שטרום בכה בביהמ"ש: לקחתי רמאי גנב ונוכל
איתי שטרום, שנחשב למקורבו של נוחי דנקנר ומואשם בהרצת מניות אי.די.בי, מעיד במשפטו. אמר על עד המדינה עדי שלג תוך שהוא דומע כי הוא "שיקר לפרקליטות ולבית המשפט"
בנקאי ההשקעות איתי שטרום, מקורבו וחברו של איש העסקים נוחי דנקנר, המואשם איתו בהרצת מניות אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012 בצוותא, עלה הבוקר (ג') על דוכן העדים בבית המשפט המחוזי בת"א. בתחילת עדותו פנה שטרום לשופט חאלד כבוב ואמר לו: "הרבה זמן אני מחכה לעמוד פה מולך".
שטרום סיפר תחילה על ילדותו בבאר שבע ושירותו הצבאי. "בגיל 18 התגייסתי לשייטת. נפצעתי פעמיים. פעם אחת השתקמתי וחזרתי, פעם שנייה נפצעתי קשה יותר ורצו לשחרר אותי. נפצעתי במהלך המסלול, לא בפעילות מבצעית. אחרי הצבא הייתי בשליחות בחו"ל. כשחזרתי הייתי מאבטח מטוסים באל על. אני עד היום עושה שירות מילואים פעיל. יש לי תואר שני במינהל עסקים".
על פי כתב האישום, באמצעות חשבונות חברת ISP שבבעלותו, שימש שטרום כזרוע המבצעת של דנקנר להריץ את המניה. זאת על מנת לתמוך בשער גבוה למניה, או לחלופין למנוע את קריסתו, ובכך לסייע להצלחת ההנפקה שהתבצעה באותם ימים. בהנפקה זו גייסה אי.די.בי מהציבור 321 מיליון שקל.
בתחילת עדותו סיפר שטרום איך הגיע מאבטחת מטוסים לבנקאות השקעות: "באיזו טיסה לז'נבה פגשתי את סמי סופר. הוא היה בנקאי השקעות ודרכו נחשפתי לדבר הזה. קראו לי ממשפחתו ללונדון והציעו לי לפתוח נציגות בישראל. עבדתי איתם 7 שנים. לא ידעתי מה זה השקעות. חוץ מהחשבון בנק שלי בפועלים שאבא שלי פתח לי ודן חסכן לא ידעתי מה זה. למדתי ממשפחת סופר. התחלתי לגייס להם משקיעים פה.
בהמשך סיפר על הקמת ISP: "עזבתי את קבוצת סופר אחרי שהייתי שכיר שם. הקמתי את ISP בדירת שלושת חדרים בהרצליה. מה שנתן לי אמונה זה שדיברתי עם בכיר בבנק פיקטה השוויצרי. הוא האמין בי שאני יכול לגייס לקוחות. ענבל המזכירה שלי הצטרפה אלי. אפילו לשלם משכורת לא היה לי. כסף לתשתית לא היה לי. הכירו לי אנשי עסקים בשוויץ ואוסטריה שהביאו מימון. במשבר הגדול, 2008-2009, פרצנו, עלינו מדרגה. ניצלנו את המשבר, צפינו אותו כבר מ-2007. הייתי בנסיעת עבודה לארה"ב וחזרתי עם תחושת בטן גדולה שמשהו רע מאוד הולך לקרות. לא ידעתי בדיוק כמה – אבל אחרי זה נערכנו לזה. הבנו שזו הזדמנות וניצלנו אותה בצורה מדהימה. גופים גדולים מאיתנו פשטו את הרגל ואצלנו אלו היו השנים הכי טובות".
שטרום סיפר על עסקה שלדבריו הייתה נקודת המפנה שלו: "מכירת תיק האג"ח מגובה המשכנתאות של בנק הפועלים. עסקה שעליה גזר עמלה של מיליוני דולרים. "בנק הפועלים החזיק תיק משכנתאות בסדר גודל של מעל 3.5 מיליארד דולר", סיפר. "ב-2008 זה ירד. ההסתכלות שלי מבחינה אסטרטגית היתה שהבנק לא יכול להמשיך להחזיק את זה. הגעתי לבנק ואמרתי שאני רוצה להשתתף במכרז למכור את התיק שלהם. בהתחלה הם קצת העליבו ושאלו למה הם צריכים אותי. מה אני יכול לתת להם שהם לא יכולים לקבל במקום אחר. היום בדיעבד אני יודע שהם לקחו אותי כמדד ייחוס (באנצ'מארק). הם חיפשו את הקניינים הקטנים ביותר, ופירקנו את ה-3.5 מיליארד דולר למיליונים קטנים.
