סטארט-אפים פורחים, התעשייה מדשדשת

ההיי-טק הישראלי סובל מפרדוקס. מצד אחד, האקזיטים בשיא, הן בכמות והן בשווי. מצד שני, התעשייה מקרטעת הן בהשוואה לביצועיה בעבר והן ביחס לשאר המשק. כך עולה ממדד חדשני שפיתחו בלשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה. המדד, שמכונה מדד ההיי-טק, מנסה לספק תשובה לאחת השאלות המשמעותיות שניצבות בפני קובעי המדיניות הכלכלית בישראל: כיצד יכולה מדינת ישראל לתרגם את הצלחתן של חברות ההזנק הטכנולוגיות, שכבר קנו למדינה את הכינוי "אומת הסטארט-אפ", לצמיחה כלכלית שממנה ייהנו גם אזרחים שלא עובדים בחברות הללו?

כתבות נוספות בנושא היי טק בערוץ הכלכלה :

• 2014 בהיי-טק: הכי בטוח - ג'וב באבטחת מידע
• נציגי ישראל בצרפת: הייטקיסטים ערבים
• הרפורמות בהיי-טק נתקעו, המשקיעים והמענקים יחכו
  

המדד החדשני בוחן את תעשיית ההיי-טק הישראלית בשני רבדים שונים. ברובד אחד, נבדקים נתונים הקשורים לחברות הזנק, העוסקות ביצירת חידוש טכנולוגי ותרגומו לערך כלכלי תוך פרק זמן קצר. מדובר בנתונים המתייחסים לכמות החברות שהוקמו בשנה מסוימת, להיקף האשראי שהצליחו החברות לגייס, לכמות החברות שהונפקו בבורסה או נמכרו לחברה גודלה יותר ולשווי המכירות וההנפקות.

(מקור: IVC)

ברובד השני, נבדקים נתונים שקשורים יותר לפעילות כלכלית שוטפת של חברה ותיקה יותר שמוכרת את שירותיה ומוצריה בשוק העולמי: היקף היצוא וחלקו בכלל היצוא התעשייתי מישראל, כמות המועסקים בענף וחלקם בכלל המועסקים, תרומת ההיי-טק לתוצר המשקי וביצועי החברות בבורסה.

שנת שיא לאקזיטים, אך מה התרומה שלהם לצמיחה?

היום פרסם המדען הראשי לראשונה את המדד החדש, והתוצאות מדאיגות. שנת 2014 הייתה שנה טובה לסטארט-אפים ולאקזיטים, אך היא הייתה גם שנה בינונית מאוד לחברות היי-טק ותיקות ומבוססות. הניגוד בין מצבן של החברות הצעירות למצבן של הותיקות חד כל כך, שמחברי הדו"ח בחרו לאגד את הנתונים תחת הכותרת "סיפורן של שתי תעשיות". כמו לומר, אין בישראל תעשיית היי-טק אחת, כי החברות שעוסקות במחקר ופיתוח ומחפשות חברה מחו"ל שתקנה אותן זקוקות לכלים שונים לחלוטין מאשר חברות שכבר עוסקות בייצור ושיווק.

על פי נתוני המדד, שנת 2014 הייתה שנת שיא לאקזיטים בישראל. מתוך כ-700 חברות הזנק, 82 חברות נמכרו לחברות גדולות יותר ועוד 17 הונפקו בבורסה כלשהי. חברות ההזנק גייסו סכום שיא של 3.4 מיליארד דולר ושווי האקזיטים הגיע גם הוא לשיא – של כ-7 מיליארד דולר. חלק ניכר משווי האקזיטים, מיוחס לשתי חברות עיקריות: מובילאיי, שהונפקה על פי שווי של למעלה ממיליארד דולר, ו-ווייבר שנמכרה בכ-900 מיליון דולר.

(מקור: IVC)

מנגד, נמשכה במהלך 2014 מגמת הדשדוש של התעשייה הטכנולוגית בישראל. חלקו של היי-טק בתוצר המשיך לקטון וחלקו ביצוא התעשייתי קטן מ-43.7% בשנת 2013 ל-42.7%. מדד ת"א בלו-טק, שבו נסחרות חברות הטכנולוגיה והרפואה, ירד ב-5% וסיים את השנה ברמה הנמוכה ב-362 נקודות מרמתו ערב המשבר הפיננסי העולמי ב-2007.

בלשכת המדען הראשי מסתכלים על הנתונים הללו בדאגה רבה. אמנם, האקזיטים הגדולים מספקים תעסוקה ומעשירים את קופת המדינה בסכומים משמעותיים, אך התרומה הכלכלית-חברתית שלהם זניחה בהשוואה לזו של חברות ותיקות שמעסיקות מאות עובדים בשכר גבוה מהממוצע ומגלגלות מיליארדי שקלים בשנה.