הכירו: השיטות החדשות והיעילות למתיחת בטן
כמעט אף אחד לא מרוצה ממראה הבטן שלו, אבל באיזו שיטה כדאי לבחור כדי לשפר את המצב? מומחים מסבירים ב"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" מה ההבדל בין עודפי עור לריכוזי שומן - ומציגים ניתוחים חדשים בלי הרדמה מלאה ועם פחות תופעות לוואי
אין באמת דבר כזה "אחרי החגים." הם כאן כדי להישאר ואיתם הפחמימות והכרס שתופחת כמו עוגת השמרים שאכלתם לקינוח. וההשמנה גוררת איתה שלל בעיות אסתטיות, גם אם בהמשך רזיתם. לדוגמה: אם נותרים עודפי עור גדולים, או מצבורי שומן במקומות ספציפיים בגוף.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
התחלתם דיאטה ? קראו עוד:
מחקר ישראלי: ממתיקים מלאכותיים גורמים לסוכרת
משפר את ערכי לחץ הדם: למה הסלק בריא לנו?
המהפך של ליאור כלפון: מאיצקו המוזנח לשרירי וחטוב
ד"ר יורם וולף, מומחה לכירורגיה פלסטית ומתיחות בטן, מבקש להסביר את ההבדלים בין שאיבות שומן, טיפולי מיצוק שונים לבטן וטיפולי מתיחה. "קהל היעד שונה בכל אחד מהמקרים", אומר ד"ר וולף, שחזר לאחרונה מכנס פלסטיקה בינלאומי, שבו הציג שיטה חדשנית ומהפכנית לניתוח בטן. "טיפולי מיצוק, גלי רדיו וכדומה, הם טיפולים מינוריים שאפקטיביים בזמן הטיפול ולא משאירים חותם קבוע," הוא מסביר.
"שאיבת שומן נעשית אם עודף המשקל אינו גדול, אך מצבורי השומן מתרכזים במקום ספציפי וממוקד כמו בירכיים, בישבן או בבטן. לעומת זאת, מתיחת בטן נועדה לנשים אחרי לידות, לאנשים שירדו המון במשקל ואפילו לאנשים רזים עם עודף עור. יש הרבה נשים לא שמנות עם עור מדולדל עקב שנים של דיאטות והריונות, וזה הפתרון היחידי עבורן.
אם עודף העור נמצא רק בבטן התחתונה, ללא בעיה של שומן, אני עושה מיני-מתיחה, אבל אם לפציינטית יש משקל עודף אני עושה גם מתיחה וגם שאיבת שומן".
יש סכנה לטבור
ד"ר וולף פיתח טכניקה מהפכנית של מתיחת בטן דו-שכבתית, ללא נקזים, בצירוף שאיבת שומן מהמותניים ומהבטן. בחודש שעבר הציג את השיטה שלו בכנס בברזיל וזכה בפרס על חדשנות מטעם האיגוד הבינלאומי לכירורגיה אסתטית.
"לבטן יש שלוש שכבות: שרירים, שומן ועור. אני מטפל בכל השכבות הללו," אומר ד"ר וולף. "בדרך כלל הרופאים מהדקים את שרירי הבטן, מותחים את העור מעל ובזה נגמר הסיפור. אני גיליתי שכבה שמסתתרת בתוך השומן. היא נראית כמו קליפה והשומן שמתחתיה חזק, יש לו המון כוח. לקליפה הזו קוראים קארפה, והיא עוטפת את כל גוף האדם, גם בגב. בשעה שמנתחים אחרים זורקים את השכבה הזו לפח, אני מותח ומהדק גם אותה. זה מייצר דופן בטן הרבה יותר חזקה.
"הפעולה הזו גורמת להחזקה של הבטן, משפרת את פעולת ההידוק ומייעלת את זרימת הדם, כך שבזכותה אין צורך בנקזים. אישה אחרי מתיחה יכולה להסתובב בלי שנקזים ישתלשלו מהגוף שלה. זה גם יותר אסתטי, גם יותר נוח, והכי חשוב - כיוון שהמנותחת יורדת מהמיטה פוחת הסיכון לתסחיפים ריאתיים, יורד החשש לטרומבוזות ברגליים ויש שיפור במראה הצלקת. בנוסף, ההחלמה מהניתוח כואבת הרבה פחות."
זה לא מסוכן להסתובב בלי נקזים?
"זה כל היופי של השיטה. בגלל שיש זרימת דם טובה אין צורך בנקזים, ואפשר לשים חגורת בטן בלי לחשוש מפצעי לחץ או מזיהום. אני גם יכול לשאוב מעל ליטר של שומן בלי להסס."
רוב הנשים שחולמות על ניתוח לא יודעות שעלולה להיווצר בעיה עם הטבור. איך אתה פותר אותה?
"במתיחת בטן אנחנו מנתקים את הטבור מהעור וצריך אחר כך למקם אותו מחדש על ידי חור שאנחנו עושים בעור ומשחילים את הטבור דרכו. בזמן הזה הטבור לא מקבל מספיק אספקת דם, ואם מדובר באדם שמעשן או עם בעיה רפואית כלשהי, הטבור עלול ללקות בנמק. לפעמים אני מייצר טבור חדש מעודפי עור, כי אין ברירה אחרת."
