"זו קטסטרופה": בוטלה הסייעת ה-3 בגני טרום-טרום חובה
"גני טרכטנברג" היו אמורים להביא הקלה גדולה להורים העובדים ע"י חינוך חינם כבר מגיל 3. בפועל הם הביאו בעיקר לדאגות. הסיבה: על כל 35 ילדים, חלקם אינם גמולים מחיתולים, ישנם רק שני אנשי צוות. רשויות חזקות הוסיפו סייעת שלישית לתקופת ההסתגלות - אך ברובן עבודתה נפסקת ממש בימים אלו. ההורים, כצפוי, זועמים: "הגננות קורסות תחת הנטל - והילדים סובלים"
איריס (שם בדוי), אמא לילד בן שלוש הלומד בגן טרום-טרום חובה בגני תקווה, זועמת. לדבריה, כבר שבועיים שהגן של בנה אינו מתפקד, מאז עזבה הסייעת השניה את עבודתה בגן בהוראת הרשות המקומית. בגן ישנם 35 ילדים, כולם צעירים ומשוייכים לטרום-טרום חובה. "הגן מתנהל במצב קבוע של הישרדות וכיבוי שריפות", היא מתארת. "הגננת והסייעת עוסקות בשמרטפות ובעזרה בסיסית לילדים עם האוכל, ללוות אותם לשירותים, לתת תשומת לב מיידית לילדים הדורשים זאת, ובאותו זמן הילדים האחרים נשארים בלי השגחה. כתוצאה מכך ילדים נפגעים ונפצעים".
<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>
רבות דובר על שאלת הגמילה של ילדי הגן, כאשר גננות וסייעות סירבו להחליף חיתול לילדים שעדיין אינם גמולים בהגיעם לגן עירייה, אבל לדברי איריס, זה רק חלק קטן מהבעיה. "בגן שלנו כל הילדים גמולים באופן רשמי, כלומר אינם מגיעים לגן עם חיתול", היא מבהירה, "אבל הם עדיין מפספסים הרבה,
לא ממש שולטים ביציאות ואינם יכולים ללכת לשירותים לבד. אבל הבעיות לא נגמרות בפיפי-קקי. כשהייתה סייעת נוספת, אז אחת הסייעות הייתה אחראית על השירותים, על ניגוב אף והיגיינה, והסייעת השנייה התפנתה ללוות את הגננת בתוך הגן. כעת, הסייעת והגננת עסוקות כל העת בטיפול בצרכי הילדים, ובאותו זמן הילדים האחרים בגן נותרים ללא השגחה. הגננות מנסות ללמד ולהעביר חומר לילדים, אבל הן לא מצליחות. הן פשוט לא מגיעות לזה. הגננות מיואשות וסובלות, והילדים סובלים".
כדי להבין את המצוקה עליה מדברת איריס, צריך לחזור אחורה, לאוקטובר 2011, אז אישרה הממשלה את המלצות ועדת טרכנטברג, שהוקמה בעקבות המחאה החברתית. מבין כל ההמלצות שאושרו, מעטות מאד יושמו בפועל, אך אחת ההמלצות המשמעותיות שיושמו הייתה החלת חוק חינוך חינם לילדים החל מגיל שלוש. המשמעות היא שגני הילדים ברשויות המקומיות מחוייבים לקלוט פעוטות בני שלוש ולשלבם במערכת החינוך במסגרת של טרום-טרום חובה (טט"ח). בעוד משרד החינוך וראש הממשלה חוגגים את ההישג, הושתקה ביקורת שתהתה האם הרשויות ערוכות לקליטת פעוטות בגני הילדים.
ההמלצה:עד 24 ילדים בגן. מה קורה בפועל?
על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, גני הילדים יכולים לקלוט עד 35 ילדים כשהצוות מונה רק גננת וסייעת. עם זאת, לפי המלצות משרד התמ"ת, מומלץ כי ילדים בגילאי שלוש עד ארבע ילמדו בקבוצות של עד 24 ילדים וביחס של איש צוות אחד על כל שמונה ילדים.
בעקבות כך, הורים רבים הקימו קול זעקה ודרשו כי לגני הטרום-טרום חובה יוסיפו סייעת שניה, כדי לחלק את הטיפול בילדים בין הסייעות וכך לשחרר את הגננת לתפקידיה הפדגוגיים. משרד החינוך לא נענה לקריאה והטיל את האחריות על הרשויות המקומיות המפעילות את הגנים.
במצב שנוצר ישנן רשויות שמממנות מתקציבן סייעת שניה לגנים בהם ילדי טרום-טרום חובה הצעירים הם הרוב בגן. רשויות אחרת מתקצבות את הסייעת השניה לפרק זמן קצר בתחילת השנה, וישנן רשויות שכלל אינן מוכנות להוסיף על חשבונן סייעת בגני הילדים.
