מדורת השבט: מסע בעקבות ממלכת המאיה
מבנים מרשימים, אמנות יוצאת דופן, ארכיטקטורה שהקדימה את זמנה ותרבות מפותחת ויוצאת דופן שלמרות שליטתה - מעולם לא הפכה לאימפריה. גילי חסקין יצא למסע במרכז אמריקה בעקבות שבט המאיה ומצא שם סיפור על כיבוש וממלכה ששקעה
עולם המאיה הורכב מממלכות קטנות, כשכל אחת מהן התנהלה על ידי עיר מרכזית, לעיתים גדולה מאוד, שסביבה התפרסה הממלכה. כמה מממלכות המאיה התפשטו ואף הגיעו לכיבושים מרשימים, אך עם זאת מעולם לא הפכו לאימפריה. בנוסף, שלטו בני השבט בכפרים ועיירות שסיפקו מזון לעיר שקמה בתוכם. הממצאים הארכיאולוגיים שבנו היו גדולים ומרשימים, ובכל עיר נמצאו מבנים מונומנטלים, קברים, מקדשים, מצפים אסטרונומיים ועבודות פיסול.
ממלכת המאיה האחרונה, ששכנה לגדות אגם פֶּטֶן איטסָה (Peten Itza) שבצפון גואטמלה, נכבשה על ידי הספרדים בשנת 1697. כיבוש זה סיים כ-3,700 שנות תרבות של בני השבט באותו האזור. עם זאת, המאה ה-17 לא היתה קיצה של התרבות, אלא רק תום עצמאותה. שכן היא מתקיימת, במידה רבה, עד ימינו: בני בניהם של אותם האנשים שיצרו את התרבות הנשגבת הזאת ממשיכים לחיות, ליצור ולהאמין בדרך אבותיהם באותו אזור גיאוגרפי עצמו.
מאל סלבדור לגואטמלה: ארכיטקטורה במיטבה
את הטיול מומלץ להתחיל באתר המאיה של חויה דה סרן (Joya de Ceren) שבאל סלבדור. בהתפרצות געשית, כיסה אפר וולקני את האתר, אפה אותו בחום של 1,600 מעלות ושימר את כל מה שניתן, כולל את צורתם של העכברים שנלכדו באסם.
האתר הבא הוא קופאן (Copan) שבצפון הונדורס, סמוך לגבול עם גואטמלה. זוהי עיר נהדרת שידועה במצבות הרבות שנמצאות בה, ובתבליטים המרשימים שנחרטו בהן. האתר המרכזי, שהוא גם חלקה העתיק והמרשים של העיר, שימש בעבר כאזור המנהלי והטקסי של קופאן: המקדשים, המדרגות והאסטלות הרבות תיעדו את האירועים שהתרחשו, ואלה אף תוארו באמצעות ציורים ולצידם כתובות המפרשות אותם.
מקופאן חוצים את הגבול צפונה, לגואטמלה, ומשם אל אתר המאיה קיריגואה (Quiriguá) השוכן במחוז איזבל (Izabal). קיריגואה נודעה באסטלות (מצבות) המגולפות שלה, או במילים אחרות - מונוליתים ענקיים מאבן חול. כמה מהן אף מתנשאות לגובה של 10 מטרים, ויוצרות מראה מרשים במיוחד על רקע הצמחייה הירוקה שמסביב.
נסיעה ארוכה צפונה מובילה אותנו אל מחוז אל פטן (El Peten) שבצפון מזרח גואטמלה, המכוסה ביער גשם עבות. באזור אתרים רבים, כשהידוע שבהם הוא טיקאל ובו פירמידות המתנשאות אל מעבר לצמרות העצים, כיכר מלכותית מוקפת מבני ציבור, קופי שאגן שצרחותיהם מהדהדות, תוכים צבעוניים להפליא, טוקאנים גדולי מקור, פרפרים וקרקורי צפרדעים. המרכז הפולחני של טיקאל הוא אחד המרשימים שבאתרי המאיה, ונחשב לאחד האתרים הארכיאולוגיים היפים בעולם.
נסיעה קצרה מטיקאל מובילה אותנו אל סיישה (Sayaxche), ששוכנת לגדתו הדרומית של נהר ריו דה לה פסיון (Rio de la passion). מכאן ניתן לצאת לאתרי מאיה רבים, שאמנם אינם מגיעים לרמת ההוד וההדר של טיקאל, אבל מרשימים בקסמם הבלתי נוגע. שייט בלתי נשכח מוביל אל האתר סייבל (Ceibal) ואל האסטלות הפזורות בו. ואם אתם כבר שם - מומלץ לבקר באתר הקסום אגווטקה (Aguateca) החבוי ביער. השייט חזרה, לאורך נהר הפסיון, צבוע באורות ארגמניים של שקיעה ומספק חזיון מרהיב וייחודי.
מטיקאל נמשיך בדרך היבשה אל העיר בליז סיטי, וממנה אל עתיקות המאיה המפורסמות, ביניהן העיירה אלטון הא (Altun Ha), הממוקמת 55 ק"מ צפונית לה. מדובר בעיירת מסחר ומרכז חקלאי שהייתה בין המרכזים החשובים בתקופת המאיה. היא נוסדה בשנת 600 לפנה"ס, ופרחה עד לשקיעה המסתורית של התרבות בשנת 900 לספירה. מבין המקדשים המכוסים בצמחייה המקיפה את האתר - בולט מקדש המזבחות המשופץ, בן המאה השביעית.
