דילמת המורה היזם
יזמות חינוכית אינה תוצר לוואי, אלא חלק בלתי נפרד מהמערכת. מורה שהחליט לחולל שינוי מבפנים מספר על האתגר
בשנים האחרונות צובר תאוצה החיבור בין תחומי החינוך ליזמות בעולם ובישראל. כמות היוזמות העוסקות בחינוך עולה בהתמדה, או לפחות זוכה ליותר סיקור. אם שמות וגופים כמו תנועת המורים, TEDX ,Mooc, ערי חינוך, יום המורה, עושים היסטוריה, מורים על הבר, פורום חתני פרס נובל, SpaceIL וכו' אומרים לכם משהו - נראה שאתם בעלי רקע רחב יותר. אם לא, ואתם אנשים שחינוך מעניין אותם ויקר ללבם, עשו לעצמכם טובה וחפשו עליהם קצת ב-Google.
עוד בערוץ הדעות של ynet
ראש ממשלת חלומותיי / קובי אוז
בתחפושת חברתית / זיו לנצ'נר
מדובר בגופים שמעוניינים ליצור שינוי במערכת החינוך. הם מובלים בדרך כלל על-ידי גורמים שאינם אנשי הוראה, אלא גורמים מחוץ למערכת החינוך שרואים ערך בקידום המורות והמורים בה. העשייה של כל הגופים הללו מבורכת ומעוררת השראה, והייתה לי הזכות להכירם.
אך כמורה - וזה מה שאני קודם כל - יש בתמונה זו משהו המעורר תמיהה: מדובר בהנחה סמויה שכדי לחולל שינוי בתוך המערכת יש צורך בסוכן חיצוני שיאיר את עיני המורה שעסוק במשימות היומיום. היוזם הוא איש אשכולות חיצוני, והמצטרפים הנוהרים אל עגלת החדשנות הם המורים. אם בשינוי חינוכי עסקינן - מדוע לא יובילו המורים את השינוי, וגופי היזמות מחוץ למערכת יחברו אליהם?
בשנתיים האחרונות, לצד עבודתי כמחנך וכמורה, אני מוביל את יוזמת "לראות עולם" שמטרתה להנגיש עבור תלמידים בישראל ידע והשראה באמצעות שיחות ועידה. היוזמה נולדה כשהייתי מחנך מתחיל בחטיבת ביניים בקריית חיים שלימד כמה מקצועות. רציתי להפוך את חוויית הלמידה של תלמידיי למוחשית יותר ולחברה למומחים ישראלים מכל הארץ שידברו על מונחים באזרחות לצד דיון על כבוד האדם, על תקשורת ערבית ועל יזמות חברתית.
רציתי לחבר את הכיתות שלי לעולם האמיתי. בגלל הריחוק מהמרכז, חיפשתי פתרון מגשר ומצאתי - שיחות ועידה. לצד קיום למעלה מ-65 שיעורי וידאו באופן אישי, כתבתי את שיטת העבודה שלי, למדתי את תחום הוידאו-קונפרנס בחינוך בעולם, וגיבשתי מאגר הולך ומתפתח של 70 מומחים ומומחיות, לצד מורים מלמעלה מ-20 בתי ספר בארץ (והמספר הולך ועולה) שזכיתי להדריך וללוות ביישום השיטה שחיברתי בשיעוריהם.
אחד השיאים הגיע כאשר מורה לערבית מאילת שחוותה קשיים בהזמנת מרצים לבית ספרה בגלל הריחוק הגיאוגרפי, קיימה שיעור וידאו מוצלח עם כתב ynet לענייני ערבים רועי קייס מתל אביב. אלו המקומות שאליהם רציתי להגיע בתחילת המיזם, והם המקומות שבהם אני רוצה להיות כיום. מתחילת דרכי זכיתי לפרגון רב מצד גורמים מחוץ למערכת ובתוכה המעודדים יזמות חינוכית כלל ארצית של מורים, ובפרט בתחום הטכנולוגי.
מה צריך לקרות כדי שיזמות מתוך מערכת החינוך תפרח? ראשית, צריך שינוי מוסדי בעולם המושגי של משרד החינוך. יש להגדיר יזמות מורים כחלק מהעשייה, ולא כתוצר לוואי. אמנם מורה-יזם מונע על ידי תחושת אחריות, שליחות ורצון להשפיע, אך לנוכח העובדה שהמערכת אינה יודעת תמיד להתמודד עם מורים כאלו, עלולה המערכת לאבד אותם משום שאין הגדרת תפקיד המכילה יוזמות אלו. כדי לממש את יוזמותיו נדרש המורה לצמצם את עבודתו במערכת ולצאת לסביבה מאפשרת מחוצה לה. מבחינתי לפחות, ומבחינת מורים יוזמים רבים שאני מכיר, מדובר באתגר חינוכי משום שהאהבה הראשונה והבלעדית המניעה אותנו ליזום היא המשיכה להוראה.
לכן, כדי לעודד מורות ומורים ליזום יש להוסיף ללקסיקון המערכת מונחים כמו "מוביל חדשנות", "מוביל קשרי קהילה", "מנחה טכנולוגי-חינוכי", "יועץ לענייני חינוך שיתופי" וכו'. יש לעגן מונחים אלו בהגדרות תפקיד, בגופי ידע תומכים מתוך המערכת, בנתוני שכר ובעיקר באמירה ברורה ומחייבת: יזמות חינוכית אינה תוצר לוואי, אלא ערך בלתי נפרד מהמערכת.
תומר ברץ, בן 32, נשוי, מחנך ומורה לאזרחות מטעם תוכנית "חותם" בתיכון אורט רמת יוסף בת ים, מוביל מיזם "לראות עולם". ליצירת קשר lirotolam@gmail.com או בדף הפייסבוק
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
