סובלים ממיגרנה? 8 שגיאות נפוצות שאתם עושים

כאב ראש ומיגרנה, הן שתי תופעות כואבות ומעיבות על איכות החיים שלנו. מה ההבדלים בין השתיים, האם הטיפולים שונים - ולמה אנשים עדיין לא תמיד חושבים שמיגרנה היא בעיה בפני עצמה?

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

קיראו עוד

• מיגרנה או סתם כאב ראש? איך מבדילים ומטפלים
• מתי כאב ראש מעיד על גידול מוחי? 4 סימנים
• איך להקל כאבי ראש שמקורם במתח? 7 עצות
  

1. לחשוב שמיגרנה היא מילה נרדפת לכאב ראש

כאב ראש "רגיל" הוא לרוב כאב מפוזר ודו צדדי היוצר תחושת לחץ לא נעימה מסביב לראש. לעומת זאת, מיגרנה מתאפיינת בכאב עוצמתי ופועם, לרוב בצד אחד בלבד, המלווה בכמה מהסימפטומים הבאים: בחילה, אי סבילות לרעש ואור, קושי לבצע פעילות גופנית יומיומית כגון התכופפות ופגיעה כללית בתפקוד.

לעתים מתלווה למיגרנה גם טשטוש ראיה או הפרעת ראייה אחרת, הפרעת תחושה בפלג גוף דוגמת עקצוצים, והפרעת בדיבור. בעוד שכמעט כל אדם סובל מדי פעם מכאב ראש רגיל המכונה גם כאב תעוקתי, ממיגרנה סובלים כ-18% מהנשים וכ-6% מהגברים.

בכל אופן, מומלץ למי שסובל מכאב ראש חוזר לפנות לרופא כדי לבדוק האם מדובר במיגרנה או בסוג אחר של כאב ראש.

2. להתבלבל בין הטיפולים התרופתיים השונים

טיפולים תרופתיים למיגרנה פועלים באופן שונה מטיפולים לכאבי ראש אחרים. רוב התרופות לכאב ראש, הן משככי כאבים הפועלים להקלה סימפטומית על הכאב בלבד.

לעומת זאת, תרופות ייעודיות למיגרנות דוגמת רילרט או ריזלט, משתייכות למשפחת הטריפטנים, חומרים המשפיעים על קולטני סרוטונין בתאי העצב שקשורים להתפתחות המיגרנה.

לכן מי שסובל ממיגרנה ולוקח תרופה רגילה משככת כאב עלול לא לחוש הקלה במצבו, ולהיפך. אגב, מכיוון שרק רופא מוסמך לאבחן מיגרנה, תרופות ייעודיות נגד מיגרנה מצריכות מרשם רופא.

לגשת לרופא ייעודי למיגרנה(צילום: shutterstock)

3. להמתין כמה שעות מתחילת ההתקף עד ללקיחת טיפול תרופתי

מחקרים הוכיחו כי ככל שמטפלים באירוע של מיגרנה או כאב ראש מהר יותר, כך הטיפול התרופתי יעיל יותר. לכן מי שימתין זמן ממושך עלול למצוא את עצמו בסופו של דבר לוקח יותר כדורים להפגת הכאבים, מאשר היה יכול לקחת אם לא היה ממתין זמן רב.

בהתקף מיגרנה נכון יותר ליטול כבר בתחילתו תרופה ייעודית למיגרנה ולא תרופה לשיכוך כאב, על מנת שלא לבזבז זמן יקר.

4. לעבור את המינון המקסימאלי המותר של הכדורים

כאב ראש חזק או התקף מיגרנה קשה עלולים לדחוף אנשים ליטול מספר כדורים הגבוה מההנחיות לגבי התרופה הספציפית, הכול בכדי להעלים את הכאבים כמה שיותר מהר.

חשוב לזכור: גם אם מדובר בתרופה ללא מרשם, לעתים מספיקה תקופה קצרה של חריגה מהמינון המירבי המומלץ, כדי לגרום לנזק בלתי הפיך. רק לפני שנים ספורות אמצעי התקשורת עקבו אחר סיפורה של צעירה שאושפזה במצב אנוש בעקבות נטילת מינון מוגזם של תרופה נפוצה לשיכוך כאבים שכל אחד יכול לרכוש בבית מרקחת.

5. לא לעדכן את הרופא על שימוש קבוע ותכוף בתרופה נגד מיגרנה או כאב ראש

אנשים שנוטלים תרופה מסוימת לטיפול בכאבי ראש או במיגרנה יותר מעשרה ימים בחודש, במשך יותר משישה חודשים, עלולים לפתח בה תלות מסוכנת שדומה במידת מה להתמכרות.

לאחר שימוש כה אינטנסיבי וממושך בתרופה, כל שימוש נוסף בה אולי מקל על הכאב הנוכחי אבל גם מקרב את כאב הראש הבא ובעצם מזין אותו. בימים שלא נוטלים את התרופה גובר הכאב.

לכן חשוב לעדכן את רופא המשפחה במידה ואתם נוטלים תרופה מסוימת לעתים קרובות ולאורך זמן, כדי שיוכל לעקוב ולוודא שלא מתפתח המצב שנטילת התרופה לשיכוך הכאב מזינה את כאב הראש.

6. להשתמש בתרופות למיגרנה או לכאב ראש בתור טיפול מניעה

הטיפולים התרופתיים למיגרנה או לכאב ראש נועדו להפסיק את ההתקף כמה שיותר מהר מרגע התפרצותו. הם לא נועדו למנוע מבעוד מועד התקף עתידי; לכן אין סיבה לקחת אותם למטרה זו. לשם כך, קיימים טיפולי מניעה שמטרתם למנוע את חזרת ההתקפים.

7. להסתמך על המלצות של אחרים

מיגרנה וכאב ראש הם עניין אינדיבידואלי לחלוטין שמשתנה מאדם לאדם. כך למשל, יש נשים שתקופת ההיריון מעצימה להן את המיגרנה ויש אחרות שבהריון דווקא יש להן פחות התקפים; יש גברים שכאב הראש עובר להם לאחר שעה-שעתיים ויש כאלה שהכאב מלווה אותם יותר מיממה.

לכן, אין טעם להסתמך על עצות והמלצות של חברים ובני משפחה, גם אם דודה שלכם בטוחה שהיא יודעת מה הכי טוב עבורכם כי גם היא למודת מיגרנות.

8. להתעלם מהבעיה

נשים וגברים רבים הסובלים מכאב ראש ובפרט ממיגרנה בוחרים להדחיק את הבעיה כדי לא להיתפס "בכיינים" או "קוטרים", אבל בפועל מיגרנה עלולה לפגוע קשות באיכות החיים ולהקשות על הסובלים ממנה לתפקד בבית, בעבודה ובלימודים ולנהל חיים חברתיים.

לא בכדי מיגרנה מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי כאחת המחלות המגבילות ביותר בתפקוד. מי שסובל מכאב ראש מנטרל יותר מפעם בחודש, מומלץ שיפנה בעניין לרופא המשפחה או לרופא מומחה על מנת לעבור אבחון ולקבל טיפול מותאם.