בוגרת כלכלה, אפשרויות התעסוקה: מוכרת

בחודשים האחרונים החלטתי שלא להעביר את הסלולרי למצב "שקט" כשאני הולכת לישון. ככה זה כשאני בכוננות. אם במקרה מספר לא מוכר יפתיע אותי בבוקר, אני רוצה לענות מיד, מוכנה להגיע לריאיון תוך שעה לאן שרק יגידו. בחצי השנה האחרונה, אחרי ארבע שנים באוניברסיטת תל אביב בהן סיימתי תואר בכלכלה ותקשורת עם תעודת הוראה במדעי החברה, אני רק מחכה לצלצול הגואל עם זימון לריאיון עבודה. בינתיים, הוא לא הגיע.

• הכירו: העובדים העניים של עולם ההיי-טק
• למה גייסתי עובדי היי-טק ללא ניסיון?
• עבודה בהיי-טק? כך תיכנסי למועדון הגברי
  

אז התחלתי לחפש משרת מורה בתיכון. מלאת נחישות ומוטיבציה ונכונה להשקיע זמן ומאמץ, פניתי לאינספור מפקחים מזלזלים, לעיריות אדישות ושלחתי את קורות חיי לכל תיכון ששמעתי עליו. אפילו פרסמתי את עצמי באתר הסתדרות המורים ופניתי למרצה, שאמרה בשיעור הראשון: "לא תהיה לך בעיה למצוא משרת מורה לכלכלה עם תואר מהאוניברסיטה".

הצעתי ללמד כל מה שרק יתנו לי, גם מקצועות שלא מעניינים אותי. הסכמתי לעבוד במשרה חלקית ואף שקלתי מעבר מראשון לאילת. אך גם שם, לבסוף, לא התפנתה שום משרה. התשובה המרתיחה "אין לך ניסיון" חזרה על עצמה שוב ושוב, וזה כשבכלל טרחו לענות לי.

התחושה הכללית הייתה שאין עם מי לדבר. חבריי ללימודים היו מיואשים בדיוק כמוני ומשיחות עימם הבנתי, שככל הנראה פשוט בזבזתי שנה. עם זאת, יצר ההישרדות שבי השכיח ממני את השאיפה לעסוק במקצוע חשוב ומספק והחלטתי לוותר על תחום ההוראה ולחפש משרה בתחום הפיננסים או השיווק. גם שם, למרבה ההפתעה, אף אחד לא חיכה לי.

כל הקלישאות נכונות

הגשתי מועמדות למשרות שהוצעו באתרי הדרושים, פניתי לחברות השמה, לבתי השקעות, למשרדי פרסום. הצעתי את עצמי גם למשרות בק אופיס בשכר נמוך, שלא דורשות ניסיון, אך אפילו שם לא קיבלתי תשובה.

המשכתי לחפש בכל דרך אפשרית. ניסיתי להיעזר בחברים, במשפחה, בפייסבוק ולא נעים להודות: אפילו בטינדר. כשזה לא עזר, חשבתי שאולי אני לא מוכרת את עצמי מספיק טוב והוספתי בקו"ח פירוט על אופי התפקידים הקודמים שלי, על השירות הצבאי ועל נושאים שהעמקתי בהם בלימודים. בהערכה גסה, לפחות חצי מאוכלוסיית המרכז אחזה בקובץ, אבל הטלפון הארור לא צלצל.

אני מודעת לכל הקלישאות המעצבנות והנכונות: "חיפוש עבודה הוא עבודה לכל דבר", "חייבים להתחיל מלמטה" או "צריך להתפשר". אבל בינתיים לא קיבלתי אפילו הזדמנות להציג את עצמי. נכון, אין לי ניסיון, אבל יש בי נכונות לרכוש אותו ורצון עז.

המעסיקים כנראה שכחו שגם להם, פעם, לא היה ניסיון. אני לא מחפשת משרת חלומות, אני פתוחה להצעות, כבר אין לי שום ציפיות שכר, ולא משנה לי מתי היום החופשי ומהן שעות העבודה. אני רק מחפשת הזדמנות להתחיל במשרה מעניינת, מאתגרת, רלוונטית ובמקום שמאפשר קידום. כל רצוני הוא להתחיל לבנות את החיים בגיל 26.

אנחנו, בוגרי האוניברסיטאות והמכללות, מודעים לאינפלציה של תארים, לקושי האדיר במציאת עבודה ולשכר הכמעט משפיל שמצפה לנו. אבל לא דמיינתי שאמצא עצמי היום בדיוק באותו מקום כמו בגיל 16, כשהאופציות היחידות הפתוחות בפניי הן מארחת, מוכרת או נציגת שירות.

קשה שלא להתבכיין על הזמן, הכסף והמאמץ שהשקעתי כדי לרכוש השכלה, אבל אני מסרבת להתייאש ורוצה להאמין שזה עוד ישתלם בסוף. כיום אני ממשיכה בחיפושים, עדיין דרוכה להזדמנות הראשונה להוכיח את עצמי ועדיין מוודאת שהסוללה מלאה לפני השינה.

מחר (ד') יתקיים כנס קריירה לבוגרים וסטודנטים, שיעסוק באופן שבו חסרי ניסיון יכולים למצוא משרה ראשונה. הכנס מתקיים על ידי קבוצת הפייסבוק "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון ", במכון הטכנולוגי חולון. ההשתתפות בחינם. למידע נוסף לחצו כאן .