למי מפריעה הפרעת קשב וריכוז?

השימוש במונח "הפרעה" בנסיון הקטלוג של תכונת הקשב והריכוז יוצאת הדופן, שמאפיינת לפחות 5% מכלל אוכלוסיית העולם, מעורר את התהייה למי בדיוק תכונה זו מפריעה.

איך הייתה נראית האנושות ללא תרומתם של האנשים שזכו להיות בעלי תכונות קשב וריכוז ייחודיים כל כך, ויתרה מזאת, מדוע קשה לקבל את העובדה שישנם הבדלים בין בני האדם וששונות מצמיחה שינויי המהווה יסוד לקדמה ולהתפתחות?

הכתבות הקודמות בסדרה

הקשר בין הפרעת קשב וריכוז ואבולוציה

מעניין לבדוק מדוע האבולוציה שימרה תכונות שכיום מוגדרות כ "הפרעה" המצריכה אבחון ולעיתים טיפול תרופתי. האם יש צורך בהגדרות אלו ובטיפול ב"מחלה"? או שאולי העולם השתנה ואנחנו חיים כיום בחברה לא סובלנית, בה שונות היא מילת גנאי ותכונות כמו מקוריות, יצירתיות וייחודיות הפכו מקור לסבל בעבור אלה שזכו בהם?

עולם הרפואה מכיר מוטציות גנטיות שנמצא כי למרות שהן מוגדרות כמחלה, יש מי שנהנה מלשאת אותן. כדוגמה ניתן להביא את הצורה המתונה של האנמיה החרמשית, מחלת דם תורשתית הגורמת למבנה מעוות של כדוריות הדם האדומות ובכך מאפשר לאלו הלוקים בה להיות רגישים פחות למחלת המלריה, יתרון הישרדותי משמעותי למי שחי באיזורים בהם המחלה נפוצה.

לרבים מבני האדם נטייה לחשוש מלמרוד או להטיל ספק בסדר החברתי הקיים, נדמה שחלקים מהאוכלוסיה לא חושבים ולא פועלים על פי צו לבם, נרתעים מהגשמת חלומות או מיצוי יכולותיהם, כל עוד אלה עומדים בסתירה עם מה שהוכתב על ידי החברה בה הם חיים.

הם יתאימו עצמם ל"מצופה מהם" כדי להיות "כמו כולם". ובכך יתכן והם מתרחקים מהגשמת ייעודם ומיצוי יכולותיהם. פריצות דרך משמעותיות בכל תחום שהוא בוודאי לא נוצרו מתוך חששות אלו.

לא כמו כולם. אלברט איינשטיין (צילום: Gettyimages Imagebank)

טום הארטמן, פסיכותרפיסט אמריקני העלה למודעות הציבור את התיאוריה הגורסת כי הפרעת קשב וריכוז היא התאמה אבולוציונית, המאפיינת חלק מבני האדם, ומטרתה להצעיד קדימה לשמר ולפתח את המין האנושי בתקופה בה הוא עסק בליקוט וציד.

הארטמן מאמין שאם נשווה את תכונותיו של הצייד הקדום למאפיינים הייחודיים של הפרעת הקשב והריכוז תימצא התאמה מלאה. תפקיד הציידים היה לדאוג לאספקת מזון מן החי, לשם כך נאלצו להתמודד עם מצבי סכנה קיומית ונדרשו לשהות ממושכת בערבות, במצב של דריכות וסריקה בלתי פוסקת ומכווננת לקליטת מספר גדול של גירויים במקביל במוחם.

זאת כדי שיוכלו לסננם ולהתמקד בגירויים הרלוונטיים למלאכת הצייד, כל פועלם הוקדש לזיהוי ואיתור סימנים לנוכחות החיות אותם הם מיומנים לצוד.

אצל ה"ציידים המודרנים" תכונה זו תבוא לידי ביטוי בכשרונם להיכנס לסביבה לא מוכרת, לקלוט במהירות מי נגד מי ולפעול להשגת מטרתם, זאת בהנחה והם פועלים מתוך מודעות ולא מתוך התנהלות מקרית.

תכונות שעזרו לצייד הקדום לשרוד

בתקופה הקדומה, לצייד מוצלח היו מספר תכונות שאיפשרו לו לחזור למחנה עם השלל הטוב ביותר. הוא נדרש לגלות מקוריות, לצד יכולת לשינוי מהיר של אסטרטגיה בהתאם לנסיבות. השתעממות ממשימות שגרתיות וצורך במציאת משימות נועזות ומאתגרות היוו לדידו יתרון.

