המקום בו חומר ורוח נפגשים: לפתח עוצמה
הזמן שאנחנו מקדישים כדי להזיז את עצמנו ממקום למקום ייקבע על פי כמות המכשולים שבהם נתקל לאורך הדרך. בכדי להגיע ליעדנו בפרק הזמן הקצר ביותר, עלינו להפיק סדרה של שיקולים אשר יאפשרו לנו לצמצם את המכשולים - לקראת הגעתו של פטריציו פאולטי לארץ, פרק מתוך ספרו "אררט: דרך הנוכחות"
- ההורסקופ השבועי
- סודות המשיכה המינית: בכל אישה יש גם גבר
- לב שבור: הכישוף להחזרת האהבה
- אל תשחית לשווא: תיקון זרע לבטלה
אתם מקבלים הרבה החלטות בחיים שלכם? כן? טוב מאוד. בכל מקרה יש צורך להגדיל את היכולת הזו שלכם. עליכם להמשיך ולהגדיל את כמות ההחלטות שאתם מקבלים בכל יום. למעשה, זוהי היכולת שמתקשרת לאינטליגנציה, והאינטליגנציה היא תפקוד בר מדידה של המכונה האנושית.
חשוב ביותר: איך ניתן למדוד את האינטליגנציה? מהי האינטליגנציה בסיסטמה? בסיסטמה היא קשורה ליכולת לתקשר, להיות מובנים. להיות מובנים אין זה אומר לשדר רעיונות ערטילאיים, אלא לעשות כך שיישארו חרוטים בבן שיחתכם. היכולת להיות מובנים משמעה להשיג מהאחר את מה שאני מבקש ממנו, להשיג את התוצאה.
אינדיקציה:
האינטליגנציה נמדדת ביכולת לתקשר. מהי התקשורת? היכולת להשיג את מה שאתם מבקשים.
הכרחי לקבל החלטות כל הזמן, ומעל לכול החלטות אשר יביאו את האחר למצב שבו הוא עושה בדיוק את מה שאתה מבקש ממנו. ואכן, זה בדיוק הדבר שמאפשר לאנשים מצליחים לבטא את התכונה הבסיסית החשובה שמאחדת ביניהם: היכולת לתקשר, כשהם משיגים מהעובדים שלהם את מה שהם מבקשים.
* * *
המוח שלנו הוא המחשב המתוחכם ביותר הקיים על פני כדור הארץ. וכן, ניתן לומר שאם האינטליגנציה היא היכולת לתקשר, היא תלויה באיכות ובכמות של המידע אשר עומד לרשותה. ויותר מזה, היא תלויה בקישורים שבאמצעותם הנתונים הללו מנוהלים.
אינדיקציה:
ההתפתחות אינה אלא הארגון מחדש המתמיד של הנתונים שכבר ברשותי.
הרשמים מעשירים אותנו כל הזמן בכמות עצומה של נתונים וכל זה חודר לזיכרון שלנו. מהו האפקט שנוצר? נוצרת האטה של התפקודים שלנו.
כמה דברים שאינם נחוצים לכם אתם משמרים בחייכם? כדי להיות יותר קלילים הכרחי לברור. בדרך זו נהיה מסוגלים לבנות מחדש את החוויה, בשפרנו את האיכות והכמות של האנרגיה העומדת לרשותנו.
* * *
קיימים שלושה סוגים של מידע: נקרא להם מידע מסוג א', מסוג ב' ולעיתים הרבה יותר נדירות ניתן למצוא מידע מסוג ג'.
לחלק גדול מהמידע הזה יש כוח המשפיע בצורה הרסנית על המכונה. הוא כמו עשבים שוטים.
האם אתם חווים מדי פעם רגשות שליליים כמו טינה, לשון הרע, תוכחה? לא התוכחה הברורה מהסוג של: "לא עשית את מה שהתבקש ממך לעשות", אלא הציפייה שמפיקה בתוכנו את אותה התוכחה אשר לא נאמרת בקול רם, לא מוחצנת ולא הופכת לתקשורת.
על הסוג הזה יש לעבוד אם אתם רוצים לשפר את עצמכם ואת איכות החיים שלכם, ואם אתם רוצים לעשות זאת במהירות. מפני שהסוג הזה של מידע, של זיכרונות שאתם משמרים בתוך המכונה, משתק אותה לחלוטין ומכלה אותה. קוראים לכך בסיסטמה: "זיכרונות אקטיביים".
