כשצבי גור נמלט מהכלא והכניס מדינה לחרדה
השבוע לפני 29 שנים ניצל צבי גור, רוצחו של הילד אורון ירדן, את העובדה שלא היה תחת שמירה בעת שצבע את חומות הכלא וברח. אחרי חמישה ימים שבהם מדינה שלמה חיה בחרדה, עלה גור על אוטובוס בראשון-לציון וחרץ את גורלו. "כל הכבוד - תפסתם אותי, אבל התכוונתי להסגיר את עצמי", אמר גור לשוטרים
מדינה שלמה נכנסה לחרדה בסוף דצמבר 1985 כשהאסיר צבי גור, שרצח באכזריות את הילד אורון ירדן מסביון, נמלט בעת שצבע את חומות הכלא מבחוץ. לאחר ארבעה ימים של חרדה נתפס גור כשעלה על אוטובוס בשכונת רמת אליהו בראשון לציון. מאז הוא ממשיך לרצות את עונש מאסר העולם שנגזר עליו.
השבוע לפני - כל הכתבות
ביוני 1980 חטף גור את הילד אורון ירדן בן ה-8, כשזה טייל על אופניו במרכז המסחרי בסביון. גור, שלבש מדי צה"ל, פיתה את הילד לעלות אל מכונית הפולקסוואגן שלו. שלושה ימים לאחר החטיפה חנק גור את הילד למוות. כשהתקשר להוריו של אורון לבקש כופר, הילד לא היה בין החיים. הוא השאיר את גופת הילד במכונית בפתח תקווה ונסע להוד השרון כדי לקבל את דמי הכופר. למחרת חזר הרוצח למכוניתו וקבר את הילד בנתניה. גור הצליח להערים על הבלשים שלא הצליחו ללכוד אותו בעת איסוף דמי הכופר, אך חודש וחצי לאחר מכן הוא נעצר משום שהכסף היה מסומן. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עליו מאסר עולם ועוד 34 שנים.
ביום שישי, 20 בדצמבר 1985, יצא אסיר העולם צבי גור כדי לצבוע ולקשט את החומות של כלא "איילון" ברמלה. כיוון שגור נחשב ל"אסיר למופת", הוא נהנה מחופש תנועה מלא בבית הסוהר והוטל עליו לצבוע את קירות הכלא ללא כל השגחה. באותו יום בשעה 15:00 הוא נראה עסוק בצביעה. שעה לאחר מכן ביקש קצין התעסוקה של כלא רמלה מהקצין התורן לאתר את גור - אז בן 38 - כדי להטיל עליו משימת צביעה נוספת.
הקצין התורן התחיל לחפש את גור ליד חומות בית הסוהר, אך הוא לא מצא אותו. למרות זאת, הקצין לא חשד שהרוצח נמלט. מנהל כלא רמלה דאז, גונדר משנה יוסף פולק, קיבל הודעה אלחוטית על היעלמותו של גור. גם הוא סירב להאמין כי רוצח הילד הפר את האמון הבלתי מסויג שהעניק לו – ונמלט. "ייתכן שהוא נרדם מרוב עייפות על הדשא או באחד מבתי המלאכה", סברו אז בכלא.
"הסוהרים נתנו לגור את הבריחה במתנה"
אט אט החלה האמת המרה לחדור לתודעתם של הסוהרים והקצינים והם הבינו: גור ברח. בשעה 19:00 בערב לא נותר עוד ספק כי הרוצח נמלט. יחידות ביטחון של שירות בתי הסוהר והמשטרה הוזעקו לכלא. השוטרים והסוהרים פתחו בסריקות, כלבי גישוש איתרו את עקבותיו של גור, שהובילו למטע סמוך של עצי זיתים וגם עקבות שהובילו לכיוון ההפוך.
יותר מ-2,000 שוטרים השתתפו אז במצוד הענק – מן הגדולים שנערכו בארץ – אחר הרוצח הנמלט. לנמלי התעופה והים ונקודות הגבול היבשתיים נשלחו תיאורים מפורטים של גור. לאורך הגבול עם מצרים ניתנה הוראה ליחידות צה"ל, המשטרה ומשמר הגבול למנוע כל ניסיון של גור להימלט לסיני ואחר כך למדינה אחרת.
מפכ"ל המשטרה דאז, רב-ניצב דוד קראוס, אמר: "אני סבור שצבי גור עודנו בארץ. הקשינו עליו מאוד לברוח מפה. הגבולות סגורים הרמטית, כל המשטרה על הרגלים ואנחנו משקיעים מאמצים עליונים". במשטרה מתחו ביקורת חריפה על שירות בתי הסוהר, שאיפשר לגור לנוע בחופשיות.
"ההשגחה על גור, או יותר נכון חוסר ההשגחה, היא שערורייה שאין כדוגמתה", אמרו אז בכירים במשטרה. "הסוהרים ממש נתנו לו במתנה את אפשרות הבריחה. כמעט התחננו בפניו שיברח. מעולם לא שמענו בשום מדינה בעולם שנותנים לאסיר עולם לעבוד מחוץ לחומות הכלא – ועוד ללא השגחה".
