לרדת בגדול
קרן שליסל אלקבץ הבטיחה לעצמה בכל שנה, מאז שהיתה בת 10, לרדת במשקל. זה אף פעם לא הצליח. רק פה, בארה”ב, מצאה את השיטה הישראלית ששינתה לה את החיים מקצה לקצה
שנה חדשה היא כמובן תירוץ קבוע להתחלות חדשות, להחלטות גדולות ולהצבת מטרות נשגבות. כמו בכל שנה, גם רגע לפני כניסתה של 2015, נערך סקר שבחן מהי ההחלטה הכי נפוצה ופופולארית שאנחנו מציבים לעצמנו לשנה הקרובה. וממש כמו ההחלטה הזוכה של השנה שעברה, וזאת שלפניה, גם הפעם המטרה הנשגבת ביותר היא ירידה במשקל. מסתבר שרובנו, אבל ממש רוב רובנו, לא שמים במקום הראשון עזרה לזולת, הישגים קרייריסטים או אימוץ אמנות הזן. אנחנו רק רוצים להשתחל לג'ינס בקלות. נתון מרתק לא פחות, אגב, נרשם בסקר שנערך בשנה שעברה, וגילה כי אותה מטרה פופולארית היא גם הראשונה שאנחנו מהר מאוד נכשלים בה ומזניחים אותה.
רבים מהישראלים, ובעיקר הישראליות, ברחבי ניו יורק, כבר לא יחששו השנה מהכישלון הזה. לא אחרי שבשנה האחרונה התוודעו לשיטה ישראלית לירידה במשקל. "השיטה הזו שינתה לי את החיים", מספרת קרן שליסל אלקבץ, שעומדת מאחורי הפצת שיטת קוזלוב בניו יורק. "בשבילי להצליח לרדת במשקל ולעשות את זה עם כל כך הרבה שפע, היה סוג של שיא".
כשקרן נפגשת עם קבוצות ההרזייה שהיא מדריכה, היא מזדהה עם כל אחת ואחד מהמשתתפים. "תמיד הייתי עם עודף משקל, אפשר לומר שהייתי שמנה”, היא אומרת, “כבר בגיל 10 הייתי בדיאטה ובכיתה ז' השתתפתי בתוכניות מיוחדות לירידה במשקל. אני לא אשכח איך בכיתה ה' התאספה חבורה של בנים ואחד הילדים אמר שהוא רוצה להיות חבר שלי. שמעתי את החבר שלו אומר ‘מה? אתה רוצה להיות חבר של השמנה הזאת?’. אני אפילו לא זוכרת את התשובה שלו, אני רק זוכרת שזה כאב מאוד”.
מה שהתחיל עם העלבות של ילדים הפך עבור קרן לבעיה שעיצבה את חייה. "תמיד הייתי אקורדיון. הייתי כמו עגבניה עגולה וזה לא פשוט לגדול ככה. זה פגע בביטחון, באפשרויות החברתיות, וגרם לי לחשוב שאני לא יכולה להתגאות במראה שלי. לכן ניסיתי לפתח יתרונות אחרים. הייתי פעילה במועצת תלמידים, שרתי, הופעתי בתיאטרון, בניתי לעצמי כל מיני הגנות”.
לאורך השנים, הספיקה קרן ללמוד חינוך מיוחד ואימון אישי, וגם כל אלה עדיין לא סייעו לה בהשגת המטרה שמלוווה אותה מילדות. אחרי שהכירה את בעלה ועמדה להתחתן, הצליחה, כמו נשים רבות, לרדת במשקל. ומהר מאוד אחרי החתונה וההריונות העלתה, כמו נשים רבות, את הכל בחזרה. "כולל ריבית", היא מצהירה.
בזמן הזה, כבר הגיעה שליסל אלקבץ לארה"ב, לבוסטון, להשלמת הדוקטורט של בעלה באוניברסיטת הרווארד. "אחרי הלידה השלישית שלי כבר הגעתי למשקל שלא נעים אפילו לציין כאן בעיתון. הייתי הכי שמנה שהייתי אי פעם וזה העיב על הכל. הרגשתי נורא". קרן מתארת מציאות שבה המשקל הפך לאישיו בכל צעד כמעט. "איכות החיים שלי נעלמה. את לא יכולה להיות האמא שתיכננת להיות, לרוץ אחרי הילדים או לעשות איתם דברים שהכי טבעי לעשות, את לא יכולה לצאת ולבלות כי את לא רוצה להתלבש או לשים על עצמך כל פעם חגורות בטן ולהרגיש כל כך לא נוח. את גם לא רוצה להזמין אנשים כי את מרגישה שמשהו לא בסדר, ובכלל, את מסתובבת בלי אנרגיות, בכבדות".
