רוצה לגייר, אבל אבא לא מאשר
חוק הגיור שאושר בממשלה הוא הליך מבורך, אבל עדיין לא פותר את הבעיה עבור קטינים שנתקלים בהתנגדות של אחד ההורים. זהו סיפורה של נטלי
נטלי, אם חד-הורית שלא נחשבה יהודייה על פי ההלכה, חלמה במשך שנים להתגייר אך נתקלה במחסומים משפטיים לאחר שהתברר לה שבתה בת ה-4 לא תוכל לעשות זאת מבלי לקבל את הסכמת אביה. אלא שהאב עזב את המשפחה ונסע לגרמניה לפני כמה שנים, ולנטלי לא הייתה כל אפשרות להשיג את הסכמתו.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- שוכרים סירבו להתפנות - וישלמו 100 אלף ש'
- עברה לגור בהתנחלות - ותקבל פיצויי פיטורים
- כתבה "אנס" בפייסבוק ונתבעה על לשון הרע
- רילוקיישן בהונג-קונג: איפה משלמים מס?
לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המרת דת מחייבת הסכמה מצד שני הוריו של הקטין. כששניהם מסכימים לגיור, חותמים על הסכמתם בבית הדין לגיור או מצהירים עליה בפני עורך דין – ניתן להתחיל את תהליך הגיור של הילד ללא שום בעיה, בהתאם לדרישות הרבנות כמובן.
חוק הגיור שאושר בשבוע שעבר בהחלטת ממשלה הוא קרן אור חיובית שיכולה להקל על עשרות האלפים המבקשים לעשות זאת בישראל מדי שנה. עם זאת, התהליך נותר סבוך עבור מי שמעוניין לגייר את ילדו אך נתקל בהתנגדות ההורה האחר – אם בשל סכסוך משפחתי ואם משום שלא ניתן לאתרו. במקרה כזה, מלבד ההתמודדות עם דרישות הרבנות ייאלץ ההורה המבקש לגייר את ילדו להתמודד גם עם הליכים משפטיים לא פשוטים.
במקרה כמו זה של נטלי יש צורך לפנות לבית משפט לענייני משפחה בתביעה מיוחדת להמרת דת של קטין בהתאם לסעיף 13א' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ולתקנה 258ז(4) לתקנות סדר הדין האזרחי.
היות שטובת הילד נמצאת לנגד עינה של המדינה, מתווסף להליך זה צד נוסף והוא האפוטרופוס הכללי – שתפקידו לבחון שטובת הילד עומדת לנגד ההורה המבקש את גיורו (ראו לעניין זה תמ"ש 9328-05-09 י.ב. נ' היועץ המשפטי לממשלה, שבו נקבע כי טובת הקטין הנו עקרון העל המנחה בבקשות מעין אלה).
לשם כך, בדרך כלל יבקש האפוטרופוס עריכת תסקיר וחוות דעת של גורמי הרווחה, שיבררו את רצונו של הקטין ועמדתו, ככל שהוא יכול להביע דעה (החוק גם קובע כי מגיל 10 יש חובה לקבל הסכמתו המפורשת לגיור). בתסקיר שיוגש לבית המשפט יפרטו גורמי הרווחה את המלצתם בראי טובת הילד. פרוצדורה זו לוקחת זמן, לעיתים חודשים שלמים.
כאשר הסיטואציה היא שאחד ההורים לא מסכים לגיור ילדו, יבחן בית המשפט לענייני משפחה את המניעים לסירוב, ולאחר מכן יכריע מה נכון עבור הילד – בהתאם לעמדת התובע/ת והתסקיר שהונח בפניו, והוא רשאי לאשר את הגיור גם למורת רוחו של ההורה הסרבן.
אבא לא בארץ
העניין מסתבך כאשר, כמו במקרה של נטלי, ההורה כלל לא נמצא בארץ ולא ניתן להשיג את עמדתו או הסכמתו. במקרה כזה, ההורה המעוניין בגיור צריך לנסות לאתר את ההורה הנעדר על מנת למסור לו את הבקשה שהגיש לבית המשפט. אם הניסיון צלח, ההורה אותר והבקשה התקבלה אצלו – הוא מחויב להגיש כתב הגנה (לבית המשפט בארץ כמובן), שאחרת, בית המשפט רשאי לפסוק בהיעדרו.
במקרה של נטלי, מאחר שלא ניתן היה למצוא את מקום האב, היה צורך להוכיח לבית המשפט שהנסיבות שבהן עזב לא אפשרו את איתורו. כאשר בית המשפט התרשם כי האב פשוט זנח את ילדתו ולא התעניין בגורלה מאז, הוא פסק כי נטלי היא האפוטרופוסית הבלעדית שלה, וזה מה שאפשר לה לגייר את בתה. כך, בהליך יחסית קצר של שלושה חודשים בלבד, בתה הקטנה גוירה.
קידום תהליך הגיור של ההורה המבקש: הליך הגיור של הקטין יהיה קל יותר אם אחד מהוריו כבר סיים את תהליך. לכן, במקביל להגשת הבקשה לאישור הגיור בבית המשפט לענייני משפחה, על ההורה לעשות ככל יכולתו על מנת להתקדם בתהליך הגיור שלו-עצמו.
הסדרת סוגיית המשמורת: באם קיים סכסוך משפטי בעניין המשמורת, והעניין טרם הוכרע, הבקשה לגיור הקטין עשויה להידחות עד להסדרת המשמורת.
אלמנט הזמן: הזמן הוא קריטי. כל מי שמכיר את הנדרש בתהליך גיור יודע שככל שהילדים גדלים תהליך הגיור שלהם הופך מורכב יותר ויותר. לכן, כדאי לעשות את מרב הפעולות שיאפשרו את ניהול ההליך באופן רציף, מיומן ומושכל.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד איתי-דוד גור
עוסק בדיני משפחה ומעמד אישי
מומלצים