בימינו, ילד/ה בעלי תכונות של צייד יחווו על ידי סביבתם כאימפולסיביים, חסרי מנוחה, שטחייים ועלולים להוות מקור לעיסוק עודף מצד הורים ומחנכים לנוכח הצורך המולד שלהם לתור אחר גירויים מעניינים, עד שלא יקבלו מענה לצורך זה לא ירפו, ויתכן כי ימצאו שביל בריחה באמצעות דמיונם העשיר שיוביל אותם למחוזות רחוקים מאד מכיתת הלימוד בה הם נמצאים.

כבוגרים, הם עלולים להיחשב כאימפולסיביים, הפועלים ללא מחשבה או אחריות, חסרי סבלנות, מוסחים בקלות מגירויים חיצוניים ומתקשים לפעול בהתאם להוראות.

ייתכן והם יתוארו כחסרי שקט ולא קשובים על ידי אחרים, כשלמעשה מה שנתפש כ"חוסר קשב ואי שקט" הוא ביטוי של יכולת ייחודית המאפיינת את הציד ויוצרת אצלו "מיקוד עילאי" "hyperfocusing" משמע, יכולת ריכוז - אינטנסיבי ועיסוק ממושך, חסר פשרות וממוקד מטרה בנושא אחד, עד כדי ניתוק ואיבוד מושג הזמן.

אדם שזוכה לתכונת קשב וריכוז ייחודית זו, ימצא עצמו פועל למען מטרה מוגדרת אחת, עד כדי כך שלא ימצא עניין בכל מה שאינו קשור למטרתו, הוא יאחר, יאבד דברים, יזניח משימות שנתפשות בעיניו כחסרות חשיבות ובעיני המתבונן מהצד ייחשב כעצלן לא אחראי או מפונק.

ל"צייד" בחברה המודרנית, בית - ספר או מקום עבודה קונבנציונלי יחוו כסביבות מדכאות, הוא ירבה לפטפט, להפריע, לנוע ממקום למקום, הוא לא יצליח לסיים את מטלותיו בזמן ויעורר עליו כעס אצל מוריו/מנהליו ולעיתים אף הוריו וחבריו.

ילדים עם תכונות אלו עלולים לגדול לתוך תחושה של חוסר מסוגלות וביטחון עצמי נמוך. הם ייאלצו לפתח מנגנוני התמודדות מקוריים ויצירתיים שיאפשרו להם להסוות את שהעניק להם הטבע.

להוריהם (שרבים הסיכויים שגם הם נהנים מאותם מאפיינים התנהגותיים בדיוק) יש תפקיד חשוב בהעצמתם ובבניית אמון וקרקע פוריה לביטוי אישי וצמיחה, משום שה"ציידים" של ימינו משלמים מחיר כבד בהיעדר קבלה, הכלה והכרה בכשרונם הייחודי והם בעלי סיכוי להיות פחות מאושרים.

מוצאים פתרונות ייחודיים

כבר מגיל צעיר משכילים בעלי תכונת הקשב הייחודית להשתמש במתנות שקיבלו כדי לקום במהירות מחווית כישלון, למצוא עשרות פתרונות לקשיים שאחרים כלל לא חווים, ולפתח יכולת לגשת שוב ושוב להתנסויות בהן נכשלו בעבר, עם מוטיבציה ונחישות ובלי להתייאש בקלות.

התמודדות זאת עם אתגרים תקנה חוסן נפשי שערכו לא יסולא בפז.

ה"צייד המודרני" עשוי לפתח חוש הומור ייחודי או להיות בעל יכולת מופלאה להתקרב ולהתחבב על אנשים בזכות החיוניות הרבה, הישירות והפתיחות בהן הוא ניחן. לא בכדי מנהיגים, ספורטאים אמנים ומדענים רבים בעולם ניחנים בתכונות הייחודיות של "הפרעת" קשב וריכוז.

אלה שזכו והצליחו לתעל כשרונותיהם לתחומים בהם נדרשת יכולת חשיבה מקורית, מהירות תגובה, ולעיתים אף אימפולסיבית, ייהנו בוודאי מאיכות חיים טובה יותר. מה מצופה, למשל, מרופא/ה מנתח/ת, הנתקלים במצב מסכן חיים במהלך ניתוח, אם לא יכולת לקלוט אינפורמציה חדשה המחייבת לקיחת החלטה ותגובה מהירה כמעט אימפולסיבית.

מדענים, אמנים, אנשי עסקים, מנהלים בכירים, יזמים ועוד, נדרשים לתכונות הייחודיות הללו כדי להצליח בתחומם, במידה שיזכו כילדים לקבל הכרה והכוונה נכונה יצליחו כמבוגרים לנתב את אותה "הפרעת קשב וריכוז" לאפיקים בהם "הפרעה" זו תקנה להם יתרון עצום , ואז או אז, השמיים הם הגבול.