עם מה שזכור לה ככישלון נצחי, לא ראתה קרן פיתרון לבעיה שהתעצמה והלכה. כשנתקלה במקרה בידיעה שהופיעה בפורום של ישראלים אמריקאים באינטרנט, החליטה שאין לה מה להפסיד. "ראיתי הודעה על דודה של מישהי שפיתחה שיטה לירידה במשקל והציעה לישראלים בסביבה להטרף לקבוצה לאורך תקופת שהותה בארה”ב”.
חבר מביא חבר
יפה קוזלוב החלה לפתח את שיטת קוזלוב לירידה במשקל לפני למעלה מעשרים שנה, ממש במקרה, כשהזמינה חברות לדבר על תפריטים ולהציע תמיכה ושיח שוטף. אלה הפכו בהמשך גם לעקרונות השיטה. "כנראה שהחמימות, הקבוצה הקטנה והתמיכה ההדדית, עשו את שלהם”, אומרת קרן, “כך, לאט לאט, במשך שנים התפתחה שיטת קוזלוב, שהעיקר בה היו תמיכה, הקניית הרגלי אכילה נכונים והדרך להפוך אותם ליצירתיים ומגוונים".
מה בשיטה עשה עבורך את ההבדל?
"בהתחלה נבהלתי. קיבלנו מתכונים, ופתאום יש אסור ומותר, ואני הרי הגעתי ממציאות שאין בה סדר והכל נכנס. זה נראה לי קשה. אבל זה אינסטינקט כשאתה נאחז באוכל. כשהתחלתי ליישם ופתאום להשתמש בתפריטים שקיבלנו, גיליתי שזה עולם אחר ממה שהכרתי וחשבתי. התגלה לי מאגר של שפע. האוכל היה מגוון וטעים וזה עבר לי בקלות. לאחר 12 שבועות של מפגש ירדתי יותר מ-22 פאונד בלי בעיה. עם השיחות והתמיכה והדברים שעלו במפגשים הכל התחבר נכון".
איך הפכת למדריכת קבוצה בעצמך?
"אני מורה ומאמנת אישית. כל מה שרציתי בחיים, תמיד נלחמתי עבורו. ידעתי מה זה להתאמץ כדי להשיג מטרה וזו היתה המטרה היחידה שלא הצלחתי להשיג, אז זה הפך לסוג של שיא עבורי. תגלית שרציתי להעביר הלאה. כשיפה קוזלוב חזרה לישראל היא פנתה אלי וביקשה שאחליף אותה. בתוך הקבוצות מתנהל שיח והיא אהבה את צורת המחשבה שלי. כשעברנו לניו יורק התחלתי לפתוח קבוצות גם כאן, כשהכל מגיע מפה לאוזן".
אילו תובנות חדשות ומשמעותיות מתקבלות מתוך השיח בקבוצה?
"בכל קבוצה, בכל מפגש, יוצאים דברים חדשים, אבל בגדול זה שילוב של אמונה והרגלים. האמונה שכמו שאת שמנה, את יכולה גם להיות רזה. אנחנו עובדים כל פעם מזווית אחרת על אוסף של אמונות והרגלים שצריך פשוט להחליף. שמנים, למשל, מדברים על אוכל, כמה זה נפלא ומדהים, מתעסקים שעות במה אכלו, מה יאכלו. צריך להחליף את השיח, העיסוק.
“במפגשים אנחנו פותחים את הדברים, מתעסקים בשינוי חשיבה ומגיעים לפתיחות שמייצרת שינוי. יש בנות שמצהירות שהן בהמות, שאין להן כוח רצון, ואנחנו מתכנתים את החשיבה שלהן מחדש. מנתקים את האכילה מהרגשות, מהאמונות שכל אחת פיתחה על עצמה. בכל מפגש יש שיעורי בית כדי שהיישום יהיה יעיל ומהיר והמשתתפות יזכו לראות את הפירות של העבודה העצמית".
12 שבועות לרזות
כשקרן עברה לניו יורק, לרוזוולט איילנד, היא החלה לקבל בקשות לפתוח קבוצות. "זה התחיל מבחורה אחת", היא נזכרת, "מישהי שפנתה אלי ורצתה לעבור את התהליך. היא עשתה שינוי אמיתי ועמוק, הביאה את החברות וזה עבר מפה לאוזן. אני קוראת להן הדוגמניות בשטח, רואים את השינויים".