שטרום המשיך: "קיבלתי טלפון מאורי לוין מהפועלים ששאל אם אני בא איתו לניו יורק. באותו זמן נולד לי ילד – פג. עזבתי הכל ונסעתי. בדרך לניו יורק הוא מסביר לי שאנחנו קרובים, אבל לא רוצים מצרף של רוכשים אלא קונה אחד. כל ה-3.5 מיליארד במכה אחת".
לדבריו, "אחרי העסקה התחלנו לסחור במיליארדים בשנה. איפה שצריך לשמוע על העסקה שמעו עליה. בנקים מצרפת, אנגליה, עשינו עסקאות בהיקף גדול וזה המשיך בשנת 2009".
השופט כבוב: "אתה מדבר פה על היקפי פעילות של מיליארדים. דנקנר העיד שהתאכזב שאמרת שתיתן 2 מיליון להנפקה של אי.די.בי. שטרום ענה: "אני מבין את שדנקנר שהתאכזב, אבל ISP זה גוף קטן שמנסה לנצל את היתרון שלו. מדובר בבוטיק קטן וממוקד. ניסיתי להביא לו".
"התאהבי בעדי שלג"
בהמשך סיפר שטרום על יחסיו עם עדי שלג שהפך לעד המדינה בתיק: "הכרנו באזור 2008. הוא עבד בליהמן ברדרס. חבר טוב אמר לי שהוא תותח. וכשחבר אומר ונותן מילה טובה זה עוזר. ואז אמרתי נפתח על הספינה הזאת של ISP עוד פעילות. של טריידיניג (מסחר יומי). אני לא הבנתי בזה ועדי ניהל את זה. התאהבתי בו. בחור חתיך, מרשים, דובר אנגלית רהוטה, עבד בוול סטריט, עשה עלי רושם מדהים וטעיתי. הזרמתי הלוואת בעלים. בהתחלה הפעילות הייתה רווחית".
שטרום המשיך: "נולדה לי בת בלילה של בין ה-19 ל-20. היו לי מסרונים ושיחות עם נוחי ושלג, כשיצאתי נניח לעשן סיגריה כשאישתי הייתה בבית חולים. אחרי הלידה נסעתי הביתה. לקחתי למחרת את הילדים לבית ספר. זה ה-21. כל היום הזה אני גמור. עייף. מפרפר. רק באותו ערב של ה-21 אני מתחיל לנשום".
על ההחלטה לפעול במניית אי.די.בי. סיפר שטרום: "אני מתנהל מול נוחי חודשים. הוא הצליח במשבר 2008. אני מאמין בו. חשבתי שאם הוא מצליח בהנפקה הזאת לגייס כסף, וזה הרוח שקיבלתי ממנו, אז לא צריך להשקיע ב-2 מיליון שקל. אולי ניקח את הכסף של ISP טריידינג. עוד לא התגבשתי. אבל ידעתי שהגיוס זה קניית זמן מבחינתו. עד שיציל את החברה. הערכתי שאם נוחי יציל את החברה, אז המניה תעלה. כל זה מתגבש ב-21.2. אני לא יודע מתי לשים אצבע בדיוק במהלך היום. אבל זה התגבש אצלי ביום זה".
שטרום נשאל על ידי פרקליטתו עו"ד סבאג: "למה דרך ISP טריידינג ששמענו פה שאתה סגרת את פעילותה"? והשיב: "אני צריך מינוף או כלים גדולים יותר. זה חברה שצברה הפסדים ויש גם שיקולי מס."
סבאג: "זה אופייני לך להשקיע מהבטן?"
שטרום: "כן. לקנות דברים במשבר בלי אנליזה מעמיקה לעצמי ולנוסטרו שלי זה הרבה פעמים דברים שאני עושה".
סבאג: "יש מקומות שהפסדת בגלל פעולה מהבטן?"
שטרום: "בטח. ב-2008 חטפתי סטירה מצלצלת. קניתי ליהמן ברדרס. לי ולחבר. ואז יום ראשון מגיע. הפד נתן להם לפשוט רגל. הפסדתי את הכסף".
שטרום המשיך: "הייתי בטוח שההנפקה תהיה מוצלחת ושהנייר יעלה מהר. לא יודע להגיד לך מה זה מהר, אבל הייתי בטוח שהנייר יעלה. אבל זה לא קרה כי נוחי קיבל החלטה לקחת את כל הכסף, והרבה מהחתמים החליטו לזרוק את כל הסחורה יום אחרי. ב-22.2 וב-23.2 לא הייתי שם, אבל גם עדי אומר לי שהמוסדיים (לא היו באמת מוסדיים) זורקים סחורה, כשאני מאמין שכשהם יסיימו להתנקות הנייר יעלה. כי אז הם בלחץ למכור סחורה".