מייקל פלפס. המורים אמרו כי הוא 'שהוא פשוט לא כשרוני ולעולם לא יוכל להתמקד במשהו''(צילום: AFP)

"לא מסוגל להתרכז בכלום"

זה המקום להזכיר את השחיין מייקל פלפס, פלפס שנחשב לספורטאי האולימפי המעוטר ביותר בהיסטוריה (22 מדליות אולימפיות מתוכן 18 מדליות זהב) סיפר בפומבי כי עוד כילד הוא אובחן כבעל תכונות קשב ייחודיות (ADHD).

בראיון עיתונאי צוטטה אמו באומרה: ''הגננת של מייקל בגן אמרה שהוא לא יכול לשבת בשקט, שהוא אינו מסוגל להתרכז כיאות''. כשאמרתי שאולי הוא משועמם. ההגננת ענתה בכעס 'שהוא פשוט לא כשרוני ולעולם לא יוכל להתמקד במשהו''.

אמו, אשת חינוך ומנהלת בית ספר בעצמה, סיפרה שהקושי של המערכת לראות את ייחודו של בנה היה זה שדחף אותה לחזק ולהעצים את מייקל ולתעל את יכולותיו לעבר המקום בו הוא נימצא היום. פלפס ציין יותר מפעם אחת שאותו hyperfocusing המאפיין את התנהלותו ואת התנהלותם של אלה שזכו להיות בעלי קשב וריכוז ייחודיים כל כך עזר לו במהלך הקריירה הספורטיבית שלו.

פלפס אינו היחיד שהמערכת לא הצליחה להבחין בייחודו ,"צמח זה לעולם לא יעשה קמח" ו- "אתה כלב עצלן", היו רק שניים מהכינוים הרבים להם "זכה" התלמיד אלברט איינשטיין. גם במקרה של איינשטיין יכולתו ל hyperfocusing היוותה יתרון והעניקה לאנושות כמה מתפניות המדע המשמעותיות ביותר במאות השנים האחרונות.

איינשטיין שנאלץ בצעירותו להתפרנס משיעורים פרטיים, כתב באותם הימים "אני מהווה רק נטל על בני משפחתי... בוודאי מוטב היה אלמלא נולדתי". במשפט כואב זה ביטא את מצוקתם של רבים מהחברים באותו מועדון ייחודי של המתקשים לגשר בין דרישות הסביבה לבין שונותם.

איינשטיין הוסיף ואמר "כשאני בוחן את עצמי ואת שיטות המחשבה שלי, אני מגיע למסקנה שהמתנה החשובה ביותר שקיבלתי מהעולם זו היכולת למקוריות ודמיון, ולאלו יש משמעות גדולה יותר מהכשרון לקליטת ידע".

חשיבה מקורית נחוצה לכל תהליך שינוי פורץ דרך, היכולת לארגן באופן מקורי וחדשני את המקובל והמוכר, הופך את בעלי תכונת הקשב והריכוז להכרחיים בכל מפגש בו נדרש סיעור מוחות וחשיבה מחודשת ואולי אף ברבים מהמיקרים בהם נידרש שינוי "ויציאה מהקופסה".

סטיב ג'ובס, אדם נוסף שהשפעתו על ההיסטוריה והתרבות האנושית היא מהמשמעותיות ביותר, ומוזכר בהזדמנויות שונות כבעל תכונת קשב וריכוז אמר את הדברים הבאים, ייתכן ובהתייחסותו לעצמו : " '..לכבוד המשוגעים. הלא יוצלחים. המורדים. עושי הצרות. היתדות העגולים בחורים המרובעים...אם יש כאלה שרואים בהם משוגעים, אנו רואים בהם גאונים.כי האנשים שמשוגעים מספיק כדי לחשוב שהם יכולים לשנות את העולם.....הם אלה שעושים זאת!".

תכונה ייחודית זאת של קשב וריכוז שמוגדרת יתכן ולא לצדק כ"הפרעה" בהיעדר אבחון וטיפול נכון, עלולה לגרוע ולפגום באיכות החיים וביכולת המיצוי של מי שזכה לה. מה תועיל היצירתיות, המקוריות ויכולת החשיבה רבת הערוצים בהעדר כלים ליישמה?

אבחון וטיפול ב- ADHD עשויים למצות את תכונת הקשב והריכוז באופן מיטבי, ולסייע לעשות במתנת הקשב והריכוז שימוש משנה חיים ומעצים.

הכותב הינו פסיכיאטר מומחה למבוגרים, העובד במרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב - נס ציונה ועוסק בכל הקשור לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז למבוגרים ובתחלואה נלוות להפרעת קשב וריכוז