המועצה המקומית גני תקווה היא בין הרשויות שהקצו סייעת שניה לתקופת הסתגלות. לדברי איריס, זה פשוט לא מספיק. חמישה גני טרום-טרום חובה בגני תקווה, שבהם רק ילדים צעירים, החליטו להתאחד בדרישה מהמועצה להמשיך ולהעסיק את הסייעות הנוספות למשך כל השנה. פניותיהם נפלו על אוזניים אטומות.
"בתחילה אמרו לנציגי הורי הגנים כי מבינים אותנו, אבל אין כסף לממן את העסקת הסייעות", מגוללת איריס את האירועים. "נתנו לנו הערכות כספיות לא ריאליות לעלות הסייעות. אחר כך אמרו שלאחר סיור בגנים הוחלט שסייעת נוספת זה מותרות. אבל זה לא נכון. זו קטסטרופה מה שקורה בגנים. בסוף גם אמרו שלא המועצה היא הכתובת ושלחו אותנו להילחם מול משרד החינוך".
ההורים, שהחליטו לא להרים ידיים, ארגנו הפגנה ענקית מול בניין המועצה ואף יזמו שביתות יומיות של הגנים. כל זה לא עזר וראשת המועצה, ליזי דלריצ'ה, פרסמה על קיר הפייסבוק של הרשות את החלטתה שלא לאשר מימון סייעת שניה בגנים.
"אנו המומים וזועמים על ההחלטה ועל ההתנערות של מועצת גני תקווה מאחריות", אומרת איריס בכאב.
"התקן המומלץ של משרד התמ"ת הוא איש צוות על כל שמונה ילדים בגיל הזה. אנחנו מוכנים להסתפק באחד לכל 12. אבל יחס של אחד לכל 18? איפה נשמע דבר כזה?
"כל אנשי החינוך אומרים את זה, הפסיכולוגים אומרים את זה, ההורים והילדים זועקים את זה וההיגיון מחייב את זה. רק ראשת המועצה אינה משתכנעת. אחריות המועצה למציאת הפתרון מתחזקת דווקא בגלל שאין ממשלה. דווקא בגלל שאין שר חינוך. דווקא בגלל שהמדינה משותקת כרגע, חובה על המועצה המקומית שלנו לספק פתרונות. הנהגת ההורים כמובן תמשיך במאבקה עד שהמועצה הנכבדה תמצא את המקור הנדרש למימון הסייעות", מסכמת איריס.
תגובת דוברת מועצה מקומית גני תקווה: "סוגיית מימון סייעת בגני טרום-טרום חובה נבדקה בצורה מעמיקה ויסודית בטרם נפתחה שנת הלימודים האחרונה ומתוך ההבנה בצורך בחודשי ההסתגלות הראשונים, המועצה לקחה על עצמה לממן סייעות למשך שלושה חודשים. המועצה רואה עצמה מחויבת בראש ובראשונה לתחום החינוך ביישוב, כאשר לנגד עיניה עומדים כל הצרכים החינוכיים מהגיל הרך ועד לסיום כיתה י"ב. נוכח היות המועצה מחויבת לעשייה חינוכית רוחבית ולאחר בחינה מחודשת של כל צרכי היישוב מול התקציב המוצע, אין באפשרות המועצה להמשיך ולממן סייעת נוספת לגני הילדים מעבר לשלושת החודשים הראשונים.
"בשבוע הבא עתיד להתכנס בלשכת ראש המועצה 'שולחן עגול' בו נוטלים חלק נציגים מכל גני הילדים ביישוב, על מנת לדון במשותף בצרכים להם זקוקים גני הילדים בראייה רוחבית לטווח הקצר ולטווח הרחוק תוך תיעדופם. בנוסף, ראשת המועצה פועלת מול ארגוני התנדבות ארציים במטרה להיערך עם מתנדבים לרבות בנות השירות הלאומי לשנת הלימודים הבאה מעבר לשלושת החודשים הממומנים על ידי המועצה בתחילת שנת הלימודים".
ההורים דרשו - עיריית הוד השרון הוסיפה סייעת
כאמור, גני תקווה היא רק דוגמה אחת. מאבק דומה התרחש בהוד השרון, כאשר נודע להורי הגנים כי התקציב לסייעת שניה בגני הילדים מאושר עד סוף שנת 2014. אביבית קזס, אמא לבן שלוש, מספרת כי בגן של בנה ישנם 33 ילדים, כולם צעירים וחלקם עדיין אינם גמולים מחיתולים.