התחנה הבאה היא העיר אורנג' ווק וממנה בשייט אל לאמנאי (Lamnai), האתר הארכיאולוגי המרשים ביותר בחבל ארץ זו. ההפלגה אליו מתבצעת על ידי סירת מנוע, במעלה ניו ריבר, והיא הרפתקה בפני עצמה.
לעוף עד למקסיקו
מלאמנאי ממשיכים אל יוקטן שבמקסיקו. זהו חצי אי גירני, הבולט בין האוקיינוס האטלנטי לים הקריבי ונודע הן באתרי המאיה והן בחופים היפים שבו. במהלך הביקור באי נחשפים גם לטולום (Tulum), עיר נמל חשובה בתקופת המאיה שהייתה חלק משמעותי מתור הזהב של בני התרבות העתיקה. החומה שהקיפה את האתר נותרה בחלקה עד היום, אך המבנים באתר מרשימים פחות מאשר באתרים אחרים. עם זאת, קשה להתעלם ממיקומו המרהיב.
מכאן, נמשיך בנתיב המאיה אל האתר המפורסם צ'יצן איצה (Chichen Itza) שבצפון מרכז חצי האי יוקטן, שהשתמר בצורה יוצאת דופן. המקדשים הענקיים שבאתר והגילופים המרהיבים, כולל סצנות מצמררות של עופות דורסים האוכלים לבבות של בני אנוש, נוגעים בכולם ואינם מאפשרים לאיש להתעלם מהם. העיר, שנבנתה בשלהי התקופה הקלאסית, נכבשה ב-987 על ידי הטולטקים, בני תרבות מיליטנטית שהגיעו מטולה שבמרכז מקסיקו. המפגש בין התרבויות הוליד סינקרטיזם אדריכלי ואמנותי מרשים.
באתר ניצב מבנה מרשים "בעל אלף עמודים", אלמנט שהובא אף הוא מטולה. כמו גם, במקום עומד מקדש לוחמים המלמד על חשיבותו של מעמד הלוחם בתקופה זו, מצפה כוכבים מרשים ומגרש משחקי הכדור הגדול באתרי העתיקות של אמריקה התיכונה. בעבר, בסיומו של המשחק הפולחני הזה - הועלו לעולה שחקני אחת הנבחרות. הראשים המותזים, כמו הצווארים שותתי הדם, מגולפים על הקירות.
ביולי 2007 נבחרה פירמידת אל קסטיליו המרכזית השוכנת בלבו של האתר, לאחד משבעת פלאי עולם החדשים. ומכאן, קצרה הדרך אל מרידה, העיר הקולוניאלית השמורה. מרידה מהווה בסיס מצוין לביקור באתר המאיה - אושמל (Uxmal), שנוסד בסביבות שנת 500 לספירה, ונחשב לאחד מהאתרים החשובים של התקופה הקלאסית. ביקור בו יחשוף אתכם למבנים מלבניים שבנויים על גבי פלטפורמות גבוהות, ולפירמידה שצורת אובאלית (סגלגלה) הבנויה על בסיס ריבוע ונחשבת למבנה המפורסם ביותר באתר. מתחת לבתים ישנה מערכת בורות לאגירת מים, בנייה המצביעה על ההתפתחות המרשימה והמתקדמת של בני המאיה לתקופתם.
אתר מרשים נוסף באזור שלא כדאי לפספס הוא קאבה, או ליתר דיוק - ארמון המסכות המרהיב. שם שמורים 260 פסלים המדמים את פניו של אל הגשם צ'אאק.
נסיעה בת יום תוביל אתכם אל פלנקה, הנחשב ליפים שבאתרי המאיה, בעיקר בשל המבנים המושלמים הטובלים בצמחייה הירוקה שמקיפה אותם מכל עבר. לצד החזיון המרהיב שמספק המקום, בשנת 1952 התגלה כאן ממצא מרעיש - קברו החבוי של המלך פאקאל. המכסה הענקי של ארון הקבורה, המגולף להפליא, עדיין כאן.
מפלנקה, ניתן לצאת לגיחה בת יום לשני אתרים הממוקמים מדרום מזרח, לכיוון פלורס שבגואטמלה. הראשון שבהם הוא בונמפאק (Bonampak), אתר קטן שהתפרסם בזכות ציורי הקיר שצוירו בו ונשמרו בצבעים עזים. מרביתם נלקחו למוזיאון שבמקסיקו סיטי. הרחק משם, לגדת ריו אוסמסינטה (Usmasinta), נמצא אתר המאיה ישילן (Yaxilan), אליו מגיעים בנסיעה ובשייט, והאמינו לי - הדרך הארוכה משתלמת: באתר תחשפו לחזיתות מבנים מעוטרות, משקופים מגולפים, אכסדרות גג מרשימות, פרפרים, ציפורים, שאגות קופים כשעל כל אלו מנצח המיקום הדרמטי בלב הג'ונגל - וקיבלתם חוויה עצמתי ומרשימה.