"לקחתי למשפחתי גנב, רמאי ונוכל"
עו"ד איריס ניב סבאג, המייצגת את שטרום חקרה את שטרום על השיחות עם עדי שלג בימים הסמוכים להנפקה: "יש באיכון רצף של שיחות עם פערים של 3 דקות וארבע דקות, שלחנו אותך לשחזור שאולי הספקת לנסוע".
שטרום: "עד המדינה גם שיקר כשאמר שהוא לא יודע איפה הטלפון שלי היה, אבל כשאני הייתי במשרד. אני לא עושה דברים כאלה. יותר מזה , כשהוא מאוכן במשרד, וגונב עם אשתו כשאני מאוכן בבית מדבר איתו. שלחו אותי לבדוק כמה זמן לוקח לי לנסוע מהבית למשרד לעלות ולחזור וזה פשוט לוקח לי 24 דקות. לא יכול להיות שהספקתי לנסוע הלוך וחזור בפרק הזמן הזה וגם לעשות את השיחה". (צוות ההגנה מגיש שחזור שעשו בנוגע ללו"ז).
סבאג: "איך זה מרגיש כשאתה מגלה שהאיש, עדי שלג, פעל מול אשתו בסיטיבורקר?"
שטרום: "הבנתי את זה ביום השני של החקירה, כל החקירה לא הראו לי נייר ואני לא יודע לא יודע על מה הם מדברים כשהם אומרים לי "עסקאות מתואמות". רק בחלק השני של היום השני הוא (החוקר) אמר לי ששלג פעל מול אשתו. אני לא מאמין בשנייה הראשונה - חשבתי שעובדים עלי. אני מביע זעזוע וכעס".
סבאג: "לעדי יש טענה על צהרי אותו יום אז היה 'נאום הציונות".
שטרום: "איריס אני צריך לספר לך שהיום יש דיון בבית משפט? אני צריך לספר לאיש שוק הון שהיום יש הנפקה? הרי התקשרתי אליו בבוקר ואמרתי לו שאני רוצה לקנות, למה אתה רוצה לקנות? הוא גם עמד מולך והוא יודע להביע דעה כשהוא רוצה. הרי עדי לא פראייר כשאני אומר לו שאני רוצה הוא אומר למה? מי יכול להאמין שאני אומר לאיש מקצוע רק בצהרי היום שיש הנפקה? רק אז הוא מבין ממני שבאתי להציל את הציונות? ולא היתה פגישה, זה עוד ניסיון למסמך את זה שהייתי שם והובלתי אותו באף. לא הייתה פגישה, לא היה סיגר ולא היה נאום ציונות. והייתי אומר אותו דבר גם אם לא היו איכונים - כי זאת האמת כבודו, זאת האמת (דומע). איך אפשר לעשות הסכם עד מדינה בלי לבדוק כלום? (מרים את הקול) איך?
סבאג: סיפרת שאחר כך הלכת לטיפול.
שטרום: "לא הבנתי איך לקחתי כזה טיפוס, רמאי גנב ונוכל אלי למשפחה. איך עשיתי את זה? איך זה קרה לי? רציתי לבדוק איך אני יכול להמשיך לעבוד עם האנשים שלי ולתת בהם אמון.. הטיפול המשיך לבדיקה עם עצמי – והאיש עומד ומשקר לכולם".
מעדי שלג נמסר בהמשך לדבריו של שטרום: "ניסיונו של איתי שטרום לנקות את עצמו, באמצעות זריקת הבוץ עליי, איש הביצוע שלו, לא ישנה את העובדה עליה הצהרתי בבית המשפט בצורה הברורה ביותר - איתי שטרום פגש אותי פנים מול פנים במשרד בהרצליה פיתוח, ונתן לי הוראות להעלות את שער מניית אי.די.בי. עובדה זו היא האמת, ואני מעמיד את עצמי לכל בדיקת פוליגרף מטעם הפרקליטות בכדי שהציבור יידע את האמת".
שטרום המשיך: "חלק מהעניין שלא זכרתי מה הקווים ומה המינוף זה כי עדי ניהל את העניינים, ועדי כל כך התלהב מההזדמנות לגנוב שוב שהוא לא עדכן אותי שאנחנו רק במסגרת של 2 מיליון ואי אפשר לקנות ב-5 מיליון. העדתי, וגם המומחה העיד ש-ISP באותה שונה סוחרת במיליארדים ואף פעם לא נתקעת במסחר. אנחנו פועלים במינוף בחלק מהמקרים. זו הייתה הפתעה שהכעיסה אותי, אתה מכיר את הדברים, אתה בקשר עם ניצה, איך אתה לא מעדכן אותי? אני מניח שהוא פנה אלי כי פונים אלי כשבעל הבית צריך לבוא ולתת קומפורט איפה שצריך לתת כדי לקבל את האשראי".