"גם הילדים הגמולים חוו רגרסיה בגמילה כאשר הם נכנסו לגן", משתפת קזס. "גן עירייה הוא שינוי אדיר ועצום עבור ילדים,
שעד לפני רגע היו במסגרת חמה של קבוצה קטנה ויחס אישי, עם שינה בצהרים ועזרה וליווי תמידי. עכשיו הם פתאום נאבקים על צעצוע, צריכים להשמיע את קולם. הם לא עצמאיים וצריכה עזרה גם בשירותים, גם באוכל, וגם בבטיחות. גננת אחת, טובה ככל שתהיה, והגננות מצוינות, פשוט לא מספיקה. הן קורסות תחת הנטל. הן מנסות להעביר מסרים פדגוגיים ותוכן משמעותי, אבל עסוקות בעיקר בהישרדות".
לדברי קזס, המחשבה על כך שבסוף החודש יילקחו הסייעות הנוספות מהגנים היא שגרמה להורי הגנים להתאחד. ההורים הבינו שהנהגת ההורים היישובית מנהלת שיח בנושא מול ראש העיר, אבל הם החליטו לא לשתוק ולהפעיל לחץ בערוצים נוספים ולפתוח בקמפיין ויראלי. הם צילמו את ילדיהם אוחזים בשלטים כמו "מי יעזור לי לסדר מה-1.1.15?" ו"מי יחבק אותי מה-1.1.15?", כשבסוף כל שלט נכתב "ילדי הוד השרון רוצים תשובות!!!".
"המטרה שלנו הייתה להשמיע את זעקת ילדינו", מבהיקה קזס. "רצינו להעלות את הנושא לסדר היום, ושידונו ויקבלו את ההחלטה הנכונה".
בהוד השרון, להבדיל ממקומות אחרים בארץ, החליט ראש העירייה חי אדיב להמשיך את מימון פעילותה של הסייעת השניה בגני טרום-טרום חובה עד לסיום שנת הלימודים.
"אני לא אומרת שהקמפיין שלנו היה מה שהכריע את הכף", מודה בכנות קזס, "אבל זה היה אמצעי לחץ שזכה להמון תמיכה ותגובות. גם הורים שאין להם ילדים בגנים נרתמו למאבק. אנחנו מודים להנהגת ההורים, הנהגת העיר והעומד בראשה שהשכילו להבין את המשמעות והחשיבות של הנושא והוכיחו לנו שהם מעמידים את החינוך בראש סדר העדיפויות".
יו"ר אגף החינוך בעיריית הוד השרון, יוסי בייר, מסר בתגובה: "סוגית הסייעת השנייה בגני טרום-טרום חובה העסיקה את הצוות המקצועי באגף החינוך במהלך השנה. לאחר דיונים רבים הוחלט שסייעת שניה תלווה את ילדי הגן לכל אורך שנת הלימודים. אין ספק שזוהי תרומה גדולה לצוות הגן, תרומה אשר תאפשר חיזוק והרחבה של העשייה הפדגוגית חברתית הנעשית בגן ותאפשר קיום פעילויות נוספות בגן .עם זאת, יש לזכור כי זהו תפקידה של המדינה להקצות סייעת נוספת לגני הטרום הטרום ולא תפקיד הרשות המקומית, ולמרות זאת החליטה עיריית הוד השרון להקצות על חשבונה סייעת נוספת מתוך הבנה שיש לטפח את הדור הבא ולתת לו את האפשרות ללמוד באופן הטוב ביותר והמיטבי".
ואיפה בנות השירות הלאומי?
הבעיה, כאמור, היא בעיה ארצית שמשרד החינוך גלגל לפתחן של הרשויות המקומיות והמאבקים נערכים במספר רב של ערים בארץ, ובראשן תל אביב וירושלים. כאשר פנו נציגי ארגוני ההורים הארציים לשר החינוך לשעבר שי פירון, הוא הציע כפתרון לתת לבנות שירות לאומי להתנדב כסייעות נוספות בגנים. לדברי ישראל אליסף, מנהל תחום הגנים בוועד ההורים בירושלים וחבר הפורום הארצי להורי הגנים, ישנם בירושלים למעלה מ-50 תקנים של בנות שירות לסייע בגנים,
ובסך הכל כ-1,200 תקנים לבנות שירות בכל הארץ, שלא כולם מאויישים.
"בנות שירות הן פתרון גרוע", קובע אליסף. "הן מקבלות הכשרה צרה, אם בכלל, ואינן מוכנות לעשות חלק מהעבודה של סייעת, כמו לעזור לילדים בשירותים. במקום שהגננות יהיו עסוקות בלהעביר תכנים לילדים, הן עסוקות בלטפל בדברים שבנות השירות לא עושות. בנוסף, הן באות לתקופה קצרה ויש תחלופה גבוהה יחסית בגנים".
