עימות בדיון על כליאת מסתננים: "אתם זבל"
עימות פרץ בין תושבי דרום תל אביב למבקשי מקלט בבית המשפט העליון, שדן בעתירה נגד התיקון לחוק המאפשר כליאת מסתננים: "תחזרו למקומות שמהם באתם". השופט פוגלמן: "מגבלת החירות נותרה על כנה"
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
ארגוני זכויות אדם הגישו את העתירה נגד התיקון לחוק, שקבע כי מבקשי מקלט שהסתננו לישראל ייכלאו למשך שלושה חודשים במתקן סהרונים, וממנו יועברו לתקופה של 20 חודשים במתקן חולות. מדובר ב"תיקון מספר חמש לחוק למניעת הסתננות". זאת לאחר שבג"ץ פסל את שני התיקונים הקודמים לחוק וקבע כי אינם חוקתיים.
נציגת המדינה, עו"ד יוכי גנסין, טענה כי מדובר בחוק השונה מהותית מתיקון החוק הקודם. "ההחלטה הייתה שלממשלת ישראל ולכנסת אין נכונות לקבל מדיניות של הכלה, אין נכונות לקבל קליטה והשתקעות, מחשש שיהוו תמריץ מחודש והישנות של תופעת ההסתננות".
לדברי גנסין, מספר מבקשי המקלט שיצאו למדינות שלישיות עמד לפני כשמונה חודשים על 112, והיום הוא עומד על 1,100. לדבריה, בחודשים האחרונים לא נכנסו מסתננים ארצה. בסך הכול עזבו את ישראל מאז קבלת התיקון הקודם לחוק 6,000 מסתננים. גנסין הדגישה כי לפי בדיקת משרד החוץ, המדינות שאליהן מועברים המסתננים עומדות בסטנדרטים בינלאומיים ואמות מידה בינלאומיות להגנה.
לדבריה, המדינה התחשבה בקביעות בג"ץ שפסל את החוקים הקודמים, בבואה לנסח את החקיקה החדשה. לשאלת השופטים טענה כי זמני המעצר וההחזקה במתקן מהווים פרקי זמן אפקטיביים לבחינת הרחקה. נכון להיום הוגשו כ-4,600 בקשות מקלט, מהן נבדקו כ-2,000 בקשות. גנסין הוסיפה ותהתה, "בהינתן העובדה שיש כאן 47 אלף מבקשי מקלט, מדוע רק 5,000 הגישו בקשה למקלט?"
עוד טענה המדינה כי הגדילה את היקף החוגים, החינוך הבלתי פורמלי וההכשרות המקצועיות במתקן חולות: "לפני שנה היקף ההשתתפות והפנייה לאחראי תעסוקה היה גדול פי כמה מאשר היום. כעת הוא אפסי. יש מי שקיבל החלטה לא לשתף פעולה. הם מעדיפים לנסוע לעבוד בתל אביב, שם מרוויחים סכום נכבד".
באשר לטענת העותרים כי מטרת מרכז השהייה היא לשבור את רוחם של מבקשי המקלט טענה גנסין: "המטרה היא לא לשבור את רוחו של אף אחד".
השופט פוגלמן העיר בדיון: "כשאנחנו באים לבדוק מגבלת חירות, צריכים לבדוק את כל הנקודות ולחבר אותן לנקודה אחת. אין ספק שנעשו תיקונים שיש בהם כברת דרך של ממש. אנחנו לא מכריעים אם זה מספיק או לא מספיק. הטענה היא שבגלל המיקום הגאוגרפי דמי הכיס נמוכים - לכן מגבלת החירות נשארה אותה מגבלה. זה דבר שיש לו השלכה על החוקתיות. גם כשמדובר בהיבטים מנהליים זה דבר שיש לו אפקט".
בהמשך נאמרו לראשונה בדיון פומבי בבית המשפט שמות המדינות השלישיות שעמן מקיימת ישראל הסכמי העברה של מסתננים. עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח אמר: "כולם יודעים לאן הם נוסעים, מדברים על אוגנדה ורואנדה. זה מופיע בתקשורת באופן חופשי". הוא הוסיף וטען כי במדינות אלה אין הגנה אמיתית. נציגת המדינה עו"ד גנסין הביעה התנגדות לאמירת שמות המדינות בפומבי וציינה כי יש תעודת חיסיון על ההסכמים.
עו"ד גיא צברי שמייצג את תושבי דרום תל אביב מטעם המרכז למדיניות הגירה ישראלית ציין כי בית המשפט יידרש להכריע "אם לקבל את דרישת העותרים לקבל את השתקעותם של רבבות מסתננים בישראל כעובדה מוגמרת, בעלת השלכות מרחיקות לכת על המדינה, על אופייה ועל אזרחיה - או לכבד את רצון הריבון להרחיק מישראל את מסיגי הגבול שלא נשקפת להם סכנת חיים בארצות מוצאם, שנכנסו לשטחה תוך הפרת ריבונותה ובמטרה להכות בה שורש".
לפנייה לכתב/ת 