במהלך החיפושים אמרו גורמים בכירים במשטרה כי "צבי גור הוא בעל אישיות פסיכופטית ומסוכן מאוד לציבור, משום שאין לדעת מה יעשה וכיצד יתנהג. במצבו הנוכחי כאסיר עולם - אין לו מה להפסיד". גורמים שהוגדרו אז בכירים מאוד במשטרה הביעו חשש מסכנה של ממש שגור ינסה לחטוף ילד או ילדה ויתנה את שחרור החטוף בכך שיינתן לו לעזוב את הארץ ויובטח לו שלא תוגש נגדו בקשת הסגרה. תת-ניצב ארמונד לוי, שהיה ראש הצוות המיוחד שריכז את המצוד, אמר כי גור הוא "טיפוס שאי אפשר לדעת מה יעולל בעוד רגע".
קצין משטרה ותיק אחר אמר: "בריחתו של גור היא 'הפאשלה של העשור'. זה הפושע שהיה צריך לקבל את יחס הקשב הגדול ביותר בכלא, בגלל הפשע הסאדיסטי והמחריד שביצע. לפשע כזה אין שיקום". מנגד, בשירות בתי הסוהר המשיכו לטעון כי הרוצח הנמלט לא מסוכן כלל.
בינתיים הוזעקו השוטרים לעשרות מקומות בארץ, שבהם נראה כביכול גור. כל קריאה נבדקה בייסודיות, אך גור לא נמצא. בין היתר הוזעקו השוטרים לרחובות, שם הבחין אזרח באדם שלטענתו היה צבי גור. "ראיתי אותו עומד בתא הטלפון, מחייג ומיד זיהיתי אותו. זה היה הרוצח שברח מבית הסוהר. צעקתי לעברו: 'צבי גור, צבי גור' ואז הוא שמט מידו את שפופרת הטלפון וברח", סיפר בהתרגשות ז'ק פריינטי, סוחר בן 35 מרחובות.
בעקבות הדיווח הגיעו כוחות גדולים של משטרה לרחובות. כעבור שעתיים הגיעה ידיעה נוספת מאחות בבית החולים קפלן בעיר, שאמרה כי ראתה את גור ליד מחלקת מיון ילדים. עם זאת, גור לא אותר והמשטרה החליטה להפסיק את החיפושים באזור רחובות, על אף שהשוטרים אמרו כי מדובר כמעט בוודאות בגור ולא באזעקת שווא.
ביום החמישי לבריחה התקשר גור בטלפון לתושב רחובות המכיר אותו היטב. הוא אמר לאיש כי ברצונו להסגיר את עצמו. "זיהיתי את קולו בוודאות, זה היה גור", סיפר האיש. השניים קבעו מקום מפגש, אך גור לא הגיע. מפקד משטרת מרחב השפלה דאז, ניצב-משנה אסף חפץ, פנה דרך כלי התקשורת לגור וביקש ממנו להסגיר את עצמו. "בריחתו של גור איננה תכליתית ומסבה נזק לו עצמו ולציבור", אמר חפץ שהוסיף כי הוא אופטימי שהרוצח יסגיר את עצמו או יילכד בקרוב.
נהג אוטובוס לשוטרים: אני חושב שאחד הנוסעים שלי הוא צבי גור
עוד לפני תפיסתו של גור הוגש דו"ח של ועדת החקירה לשר המשטרה דאז, חיים בר-לב. הוועדה מצאה שורת ליקויים חמורים ביותר בעבודת המטה של הכלא, שסייעה לגור להימלט ללא הפרעה. הוועדה מצאה כי "בארבעת החודשים האחרונים לפני הבריחה הוסרה כל אבטחה מצבי גור. הוא הסתובב חופשי לא רק בתחומי כלא רמלה, אלא גם מחוץ לחומות, ליד הכביש הראשי המקשר את הערים רמלה ולוד. אפילו הותר לו לצאת לחורשה הסמוכה כדי לקושש עצים למסגור התמונות שצייר בכלא – כל זה ללא שמירה, ללא ליווי, ללא שום ביקורת".
בסופו של דבר גור נתפס ב-25 בדצמבר בשעה 18:45, דווקא על-ידי אזרחים שזיהו אותו. אוטובוס בקו 19 של דן עצר בשכונת רמת אליהו במערב ראשון לציון. שני אנשים עלו לאוטובוס. אחד מהם לבש מכנסי ג'ינס ומעיל כחול. הוא כיסה את ראשו בכובע התפור למעיל והגיש לנהג שטר של 10,000 שקלים ואמר "עד התחנה הסופית".
הנהג מסר לנוסע את הכרטיס ואת העודף, אך משהו באיש עורר את חשדו. "מיד כשהוא עלה לאוטובוס חשבתי שהוא דומה מאוד לצבי גור", שחזר הנהג. "אבל עדיין לא העזתי לפנות אליו".