בנוסף לתקנים של בנות השירות, מספר אליסף, גם בירושלים העירייה מימנה סייעת נוספת לשלושה חודשים בגנים בהם ריכוז הילדים הצעירים היה גבוה במיוחד. על השאלה מה יקרה לאחר תום שלושת החודשים הוא מפנה אצבע מאשימה למשרד החינוך. "אני לא בא בטענה לעירייה. מנהלת מחלקת גנים בעירייה אפילו לא קיבלה תקציב עירוני לשם כך, ומימנה את הסייעות מקופה קטנה שנועדה למשהו אחר. הורים רבים לא מבינים שהכתובת היא לא הרשות המקומית אלא משרד החינוך, שהחליט לישם את דו"ח טרכטנברג בלי לחשוב על הכל. כך נוצר מצב שאין נהלים, וכל רשות עושה מה שהיא רוצה".
אליסף מעלה נושא שמעסיק בימים אלו את ארגוני ההורים הארציים. ההגיון הבריא אומר כי משרד החינוך, האחראי על מהפכת גני הטרום-טרום חובה, הוא זה שאמור לתקצב את מספר אנשי הצוות המתאימים, ואף לוודא כי כל הרשויות פועלות בהתאם לנהלים אחידים. בפועל כמובן שזה אינו המצב.
התוצאה: חוסר שיוויון בין הרשויות
"לצערי אנו עדים למצב בו מדיניות משרד החינוך היא ההתעלמות מהמלצות המומחים לגבי התאמות ההכרחיות של התנאים לגילאי הילדים
הכוללות גם את מצבת כוח האדם", אומרת טלי בריל, פעילה חברתית למען הורים וילדים וחברת "הורים דורשים מהפך בחינוך". "המדיניות הזו משאירה את הורי ילדי הגנים חסרי מענה, ותלויים לחסדי השלטון המקומי. גם פתרונות שונים שהוצגו על ידי שר החינוך היוצא שי פירון, כדוגמת בנות שירות, לא יושמו. אנו קוראים למשרד החינוך לקחת אחריות על הילדים ולבצע את ההתאמות הנדרשות".
ומה בנוגע לטענה הניצחת כי אין תקציב להוספת סייעת שנייה באותם גנים? עו"ד עינב גוטרמן, מנכ"לית עמותת "כולנו משפחה", אחת ממובילות המאבק הארצי לשיפור התנאים בגני טרום טרום חובה, מבטלת את הטענה. "בעלות זניחה יחסית, משרד החינוך יכול להביא להקלה משמעותית עבור עשרות אלפי ילדים, סייעות וגננות", היא טוענת. "מדובר כיום בסך הכל בכ-680 גנים ברחבי הארץ, בהם מצוקת כח האדם חריפה ביותר, והעלות להוספת סייעת שנייה בהם עומדת על כ-70 מיליון שקלים. עד שמשרד החינוך לא יתעשת, הרשויות המקומיות תאלצנה לשאת במקומו באחריות על שלומם ובטיחותם של הילדים, מה שכמובן מביא לחוסר שוויון וחוסר אחידות בין הרשויות השונות".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "מערכת החינוך הציבורית לגיל הרך נותנת מענה לכ-400אלף ילדים. יישום החלטת הממשלה לחינוך חינם הגדילה את אוכלוסיית ילדי הגנים במערכת הציבורית ואנחנו שמחים על כך ורואים חשיבות רבה במתן חינוך מיטבי. יצוין, כי מבנה העבודה בגני הילדים והתהליכים החינוכיים, מותאמים התפתחותית לילדים בגילאים אלה.
"יחד עם זאת, במשרד מודעים לקשיים שאיתם מתמודדים הצוותים החינוכיים ושוקדים לקידום פתרונות שונים. אחד מהם יושם החל משנת הלימודים תשע"ד בשיבוץ בנות שירות לאומי, כאשר הוקצו 1,200 תקנים ומתוכם מאויישים כ-920 גנים. מתנדבות אלו מהוות כוח עזר בנוסף לגננת ולסייעת המשולבות בכל גן ילדים. כמו כן המשרד מרחיב את הייעוץ להורים שילדיהם לא נגמלו עד כניסתם לגן, במטרה לעודד תהליך גמילה ולהגיע לסיומו במהרה.
"יצוין כי כבר בשנתיים הראשונות לרפורמה למעלה מ-90% מהילדים בגילאי שלוש עד ארבע שולבו בגני הילדים וזכו לחינוך חינם והוריהם חסכו למעלה מ-8,000 שקלים בשנה. נתוני הביקוש מעידים על רצון ההורים לשלב את ילדיהם במערכת החינוך הציבורית".