ברחבי הבורוס של ניו יורק, הפכה קרן בשנה האחרונה לשם מוכר. נשים וגברים מרכיבים קבוצות ומגיעים לרוזוולט איילנד ל-12 מפגשים שבועיים, ולפעמים גם ממשיכים מעבר לזה, בקבוצות שמירה על משקל. "זה נותן זריקת עידוד, מתפתח, והמשתתפים מדברים על תחושת חיוניות שיוצאים איתה מהמפגש".
השינוי הגופני, טוענת קרן, נובע קודם כל משינוי בתפיסה. "הגיעה אלי לא מזמן מישהי שהיתה עם עודף משקל משמעותי והתהליך היה צולע בהתחלה. בשבוע-שבועיים הראשונים היא ירדה מעט ולאט ואמרה ‘אני על סף ייאוש, קשה לי’. מדובר באשת קריירה מכובדת עם ילדים, חכמה ורצינית, וזה משהו שהיה לה קשה להסתגל אליו. היא הגיעה והצהירה שהיא לא אוהבת ירקות, אבל כשהבינה שמדובר בדרך אחרת, בטעם אחר, זה פתאום השתנה והיום ירדה כבר 47 פאונד. היא נראית חלומית, צעירה בעשרים שנה. זה מרגש ומשמח ומי שמכיר את הבעיה הזו יודע שזה משנה את החיים".
מה בעצם ההבדל בין זה לכל שיטה אחרת, כמו שומרי משקל למשל?
"קודם כל הקבוצה היא סגורה. בשום שיטה אחרת זה לא קורה, ואני ניסיתי הרבה שיטות. יש עבודה מובנית ומתמדת על חשיבה, תת מודע, הרגלים, יש אפשרות להתייחס למכשולים האישיים וללמוד מאלה של אחרים. גם מבחינת האוכל עצמו, השיטה שונה. הקשיים של המשתתפים יעלו אולי בשבוע הראשון או השני, בעיקר בעקבות הקניית הרגלי האכילה, אבל השפע הגדול לא נותן ליפול, וזה מסייע לעלות על המסלול".
הביקוש הגדול הוא כמובן בקרב ישראלים. האם ישראלים נוטים לעלות במשקל בניו יורק?
"יש בהחלט טריגרים לישראלים כאן. כל הפאסט פוד כל כך זמין וזול, האוכל המעובד בכל מקום, וזה תמיד נראה פיתרון קל. הכמויות הלא נורמליות, שקשה לנו לפעמים להבחין עד כמה הן שונות ממה שאנחנו הישראלים מכירים. לזה מצטרף מזג האוויר, שלא קיבלנו כלים להתנהל איתו, ואוכל זה גם פתרון מחמם, אז מבלים הרבה בבית. היום-יום שלנו הופך להיות אחר והאוכל מגיע עם זה כמעט אוטומטית. כמובן שגם הריחוק הגדול ממה שהכרנו כבית, הגעגועים. והאוכל הוא באמת שונה, הירקות והפירות, אתה צריך ללכת למקומות הנכונים".
מנגד, האם יש יתרון לישראלים להתחיל תהליך כזה של דיאטה דווקא כאן בניו יורק?
"אני חושבת שכן. הרבה יותר פשוט ונוח כשאנחנו כאן לעלות על מסלול. אין לרובנו את אותן מחויבויות משפחתיות עמוסות, כמו ארוחות גדולות בחגים ומועדים, חתונות ואירועים של כל חבר או שכן. כאן קל יותר לשלוט בזמן שלך ובפעילויות שלך. מלבד זה יש תפריט מאוד ישראלי, שמתאים למה שאנחנו מכירים, וגם יכול להיות שלמפגשים יש אפקט משמעותי יותר כאן, כי החברותא זה משהו שאולי קצת חסר לחלקנו".
האם השיטה מתאימה גם לילדים?
"בשלב זה היא מותאמת בעיקר למבוגרים, אבל כמי שגדלה כילדה שמנה, אני יודעת כמה זה חיוני ומשמעותי להתחיל מוקדם, לפתח הרגלים ואמונה עצמית. אלה כלים כל כך חיוניים שיש בכוחם למנוע חוויות ואמונות שילדים כמוני העמיסו על עצמם לאורך הרבה שנים. אני מאמינה שבזמן הקרוב גם את זה נעשה".
בימים אלו, קרן עובדת על הכשרת מדריכות חדשות שיתפרסו ברחבי העיר. "אני מחפשת ארבע או חמש נשים שעברו כבר את התהליך ומכשירה אותן להיות מדריכות. החזון הוא לראות את זה מתרחב ולתת מענה לאנשים, לראות אותם חיים, אנרגטיים יותר, נהנים בניו יורק בדיוק כמו שחלמו".