אחרי שתי תחנות הגיע אחד הנוסעים לנהג ואמר כי הוא בטוח שהנוסע הוא צבי גור. "המשכתי לעקוב אחריו במראה. כעבור עוד תחנה ניגשה אליי אישה מבוגרת ואמרה 'אני בטוחה שצבי גור יושב באוטובוס. אתה מוכרח לעשות משהו'". הנהג סגר את הדלתות ועצר את האוטובוס. הוא ניגש לגור ושאל אם יש לו תעודת זהות. גור אמר שלא. הנהג החליט לנסוע לתחנת המשטרה בחולון אחרי שפנה לשני נערים בבקשה לשמור על הרוצח הנמלט. "הוא חייך לכל הנוסעים ושתק", הוסיף הנהג.
כשהגיעו הנהג, גור ו-15 נוסעים לתחנת המשטרה בחולון, ירד הנהג רמי ספיר, אז בן 26 מחולון, מהאוטובוס ואמר לשוטרים: "אני חושב שצבי גור נמצא באוטובוס שלי". שני השוטרים אלברט ברכה ואפרים מלל מיהרו לעלות לאוטובוס ועצרו את גור שישב בדממה. גור טען שהוא לא רוצח נמלט, אבל אחד השוטרים אמר בפסקנות: "אתה צבי גור". הרוצח השפיל את עיניו, קם ממושבו, התלווה לשני השוטרים ונכנס עמם לתחנה. "כל הכבוד – תפסתם אותי, אבל ממילא התכוונתי להסגיר את עצמי", אמר גור. השוטרים לא אמרו דבר.
ההתרגשות בתחנת המשטרה בחולון הייתה עצומה. "צבי גור בידינו", הודיעו בגאווה בתחנה. מפכ"ל המשטרה, מפקד מחוז תל-אביב גבי עמיר ובכירים במשטרה מיהרו לחולון. גור הובל לחדר 209 בתחנה. "אני רעב, אני צמא. תנו לי לשתות מים", הוא אמר. "אולי יש לכם בשבילי משהו לאכול". מפקד התחנה, סגן ניצב אמנון שמש, גייס את הטבח וזה הביא כמה קציצות שניצלים שנשארו מארוחת הצהריים ובננות. "לא אכלתי כמה ימים", הוא הסביר. "אכלתי רק תפוזים. הסתתרתי בפרדסים ואכלתי הרבה מאוד תפוזים".
גור נלקח שוב לכלא רמלה, הכלא שממנו ברח, אלא שהפעם הוא הוכנס לבידוד. מפקד הכלא יוסי פולק זומן לנציב שירות בתי הסוהר, רב-גונדר רפי סוויסה, שקבע כי פולק פעל מתוך שיקולים מוטעים. מפקד הכלא הורשע בדין משמעתי, נענש בנזיפה חמורה, ובעקבות זאת החליט הנציב להעבירו מתפקידו.
ב"ידיעות אחרונות" נכתב אז כי תפקידו החדש היה להקים את הכלא החדש בצפון, במקום שבו היה ממוקם בעבר בסיס הגדנ"ע נורית. כשנתיים לאחר מכן עמד פולק עצמו בראש ועדת חקירה שבדקה את הכשלים שהביאו לבריחתם של שישה מחבלים פלסטינים מהכלא. פולק המשיך בשירותו בשירות בתי הסוהר וקיבל דרגת גונדר. תפקידו האחרון בשב"ס היה סגן נציב שירות בתי הסוהר.
גור עצמו הועמד לדין בגין בריחתו מהכלא ובית המשפט המחוזי בתל אביב הטיל עליו קנס של 1,038 שקלים חדשים ותשעה חודשי מאסר נוספים. עונשו של גור נקצב ל-45 שנה בשנת 1999 על-ידי הנשיא דאז עזר ויצמן והוא אמור לצאת לחופשי בשנת 2025.
בין השנים 2005-1995 יצא גור לחופשות סדירות, ואולם בשלב מסוים ולמשך כמה שנים נשללה זכות זו על רקע מידע מודיעיני בעניינו. בנובמבר 2010 קבע בית המשפט העליון כי הוא יוחזר לסבב החופשות, אבל בתנאי שיהיה לו ליווי צמוד. לפני כשלוש שנים הוא הועבר מכלא אשל לכלא מעשיהו שם החל בתהליך שיקום קבוצתי. גור נחשב לאסיר שהתנהגותו טובה וללא עבירות משמעת או בעיות אחרות. הוא אף מסייע לאסירים אחרים ולכן הוא זוכה לאמון המערכת ויוצא לחופשות סדירות, מהן הוא חוזר בזמן. בחודש שעבר קיים בית המשפט העליון דיון בעתירתו להסיר את הליווי של ערב צמוד בכל פעם שהוא יוצא לחופשה. השופט אליקים רובינשטיין דחה את בקשת הערעור שהגיש גור.
לפנייה לכתב/ת 