סבאג: "תתייחס לשיחה עם ניצה. אתה אומר לה יש לי עסקה גדולה. צריך שתפתחי לי קו לקנות אידיבי. תתייחס לכך ולכך שאתה אומר לה שאין הישענות על כלום ואתה מעביר את זה הלאה".
שטרום: "ככלל, אני זוכר את השיחה. כדי לייצר קומפרט, ביטחון, שאין בה סכנה. למרות שלא באתי בדרכים מקובלות, היא לא מהווה סיכון לבנק. אני אומר לה 'או אני או החברה בשווייץ או מישהו ימכור. אל דאגה ניצה. חברת האם עומדת מאחורי. צריך את עזרתך לאשראי'".
סבאג: "איך היא מבינה שיש לך עסקה סגורה?"
שטרום: "איך היא מבינה?"
סבאג: "שידרת שיש עסקה סגורה?"
שטרום: "לא, שידרתי רוגע. היה לי ברור שכשהיא שולחת אותי לבוס שלה לבקש אישור היא חייבת לדבר איתו. זה מקובל. לכן שאני מדבר עם בצרי אין מצב שאגיד משהו הפוך ממה שאמרתי לעובדת שלו כי אני יודע שהיא תדבר איתו. אין דבר על עסקה סגורה".
סבאג: "כשניצה אומרת שאתה צריך בטחונות".
שטרום: "אני מתכוון לחברת האם".
הרצת מניות והדחה בחקירה
לטענת התביעה, במהלך הימים ה-21-23.2.12 ביצע שטרום, באמצעות מנכ"ל הברוקראז' שלו - עד המדינה עדי שלג - רכישות מאסיביות של מניות אי.די.בי בבורסה בהיקף של 42 מיליון שקלים. זאת לרוב בשערים גבוהים משער השוק, וכדי למנוע את קריסת השער בבורסה. לצורך הרכישות האלה שטרום היה זקוק למימון, ונעזר בדנקנר בשלושה מקרים.פעם אחת היה זה כאשר דנקנר צלצל לראש החטיבה העסקית בבנק הבינלאומי, אילן בצרי, וביקש ממנו לאשר לשטרום, שסורב דקות לפני כן, אשראי של 15 מיליון שקל לרכישת המניות; פעם שנייה כאשר דנקנר "חילץ" את שטרום - הפנה אליו חמישה אנשי עסקים כגון אילן בן דב, יוסי ויליגר וצביקה בארינבוים, שרכשו ממנו מניות אי.די.בי בהיקף של 19 מיליון שקל בעסקאות מחוץ לבורסה, וזאת בשערים נמוכים מאלה שבהם רכש אותן בבורסה; ופעם שלישית כאשר העביר לו 8 מיליון שקלים, חמישה ימים לאחר ההנפקה, על מנת שיבצע רכישה של המניות לחשבונו הפרטי ויאפס את חשבון ניירות הערך של ISP בבינלאומי.
מלבד האישום על הרצת מניות אי.די.בי, שטרום מתמודד עם אישום נוסף – הדחה בחקירה. "בסוף יום המסחר של 23.2.12", נטען בכתב האישום, "ולאחר תום הוצאתה לפועל של תוכנית ההשפעה, פנה שטרום לשלג והנחה אותו כי אם יום אחד יבואו לשאול אותו למה קנו, עליו להגיד שקנו כי האמינו שאלו קניות טובות. במספר מועדים מאוחרים יותר פנה שטרום לשלג ובירר עימו אם מישהו דיבר אתו לגבי הקניות, והביע שביעות רצון כאשר נענה כי לא נעשתה פנייה כאמור.
שטרום טוען להגנתו שלא רקם כל תוכנית תרמתית עם דנקנר להריץ מניה, ומטרת הרכישות בבורסה הייתה לבנות פוזיציה כי האמין בחברת אי.די.בי ובדנקנר. בכתב ההגנה שלו טען כי כל פעולותיו נבעו משיקולים כלכליים, ומי שרימה והריץ את המניה היה שלג. זאת ללא ידיעתו ומאחורי גבו. לגבי הסיוע שהעניק לו דנקנר במימון הפעילות, טוען שטרום כי היה מדובר בחבר שסייע.
לפנייה לכתב/ת 
