"בנים אוהבים את המתח, בנות את היחסים"

מסרים חינוכיים? מה שמניע את גיורא חמיצר, היוצר של סדרות ילדים כמו "השמיניה", "האי" ו"החממה". הוא קודם כל הסקרנות. "המילה חינוכי לא עוברת לי בראש אף לא פעם אחת", הוא אומר בראיון ל-ynet, רגע לפני שהעונה החדשה של "שכונה" חוזרת למסך (הערב, א', ערוץ ניקולדיאון). "אני כן חושב שהמקום שבו אני נוגע צריך להיות ערכי, ומאמין שהתפקיד שלי הוא לעורר אצל ילדים סקרנות. כל הדמויות שאני אכתוב תמיד יהיו אנשים שפתוחים לעולם וסקרנים. אם יש לי מסר אחד זה להיות סקרן".

חמיצר בן ה-43 החל את דרכו בערוץ הילדים והמציא את שעשועון הטלוויזיה הוותיק ביותר לדבריו בישראל - "ששטוס". "מיד כשהשתחררתי מהשירות הצבאי בגלי צה"ל, ביקשו ממני להמציא להם שעשועון", הוא מספר.

ככה סתם, בלי ידע או רקע?

"האמת שכן, ככה סתם. הכל היה בחיתולים".

על הסט. גיורא חמיצר והשחקנית דר זוזובסקי

בהמשך נסע חמיצר לארצות הברית ועבד שם בחברת סטארט אפ, אולם המשיך את הרומן עם הטלוויזיה הישראלית ושימש כיועץ. לפני כעשר שנים חזר לישראל עם שאיפה: לכתוב טלנובלה למבוגרים. "לא נתנו לי ואני שמח שיצא ככה. אז ניסיתי בערוץ הילדים ונולדה 'השמיניה'".

"השמיניה", שהיתה להיט בקרב בני הנוער ושודרה במשך ארבע עונות בגלגולה הראשון, יצרה את הנוסחה של חמיצר: סדרות נוער עם עלילה בדיונית ומסקרנת. "את 'השמיניה' התחלתי עם תקציב של 45-40 אלף דולר לפרק - סכום מגוחך. כשאני מספר את זה לחבר'ה מחו"ל הם משתינים במכנסיים מצחוק. הפטנט של הסדרות שלי הוא תקציב של טלנובלה עם עלילת מתח של '24' והשילוב בין משולשים רומנטים וטוויסטים מטורפים".

שילוב בין מתח לטלנובלה. "שכונה"(צילום: אבשלום שושני)

"הבנים אוהבים את המתח", הוא מסביר, "והבנות אוהבות את היחסים. זה ז'אנר שאנחנו המצאנו אותו והוא הכי פעיל בתעשיית הטלוויזיה, כמעט שבע סדרות מופקות בכל שנה".

ואין ספק שהנוסחה עובדת: הילדים מרותקים למסכים והשחקנים הופכים לאלילים. אלא שעם ההצלחה - במיוחד כשילדים ובני נוער הם קהל היעד - באה גם אחריות גדולה. חמיצר מצהיר שמטרתו אינה לחנך, אלא למנוע אדישות: "הדעות של הילדים לא מעניינות אותי - אבל מעניין אותי שהם לא יהיו אדישים".

ולמה לא לנתב את הכוח למסרים שמתנגדים לאלכוהול, סמים וכדומה?

"בהתייעצות עם פסיכולוגים אנחנו מאוד מאוד נזהרים שלא לטפל בנושאים כמו מין, סיגריות, אלכוהול וסמים. גם אם אני אעשה עלילה שמישהו מעשן ואנחנו מנסים לשכנע אותו שזה לא טוב - עדיין יהיו ילדים שיראו את זה וינסו לעשן. אלה מקומות שאנחנו מעדיפים שלא להיכנס אליהם במכוון".

אחד החוקים הבולטים בסדרות של חמיצר הוא ליהוק של שחקנים אלמוניים לתפקידים הראשיים. "אני רוצה שהשחקנים שאני בוחר יהיו סמל ושהקהל יזדהה איתם. אם אני בוחר שחקן שראו אותו כבר בשלוש טלנובולות ובשתי תוכניות ריאליטי, היכולת שלי לייצר הזדהות איתו היא מאוד קטנה. זו החלטה שקיבלתי בימי 'השמיניה', וזו אחת ההחלטות הכי טובות שקיבלתי. יש בציר מדהים של שחקנים חדשים".

אותם שחקנים אלמוניים הפכו לכמה מהשמות המפורסמים ביותר בתעשיית הבידור היום: עוז זהבי, עדי הימלבלוי, מיכאל אלוני, יון תומרקין, תובל שפיר ועוד. "כל שחקן מתחיל שזוכה להצלחה מגיע למשבר", מודה חמיצר, "בדרך כלל זה בחצי השנה הראשונה שהסדרה עולה. עם השנים אנחנו יודעים לבחור שחקנים שיש להם בית תומך וכלים נפשיים להתמודד עם הדבר הזה".

תן דוגמה למשבר שעוברים השחקנים הצעירים.

"אתן לך משהו כללי. שבוע אחרי שאתה על המסך עם הסדרות האלה, יפנו אליך עשרות ילדים עם הבעיות הכי קשות שלהם. זו ההתמודדות הכי קשה. לא הצרחות והפפראצי, אלא זה שאתה הופך לכל עולמם של הילדים האלה. אתה משחק דמות בסדרה, ופתאום המון ילדות מוצאות בך את הנפש התאומה, ומספרות לך את הסיפורים שלא היו מעזות לספר להורים, למורים או לחברים. כשאנחנו מבקשים מהשחקנים שלנו לא לעשן בציבור - זה נשמע להם מובן מאליו. זו בעיה קטנה לעומת מה שהם חווים עם הילדים".

איך מזהים את השחקנים שיוכלו להתמודד עם זה?

"היום, אחרי שבע או שמונה שנים בסדרות האלה, אני יכול לזהות את זה כבר באודישנים. אני יכול להגיד לך שהרבה פעמים יש שחקן נפלא באודישן, אבל אני פשוט יודע באינטואיציה שלי שהוא לא יעמוד בזה. ההצלחה הפתאומית היא משהו שאף בן אדם לא יכול לעמוד בו. זה תמיד שוק. מישהו רגיל להיות אלמוני במשך 20 שנה, ופתאום הוא לא יכול לרדת מהבית בלי שגדוד של מעריצות רצות אחריו. זה מחרפן כל בן אדם".