כיפה סרוגה לטובת המתגיירים?

למרות הכותרות הדרמטיות, החלטת הממשלה בנושא הגיור רחוקה מלהיות מהפכה המשנה סדרי עולם. גם עתה, מדינת ישראל תמשיך לעסוק בהמרת הדת של אזרחיה במקום להותיר עניין זה לפעילותן העצמאית של הקהילות הדתיות.

בהיעדר נישואים אזרחיים יוסיף הגיור האורתודוכסי להיות הדרך היחידה שבה יוכלו העולים להינשא במדינתם. למרות שמשרד הפנים מכיר בגיורים רפורמיים הנערכים בישראל כבר יותר מעשור, תוסיף הממשלה לקדם גם עכשיו את מסלולי הגיור האורתודוכסי בלבד.

עוד בערוץ הדעות של ynet

הוזי השלום / שאול רוזנפלד

למרות זאת, ההחלטה מהווה צומת דרכים חשוב. עכשיו, משעה שרבני הערים והיישובים יכולים גם הם להקים בתי דין לגיור, מגיע רגע האמת הגדול של רבני הציונות הדתית המתונים. קרוב לשני עשורים ישבו רבנים אלו על הגדר ונמנעו ממעשה אמיץ. רבים מהם שיתפו פעולה במעשה או במחדל עם הקו של הרבנות הראשית.

העובדה שבקרב הדיינים בבתי הדין לגיור קיים גם כיום רוב מכריע לכיפות הסרוגות מבטאת את המציאות העגומה. דיינים אלו שהתחנכו בישיבות הציונות הדתית הם ששלטו בבתי הדין לגיור, והם שהצרו את שעריהם לכדי סדק דק. רצונן של הציונות הדתית והיהדות החרדית לבדל עצמן זו מזו, הביא את שני החוגים לייצר מחלוקת מדומה. בפועל, לא הציבה הציונות הדתית עד עתה אלטרנטיבה ערכית, הלכתית וממסדית לעמדה החרדית בנושא הגיור.

הדוגמה המפורסמת ביותר למניפולציה הזו היא פרשת גיוריו של הרב דרוקמן. ראש הממשלה שרון מינה אותו לראש מערך הגיור על מנת לחולל מהפכה, אולם זו מעולם לא הגיעה. בתקופת כהונתו מספר המתגיירים כלל לא עלה והקו המחמיר של בתי הדין הוסיף והתחזק. לקראת סיום כהונתו, קבל הרב "מתנה" בדמות הערת אגב בפסק הדין של הרב שרמן (גם הוא מבניה של הציונות הדתית) שהטילה ספק בגיוריו. כך הפך הרב דרוקמן בשלהי כהונתו לסמל למדיניות גיור מתונה וציונית, בשעה שבמשך עשור שלם לא הביא כל בשורה אמיתית למאות אלפי העולים.

דוגמה מטרידה עוד יותר, נוגעת להתנהלותם של רבני צהר, שמיהרו לברך על אישור החלטת הממשלה. לאורך כל שנות פעילותם נמנעו רבני צהר מפעולה אמיתית בתחום הגיור. רבני החתונות מסבירי הפנים נמנעו מלהציג את אותן הפנים למבקשים להתגייר. חמור מכך, מעודף כוונות טובות הם בחרו לשתף פעולה עם הממסד הרבני המקצין ובדיוק כמו במיזם החתונות, שימשו בעבורו כעלה תאנה.

לפני קרוב לעשור פרסמה הרבנות הנחייה גורפת ושערורייתית לפיה כל אדם שעלה מסוף שנות השמונים ואילך חייב לעבור בירור יהדות לפני נישואיו. כך הפכו מאות אלפי העולים שכן מוכרים כיהודים לבני ערובה של הממסד הרבני, ששלח אותם להביא תמונות של קברי הסבא והסבתא מערי אוקראינה ורוסיה. במקום להתייצב חזיתית נגד הדרישה המופרכת, הקים ארגון רבני צהר מיזם אדיר של בירורי יהדות בכל מזרח אירופה. הרגישות האנושית הפכה לכישלון מנהיגותי שבמסגרתו הכשירו את הדרישה ההזויה במקום להיאבק בה.

אחרי שנים של יישורי קו, הססנות הלכתית ועצימת עיניים מגיעים רבני הציונות הדתית לרגע האמת. במחצית מהערים והיישובים בארץ מכהנים רבנים הנחשבים כחלק מחוג זה. בתוכם דמויות מוכרות כרב דוד סתיו, יו"ר רבני צהר ורב היישוב שוהם, והרב שטרן שנבחר רק לפני כמה ימים לרב הראשי של ירושלים.

בזכות יוזמתו של חבר הכנסת שטרן והחלטת הממשלה שאימצה אותה, נדע תוך חודשים ספורים כמה מהם בחרו להיות תלמידיו של הלל הזקן ולהקים בתי דין לגיור וכמה מהם יוסיפו לשבת על הגדר ולהנפיק תירוצים. ההחלטה מעניקה לרבני הציונות הדתית את ההזדמנות לתקן את הכשל המתמשך שלהם מאז החל גל העלייה. הרקורד שלהם עד כה רחוק מלהפיח תקווה, וההחלטה היא כמעט בגדר הזדמנות אחרונה. למען העתיד של העם היהודי יש לקוות שיצליחו. אם ייכשלו גם הפעם, יעבור הכדור לציבור היהודי הציוני שיידרש אחת לתמיד לשחרר את היהדות הישראלית מידיו של הממסד הרבני הממלכתי.

עו"ד הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il