורין להיבטל ממנה.

הגיעה השעה שנצא לדרך חדשה. אנו שואפים שיקום לנו דור של תלמידי חכמים שיהיו שלמים בחוכמתם ותמימים במעשיהם. תלמידי חכמים שאינם רק פוסקי הלכה. אנו צריכים לקרוא לדור הלומדים בקול גדול שלא יצמצם עצמו רק בתוך ארבע אמות של הלכה. שלא יצמצם את נפשו ותורתו רק למותר ולאסור. שלא יעסוק רק בחובות האיברים, אלא יבאר את חובות הלבבות. שיפצח את קליפת ההלכה ויגיש לנו לאכול גם מפרי המחשבה.

הרבה אנו חייבים למרן הרב עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה. הוא שפתח לנו את הדלת. הוא שהראה לנו את משעול הדרך. עלינו להמשיך ממקום שפסק.

נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין.