2014: גירעון של 29.9 מיליארד שקל
מדובר בגירעון נמוך יותר ממה שתוכנן במסגרת תקציב המדינה, והוא מהווה כ-2.8% מהתמ"ג. לירידה בגירעון תרמו קיצוצים נרחבים במשרדים, העלאת המע"מ, העלאת מס החברות ועוד. מימון הגירעון ייעשה על ידי מכירת אגרות חוב של הממשלה למשקיעים בארץ ובחו"ל ועל ידי מכירת נכסי מדינה
כתבות נוספות בנושא תקציב המדינה:
- הבטחות בחירות - הפעם יש סיכוי לקיים
- הקרב על המיליארדים לביטחון
- האופוזיציה נגד התקציב: "די למקררים במכוניות"
במשרד האוצר מציינים כי הסטייה מהגירעון המתוכנן נובעת מכך שהוצאות משרדי הממשלה היו נמוכות בכ-2 מיליארד שקל מהתכנון בעוד שהכנסות המדינה היו גם כן נמוכות בכ-800 מיליון שקל מהמתוכנן.
הגירעון שתוכנן מלכתחילה היה נמוך מהגירעון בשנתיים האחרונות, שעמד על כ-32 מיליארד שקל בשנת 2013, וכ-40 מיליארד שקל בשנת 2012. לירידה בגירעון תרמו הקיצוצים הנרחבים שביצעה הממשלה בהוצאותיה במסגרת תקציב 2013-2014, ובהם קיצוץ של כ-3 מיליארד שקל בבסיס תקציב הביטחון, קיצוץ של כ-3 מיליארד שקל בקצבאות ילדים, דחיית העלאת שכר שהובטחה לעובדי מדינה וקיצוצים נרחבים בתקציבי פיתוח תשתיות תחבורה.
כמו כן, רמות המיסוי בשנת 2014 היו גבוהות יותר מאשר בשנים קודמות, לאחר שב-2013 העלתה הממשלה את המע"מ מ-17% ל-18% ואת מס החברות מ-25% ל-26.5%. רמות המסים שנקבעו ב-2013, לצד העובדה שב-2014 נרשמה גבייה גבוהה מהמתוכנן של 1.9 מיליארד שקל, תרמו לצמצום הפער בין יעד ההכנסות להכנסות בפועל.
הממשלה תמכור אגרות חוב
מימון הגירעון ייעשה על ידי מכירת אגרות חוב של הממשלה למשקיעים בארץ ובחו"ל ועל ידי מכירת נכסי מדינה כמו קרקע וחברות ממשלתיות. השנה גייסה הממשלה 26 מיליארד שקל, מהם 17.6 מיליארד שקל ממכירת אגרות חוב למשקיעים ישראלים (בעיקר קרנות הפנסיה),2.1 מיליארד שקל ממכירת קרקע, 900 מיליון שקל ממכירת אגרות חוב למשקיעים בחו"ל ו-200 מיליון שקל ממכירת יתרת מניות המדינה בחברת בזק.
על גיוסי החוב שנועדו למימון גירעון משלמת ממשלה ריבית לרוכשי אגרות החוב. השנה שילמה הממשלה על חובותיה ריבית בסכום כולל של 31 מיליארד שקל, יותר מהיקף הגירעון בתקציב.
לפנייה לכתב/ת 