"הזיכרונות הפסיביים" נבדלים מאלו האקטיביים בכך שהם אינם מטרידים אותנו יותר מדי, והם מופיעים על פני השטח אך ורק כאשר שורה של צירופי מקרים יוצאי דופן יוצרים זעזוע עמוק המעלה אותם אל פני השטח.
נשתמש בדוגמה חזקה: אבא שלי מת, אימא שלי מתה, אז אני נזכר שהמוות קיים ושקיימת הבדידות. אולם הזיכרון הזה אינו יום יומי בחיים שלי, הזיכרון הזה הוא המקור לזיכרונות יום יומיים אחרים, כמו למשל הבדידות האקטיבית שבאה לידי ביטוי במילים: "לא עשית עבורי את מה שביקשתי ממך".
זהו מכאניזם פשוט. כאשר אנו נכנסים למכאניזם של הטפת המוסר אנו חיים את כל החיים שלנו כשאנו מוכיחים את העולם ומסיימים בלהוכיח את עצמנו. זיכרון זה הוא אקטיבי כיוון שהוא שואב מאתנו אנרגיה, שואב דלק מהמכונה שלנו, תמיד.
אנחנו יכולים להשוות את הרעיון של הזיכרון האקטיבי למצב שבו אף פעם לא מכבים את המנוע של המכונית, גם כאשר היא חונה בחנייה. מצב זה גורם לנזקים רבים כגון: בזבוז הדלק במיכל, זיהום הסביבה, או אפילו, מנקודה מסוימת ואילך, חוסר האפשרות להשתמש ברכב.
אם נשארתי ללא דלק או אם הרכב זיהם לגמרי את האוויר בחניה שבה החנינו אותו, לפני שנוכל לנסוע בו נצטרך לעשות סדרה שלמה של תמרונים שבחיי היום יום מתורגמים ל: לקחת כדור הרגעה, ללכת לפסיכולוג, לקחת ממריצים. כל אלה הם תמרונים חלקיים שמטרתם היא להשיב את הרכב לשימוש.
הפירוש הזה חופף לרעיון החיים האורגניים בסיסטמה, אשר עוסקים בשימור ולא בפיתוח הפוטנציאלים האישיים שלנו. התמרון האמיתי היחיד אשר מאפשר לנו להשתמש ולפתח את הבעלות על הרכב שלנו הוא הפירוש של הנתונים.
חשוב ביותר: הצורה שבה אנו מפרשים את הדברים, היא זו שמאפשרת לנו לבנות מחדש כל הזמן את החוויה, בשנותה את הדרך שבה אנו רואים אותה.
בנקודה זו אנו יכולים להבין חוק בסיסי נוסף אשר שולט בהתפתחות: הזמן שאנחנו מקדישים כדי להזיז את עצמנו ממקום למקום ייקבע על פי כמות המכשולים שבהם נתקל לאורך הדרך, כמו למשל: המסלול עליו אנו נעים, מה אנחנו נושאים עמנו, באיזה אמצעי אנחנו נוסעים, אירועים חיצוניים בלתי צפויים. בכדי להגיע ליעדנו בפרק הזמן הקצר ביותר, עלינו להפיק סדרה של שיקולים אשר יאפשרו לנו לצמצם את המכשולים ולבחור את הדרך הטובה ביותר. הבנת הדימוי הזה מאפשרת לנו גישה חדשה לקראת ההבנה של עצמנו.
כדי לשפר את התקשורת הכרחי לצמצם את הנתונים, אחרת יהיה זה בלתי אפשרי ליצור חלל פנוי. חלל זה הוא הדבר היחיד שיאפשר לנו להתקיים מעבר לאותם צרכים עדינים אשר נולדים בכל פעם שבה אנחנו מצפים למשהו והוא אינו מגיע.
מתוך "אררט: דרך הנוכחות" מאת פטריציו פאולטי, הוצאת חדקרן
- סדנאת ״המקום בו חומר ורוח נפגשים״
עם פטריציו פאולטי תתקיים ב-19-20 לפברואר 2015
לפנייה לכתב/ת 
