מול צלב הקרס: החנוכייה שהפכה לסמל
לפני 82 שנים בגרמניה צילמה אשת רב קהילת קיל חנוכייה על רקע בית המפלגה הנאצית - תמונה שהפכה לסמל - אך משפחת פוזנר לא הייתה מודעת לחשיבות החנוכייה שברשותה עד לטלפון מ"יד ושם". צפו
"יהודה התפגרי, כך אומר הדגל. יהודה תחיה לעד, כך עונה האור". מילים אלו נכתבו בגב תמונה שהוצגה במוזיאון שואה בגרמניה, והפכה סמל: חנוכייה דולקת, כשברקע מתנוסס דגל המפלגה הנאצית.
<< היכנסו: כל מה שרציתם לדעת על חנוכה - בעמוד המיוחד לחג >>
במשך מספר שנים ניסו במוזיאון "יד ושם" להתחקות אחר הצלם במטרה להבין את הרקע לצילום, והאם התכוון להנציח רגע סימבולי, בו כוחות האור מבליחים לרגע מול כוחות האופל בימי שלטון הנאצים, לפני מעל ל-70 שנה.
במוזיאון הגיעו אל עותק מהצילום שבו נכתב שם המשפחה "מנסבך". הם מצאו את שלומית מנסבך - בתו של הרב עקיבא פוזנר, רבה האחרון של קהילת יהודי קיל שבגרמניה, ודרכה התברר כי התמונה צולמה בחנוכה 1932 על ידי רחל, אשתו של הרב, כדי להראות את האירוניה של סמל האור היהודי אל מול גלי השנאה הנאצית.
"הכל מתחיל בדצמבר 1931, חנוכה תרצ"ב", מספר יהודה מנסבך – נכדם של עקיבא ורחל פוזנר, בראיון לשרון גל בערוץ 20. "סבתא הניחה את החנוכייה בחלון מול בית המפלגה הנאצית, ביום שישי - היום האחרון של חנוכה, וצילמה. לאחר חודש כשהתמונה חזרה מפיתוח, היא כתבה על התמונה בגרמנית 'חנוכה תרצ"ב' באותיות לועזיות, והוסיפה ציטוט של שיר גרמני שאומר: 'יהודה תמות, כך אומר הדגל', והיא חורזת בהמשך ציטוט מהנביא מיכה 'ויהודה לעולם תשב, כך עונה הנר' - ושלחה לעיתונים יהודיים בגרמניה".
הושאלה לתצוגה חלקית
מנסבך מוסיף כי סבו הרגיש את הרוח הנושבת מכיוון המפלגה הנאצית, ושנה לאחר צילום התמונה החליט לעזוב לבלגיה - עד שקיבל את האישור המיוחל לעלות לישראל. "סבי התעמת עם הנאצים, והקהילה הבריחה אותו מהעיר לאחר שהם הבינו כי חייו בסכנה. כשהוא נפרד מהקהילה על פתח הרכבת, הוא פנה אליהם ואמר כי אין במקום הזה עתיד ליהודים, וכל מי שיכול, שיעזוב את גרמניה".
רובם נענו לו, וכך ניצלה קהילת יהודי קיל, לפני שהמלחמה הותירה את אירופה חרוכה. "כאשר הנאצים באו לעיר, הם מצאו יהודים בודדים בלבד".
במשך כל חייו המשיך הרב עקיבא פוזנר להשתמש בחנוכייה בביתו שבשכונת הבוכרים, לצד התמונה המדהימה שצולמה
בגרמניה הנאצית. אך לדברי יהודה, אין בעל הנס מכיר בנסו - והדבר לא עורר עניין רב בקרב בני המשפחה.
לאחר פטירתו, משהבינו במוזיאון "יד ושם" שהחנוכייה המופיעה בתמונה נמצאת בכלל בישראל - נשאלו בני המשפחה אם הם יכולים לתרום את החנוכייה למוזיאון. "החנוכייה הזאת נמצאת בשימוש מידי שנה", מנסבך מספר , "לכן עשינו עם 'יד ושם' תנאי שאנחנו משאילים להם את החנוכייה למשך השנה, ובערב החג אני מגיע לקחת אותה לשבוע להדלקת הנרות. בסיום השימוש אני מחזיר להם את זה לתצוגה".
