הבלוף הגדול של בתי הדין הרבניים
לאחר שנים שבתי הדין מכחישים באופן סדרתי, בסיוע נתונים שקריים, את הסחבת בתיקי גירושין - יצא המרצע מן השק: 45 אלף תיקים. עכשיו הם נוהגים כקוזק הנגזל, ומבקשים פרס בדמות תקנים ותקציבים. אבל אין צורך בכך. כמה צעדים פשוטים יחסכו למדינה ולמתגרשים - גם כסף וגם סבל
ארגוני הנשים, שבראש אחד מהם אני עומדת, מעולם לא הצליחו לקבל נתוני אמת מבתי הדין ביחס למספר התיקים הפתוחים. לכן, הישג מרשים רשם ynet כשפרסם לראשונה את הנתונים האמיתיים על עינוי הדין בבתי הדין הרבניים: לא פחות מ-45 אלף תיקים פתוחים בערכאות האזוריות ובבית הדין הגדול!
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
נתונים שהתקבלו אצלנו לשנת 2013, לאחר פנייתנו בהתאם לחוק חופש המידע, דיווחו על 10,264 תיקים פתוחים בהסכמה או שלא בהסכמה, מתוכם רק ב-783 לא ניתן גט! אגב, גם וועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, הנדרשת לכך על פי חוק, הוטעתה ומעולם לא הצליחה לקבל נתוני אמת.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- לח"כים החרדים לא אכפת מנשים חרדיות/
אסתי רידר-אינדורסקי
שערורייתית במיוחד הסיבה שבעטיה חשפו לפתע בתי הדין הרבניים את המספר האמיתי: רצונם למנות עוד דיינים שיעבדו במשכורות עתק. בתי הדין נוהגים כקוזק הנגזל: לא בלבד שהם עצמם המיטו עלינו את קללת הגירושין הכוללת עינוי דין, סחבת וכמות עצומה של מסורבות גט ועגונות - כעת הם גם מבקשים פרס על כך.
כמה פגועי גורל ופגועי מערכת
לאחר שנים שאנו טוענים לסחבת בלתי נסבלת של תיקי גירושין, ובתי הדין מכחישים באופן סדרתי בסיוע הנתונים השקריים לעיל - יצא המרצע מהשק: 45 אלף תיקים, טבין ותקילין. כל תיק הוא איש, אישה, ילד וילדה. כל תיק הוא עולם ומשפחה.
צאו וחשבו: אם במדינת ישראל נפתחים 17 אלף תיקי גירושין בשנה, ובמצב הקיים 45 אלף תיקי גירושין שבהם לא ניתן גט - כמה שנות סבל וייסורים מקפל המספר הזה בתוכו? עכשיו תכפילו בכמה אנשים מדובר - פגועי גורל ופגועי המערכת.
האמת היא שאין כל צורך בתקציבים ותקנים נוספים. בתור מי שמייצגת נשים בבתי הדין הרבניים, וכמי שהגישה את מועמדותה לתפקיד מנכ"לית בתי הדין הרבניים, אפרט כאן רק שורה חלקית של צעדי ייעול קלים ופשוטים ליישום, שאם אך יינקטו - התוצאות ייראו מיידית:
שירת "דיינו" של בתי הדין
אילו בתי הדין הרבניים לא היו דנים בתחומים שבהם אינם נדרשים לדון, ולפיכך אינם
בסמכותם כלל (כמו חלוקת רכוש, משמורת ותביעות נוספות, שרק מסבכות את תביעת הגירושין ומאריכות את התהליך) - דיינו.
אילו היו נותנים החלטות בצורת פסק דין בתום כל דיון, במקום לשלוח זוגות פעם אחר פעם "להסתדר" ביניהם, ולחזור לבתי הדין עם הסכם – ואנחנו מדברים על בני זוג שלא מתקשרים אחד עם השני כבר שנים, כן? – דיינו
אילו לא היו מחכים להחלטות בתי המשפט, והיו נותנים פסקי דין ללא קשר לפסיקות בית המשפט – דיינו.
אילו היו מבטלים כליל את טענת הסרק של "שלום בית" המאפשרת לשני הצדדים לייצר סחבת של שנים – דיינו.
אילו היו מבטלים את הצורך בהבאת "הוכחה" מצד האישה, שתצדיק את הבקשה לגט גם לאחר שבני הזוג אינם חיים יחד, והקרע ביניהם ברור ובלתי ניתן לאיחוי – דיינו.
אילו היו מביאים את הנעדרים במכוון מהדיון (כדי לסבך את התהליך) בצווי הבאה, באזיקים, ומטילים עליהם כנסות כבדים על כל היעדרות בלתי מוצדקת – דיינו.
אילו היו מחייבים בהוצאות לטובת הצד שכן הגיע לדיון, ובזבז חצי יום עבודה בזמן שהצד השני לא הגיע במתכוון – דיינו.
אילו היו מטילים מאסר על סרבן (או סרבנית) הגט כבר בסירוב הראשון, לאחר שניתן פסק דין לגט, ולא נותנים לו הזדמנות להמשיך ולסחוט – דיינו.
העוול החברתי
רק לאחרונה תוארה כאן ממש מציאות שבה ראש אבות בתי הדין בירושלים, הרב ישראל יפרח,
פסל עצמו מטיפול במספר תיקים בגלל עורכת הדין הח"מ, מה שסלל את הדרך לסיום לא מעט תיקים בהרכבים אחרים. מסתבר שכאשר רוצים לסגור תיקים בצורה מהירה ויעילה, זה גם אפשרי וגם "כשר".
אילו בתי הדין היו עושים שימוש בכל האמצעים החוקיים וההלכתיים שיש בידיהם כדי לסגור תיקים, הרי שלא היה עומס בבתי הדין, ומשך הזמן של טיפול בתיקים היה מתקצר פלאים. וכך היו די והותר דיינים לעוד מספיק שנים, וכך גם לא היינו מגיעים למצב של 45 אלף תיקים פתוחים - בגירושין בלתי נסבלים.
בתי הדין עושים עוול חברתי לציבור בישראל. הם עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. במקום להוסיף משרות תקנים ושעות - ייטיבו המחוקקים והממשלה להתחיל עם הידוק הפיקוח על בתי הדין והדיינים; לייצר נורמות שיפוטיות וסדרי דין כנהוג בבתי המשפט ובמדינות דמוקרטיות; לחוקק דיני גירושין אזרחיים; להעביר יותר ויותר סמכויות לבתי המשפט - ובעיקר לייצר מערכת נישואים וגירושין אלטרנטיבית, שבה כל ישראלית וישראלי יוכלו לממש את זכותם היהודית והדמוקרטית להינשא ולהתגרש בכבוד.
אבל מה כל זה חשוב מול האפשרות לייצר עוד משרות ולהשיג עוד תקציבים?
- עו"ד בתיה כהנא דרור היא מנהלת ארגון "מבוי סתום"
לפנייה לכתב/ת 