אפשר להבטיח שהטבור יישאר שלם בניתוח?
"לא, וזה משהו שצריך לקחת בחשבון לפני שניגשים לניתוח."
ניתוח בטן הוא מהמפחידים שיש, לפחות בתודעה הציבורית.
"סטטיסטית, הסיכון למות בטיסה גבוה יותר. הפחד קיים, אבל הוא לא סביר. 14 שעות לפני הניתוח אני נותן מדלל דם כדי למנוע טרומבוזות, ובמהלך הניתוח הפציינט גורב גרביים חשמליים שדואגים לזרימת דם תקינה. החסרונות בניתוח הם בעיקר הצטלקויות לא יפות, וגם את זה קשה לחזות כי כל אדם מגיב אחרת. קיים חשש גם להצטברויות נוזלים או לפתיחת פצעים, אבל בגלל הנקזים זה כמעט לא קיים."
גםד"ר יצחק רמון, מנהל מחלקת כירורגיה פלסטית בבית החולים אלישע ורופא בכיר ברמב"ם, פיתח שיטה ניתוחית שאותה הוא מציג בימים אלה בכנס בארה"ב. אצל ד"ר רמון יש נקזים, אולם הוא משתמש בהרדמה אפידורלית ולא בהרדמה מלאה, כמקובל בניתוחים מסיביים.
זזים במהלך הניתוח
"זו הרדמה אפידורלית ללא הרדמה מוטורית, כלומר אין שיתוק, והפציינטיות יכולות להסתובב על המיטה מהגב לבטן ולהפך," אומר ד"ר רמון. "בניתוחי בטן גדולים צריך להתחיל בגב, ואחר כך להתהפך לצד השני, ולך תהפוך פציינטית כבדה מאוד שמונשמת בטובוס (צינורית דרך הפה). בהרדמה אפידורלית הפציינטית יכולה להסתובב בכוחות עצמה, מה שמאפשר לי להגיע למותניים שלה ולעשות שם עבודה קפדנית, דבר שלא תמיד מצליח בניתוחים בהרדמה מלאה, כי קשה מאוד לטפל בעודפים שבצידי הגוף."
אפשר להשתמש בהרדמה הזו גם בניתוח שרוול?
"יש הרבה עודפי עור בניתוח שרוול ולכן הרדמה עם נארופין, החומר שאני משתמש בו, מומלצת. החומר עושה חסימה תחושתית, אבל לא עצבית. במקום שיבואו ארבעה אנשים להפוך את המנותחת, אני מבקש ממנה להתהפך בעצמה. אם היא צמאה אני אפילו נותן לה לשתות מים דרך קשית.
"הניתוח ארוך אבל אין חשש לתסחיף כי הפציינטים זזים במהלך הניתוח. לאחרונה אף התחלתי להשתמש בהרדמה זו גם בניתוחים להקטנת חזה, שנחשבים לארוכים ויחסית מסובכים. אני יכול להושיב את המנותחת מול מראה ולהראות לה איך זה נראה לפני שאני תופר."
כתוספת משלימה לניתוח המתיחה, ד"ר רמון תופר את הבטן בחוט משונן ולא חלק. "זה חוט עם זיזים שנתפסים ברקמות, כך שכל מתיחה נתפסת כמו שצריך," אומר ד"ר רמון. "התפירה נעשית מבפנים, כמובן, ובניגוד לחוט חלק, כאן לא צריך להיאבק בחוט או להתחיל לקשור איתו, דבר שלוקח זמן ועלול להתפתח זיהום באזור הקשירה."
החוטים נמסים?
"תוך 180 יום. יש גם חוטים שנמסים אחרי 90 יום, אבל אני מעדיף את אלה שנשארים יותר זמן בגוף כי הרקמה מצטלקת עליהם והמתיחה נשארת חזקה."
המנתח הפלסטי ד"ר מנו רובינפור מאמין שהשיטה עם הנקזים היא עדיין המוצלחת ביותר. הוא מנצל אותם כדי להקל על הכאב של המטופלת. "יש היום טכניקה של שימוש בנקזים להורדת כאב," אומר ד"ר רובינפור. "מחדירים חומר הרדמה לבטן דרך הנקז וזה פותר את בעיית הכאב, שהיא הכי משמעותית בניתוח הזה".
אתה מתכוון לכאב שלאחר הניתוח?
"כן. זה לא ניתוח קל ויש כאבים. בסוף הניתוח אני מכניס חומר הרדמה לנקזים, סוגר אותם לכמה שעות ונותן לחומר להיספג לגמרי בדופן הבטן. הנקזים נשארים, במידת הצורך אני מכניס עוד חומר מאלחש, ובמקביל הם ממלאים את תפקידם בניקוז נוזלים. כך יש פחות בעיה של דלקות, בעיות נשימה וחום".
לפנייה לכתב/ת 
