הרב בן ה-100 יביא עוד קדנציה לנתניהו?

כולם מכירים את בנימין נתניהו, את יאיר לפיד, את נפתלי בנט, את ציפי לבני, את אביגדור ליברמן ואת יצחק (בוז'י) הרצוג. אלה הם השחקנים המרכזיים בבחירות ההולכות וקרבות. אבל יש עוד שחקן מרכזי שכבר מתקרב לגיל 101: עולמו של הרב אהרון לייב שטיינמן רחוק שנות אור מזה של נתניהו, אבל הוא האיש שעשוי לסדר לו קדנציה נוספת כראש ממשלה.

בדרך לבחירות - דיווחים נוספים ב-ynet:

לפיד: נתניהו חסר אחריות

לבני: הולכים לבחירות מסיבה מפוקפקת

הוא כמעט בן 101, גופו צנום ונמוך, מתגורר בדירה צנועה ופשוטה בבני ברק וראשו עסוק כל היום בתורה. במערכת הפוליטית מבינים כי החרדים חוזרים אל עמדת לשון המאזניים. בש"ס וביהדות התורה מצפים אפוא למוצא פיו של אדם אחד, ישיש במיוחד, שיכריע: נקמה בנתניהו "עד הסוף" או חידוש הברית ההיסטורית.

מבין 18 חברי הכנסת החרדים, רק שלושה (משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר) כפופים ישירות לרב שטיינמן, המנהיג את הזרם הליטאי, אך השפעתו על מהלכים משמעותיים של שתי המפלגות גדולה בהרבה ממשקלן היחסי - ובדרך כלל מכרעת.

אותם שלושה, בניגוד לחבריהם, הפגינו בימים האחרונים כתף קרה כלפי נתניהו, על רקע הפגיעה של ממשלתו בחרדים, והקפידו שלא להזכיר אפשרות של שיתוף פעולה עתידי איתו. גפני אף ביקר במרומז את הנציגים החרדים האחרים שלפתע שוכחים את הגיוס, הקצבאות והחקיקה הדתית, ומפגינים קרבה אליו.

הרב שטיינמן(צילום: משה גולדשטיין, אתר "חרדים")

פטרונם, הרב שטיינמן, בלם עד עתה את ההתחייבות להמליץ על נתניהו בפני הנשיא להרכבת הממשלה הבאה. עם זאת, בסוף השבוע שעבר קבע כי החרדים לא יתמכו בהחלפתו עוד לפני הבחירות – מה שהעניק לראש הממשלה רשת ביטחון לפיזור הכנסת.

כעת יהיה עליו להכריע אם לאחר הבחירות ינצלו החרדים את ההזדמנות להצטרף אליה ויחדשו באופן אוטומטי את הברית הטבעית איתו, או שמא ינקמו בו על הבגידה ההיא. הרבנים הבכירים האחרים כבר יישרו קו.

המצב הזה, שבו גם ש"ס הספרדית (כיום 11 מנדטים) והפלג החסידי ביהדות התורה האשכנזית (4 מנדטים) מאמצים את עמדת המיעוט הליטאי (3 מנדטים) בעניינים הלכתיים או פוליטיים, אינו חדש. כך היה מקובל גם כשאת קבוצת המיעוט הנהיג הרב אליעזר מנחם שך ואחריו הרב יוסף שלום אלישיב. בעידן הנוכחי הוא בא לידי ביטוי במחלוקת על אופי המאבק בחוק הגיוס.

הסיבות למעמדו הגבוה יחסית של "גדול הדור" הליטאי רבות - חלקן אובייקטיביות יותר וחלקן פחות: תפיסת הליטאים כ"אליטה" תורנית, חוסר הערכה כלפי עולם התורה הספרדי וחלוקת הנהגת החסידים בין אדמו"רים שונים, לפי חצרות, בלי שתהיה נתונה בידי מנהיג דומיננטי אחד.

הרב שטיינמן, יליד 1914, מכונה ברחוב החרדי הגראי"ל (ראשי התיבות של תוארו ושמו - הגאון רבי אהרון יהודה לייב) או "ראש הישיבה" (זכר לתקופה שבה עמד בראש ישיבת פוניבז' לצעירים ורמז לעיסוקו העיקרי כמנהיג בענייני חינוך).

באופן מפתיע, מספרים כי לאחר נישואיו בחר שטיינמן הצעיר לעבוד לפרנסתו דווקא כסוחר יהלומים ולא כמחנך – עד שהוזעק על-ידי הרב אברהם ישעיהו קרליץ (החזון אי"ש) לשוב אל "עולמה של תורה" ולעמוד בראשות ישיבה.

הנהגת הזרוע הפוליטית של "דגל התורה" (התנועה הליטאית השותפה ביהדות התורה), כנשיא "מועצת גדולי התורה" שלה, היא עיסוק שולי ביותר מבחינתו. עיקר חייו מוקדש ללימוד, הדרכת מוסדות תורניים רבים ומתן עצה וברכה לפונים אליו בעניינים אישיים וציבוריים שונים.

הרב שטיינמן נחשב למתון ופרגמטי יחסית לקודמיו ולמקביליו כיום בנוגע לסוגיות דת ומדינה, יחסי דתיים-חילוניים, היחס להשכלה ולעבודה ועוד. אף שהישראלי הממוצע לא בהכרח יבחין בכך וידמה אותו לחרדי-ליטאי-שמרני טיפוסי, בתוך המגזר יש לכך משמעות רבה.

בעבר הוטחה בו ביקורת נוקבת מצד גורמים קנאיים על שיתוף פעולה עם יוזמי "חוק טל", על תמיכתו בהקמת "הנח"ל החרדי" ובהכשרה מקצועית לצעירים חרדים שאין תורתם אומנותם, וכן על שליחת נציגים לפורום "אמנת כנרת".

על אותו רקע קמה לו לפני כשנתיים וחצי אופוזיציה קולנית המערערת על מנהיגותו – דבר שלא היה לו תקדים בזמנם של "גדולי דור" קודמים. מתנגדיו, המכונים "הפלג הירושלמי", רואים

במתחרהו, הרב שמואל אוירבך, הקנאי והנוקשה יותר, את מנהיג הליטאים.

יחסי הכוחות בין הצדדים רחוקים מלהיות שווים, והדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, גם בזהותם של נציגי "דגל התורה" בכנסת, שכולם נאמנים לרב שטיינמן.

ואולם בבחירות המקומיות שנערכו לפני כשנה בחרו חסידי הרב אוירבך להתמודד בחלק מן הערים ברשימות נפרדות, לאחר שלטענתם לא זכו לייצוג הולם במסגרות החרדיות המקובלות – ונחלו הצלחה לא מבוטלת. כעת, לקראת בחירות כלליות אפשריות, לא מן הנמנע שיבקשו לשחזר אותה גם בדרך לכנסת.