סיטרואן פיקאסו - אמנות מוזרה

למרות ההצלחה ההיסטרית של המיניוואן האמריקני בארה"ב, נכשל בהתחלה השוק האירופי בקריאת המפה המוטורית. המיניוואן המקורי, ששינה את הרגלי הצריכה של מיליוני אמריקנים, בעזרתו האדיבה של ה"וויאג'ר" של קרייזלר, נתפס ביבשת הקלאסית כגדול (מדי), מגושם (מאוד) ויקר (יחסית).
מי שהפכה את הקערה על פיה הייתה חברת רנו, שניסתה תחילה לאמץ את הרעיון המוצלח של מוביל אנשים גדול ופרקטי עם האספאס. דגם זה נחשב עם הולדתו ליוצא דופן, לא ממש במרכז הקונצנזוס. את המהפך האמיתי עשתה רנו דווקא עם מיניוואן קטן מידות, שהתבסס על מכונית קומפקטית. הצרפתים כינו אותו רנו מגאן סניק, והרעיון היה להציע מרחב פנים ענק, למרות מידות ממוצעות.
הקהל האירופאי, שמעדיף הגיון על שיגעון, ויתר על התנהגות כביש תמורת ישיבה נוחה למשפחה ולכלב, בנוסף לכך, זכה גם לשלל פטנטים בתא הנוסעים. זה עבד: הסניק הגאוני הפך לגרסה הנמכרת ביותר של המגאן, והוגדר על-ידי התעשייה כמשפחתית של שנות ה-2000. עולם הרכב זיהה את הלהיט, ומצא עצמו לפתע במירוץ להצגת חיקויים / מתחרים / אלטרנטיבה. תוך שלוש שנים הציגה פיאט את המולטיפלה, אופל שלחה לקרב את הזפירה, טויוטה עשתה פיקניק, ניסן הציגה את הטינו, מאזדה את הפרמסי וסיטרואן את הפיקאסו. זה האחרון נחשף אמנם לפני שנתיים, אך רק כעת הגיע לכביש.
בשוק השמרני של ישראל התקדם המיניוואן הקטן בצורה איטית יותר, כצפוי, אם כי היו מספיק שהשתכנעו ביתרונותיו. הסניק של רנו נמכר בהצלחה יחסית, ואפילו המולטיפלה של פיאט מצליח, למרות חסרונה של תיבה אוטומטית. עובדות אלה שיכנעו כנראה גם את סיטרואן, ששלחה לכאן לאחרונה פיקאסו בודד לבדיקת שטח.

מעורר מחלוקת

כאשר גילו בני משפחת הצייר את חתימת ידו של פיקאסו על דופן הרכב, טענו כי הוא מבצע ברגע זה ממש היפוכים וסלטות לאחור בקברו המרווח. רנו היתה עדינה יותר, וטענה רק לגניבת רעיון ולריגול תעשייתי מהשורה. אבל מבחינת היצרן הפך הפיקאסו ליותר מסתם דגם נוסף - המיניוואן הזה הוא הצהרה על ניסיון חזרה למקוריות וייחודיות. מספיק מבט חטוף בצללית כדי להבין זאת.
הפרופיל המעוגל מבלבל בין ראש לזנב, למרות חזית מרשימה עם יחידות תאורה גדולות, והפרופורציות מוזרות בעיקר בגלל בסיס גלגלים ענק של 276 ס"מ (כמו במכונית סאלון). עם מרכב קצר אפילו ממאזדה לאנטיס, קשה להאמין שהפיקאסו ארוך מקסארה רגילה רק בעשרה ס"מ. על הכביש הוא יוצר רושם גדול, ענק אפילו, קשה לעיכול גם אם חביב.
גם בפנים הרושם דומה. עם שמשה קדמית המתחברת למרכב הרחק מלפנים, יריעות פלסטיק עצומות שמפרידות בינה לבין הנהג, משטחי זכוכית גדולים וחרטום וירכתים מקומרים, הרושם הוא של לימוזין מרווחת. חבל שיש כאן רק חמישה מושבים.

עידן החלל

ובכל זאת, מחזיר אותנו הפיקאסו לימים בהם סיטרואן נראתה כמו חייזר. במרכז סביבת הנהג בולטים שני צגים דיגיטליים גדולים, הימני שייך למחשב הדרך ולמערכת השמע (נשלטים מההגה) והשמאלי למהירות, דלק וחום. יותר מדי אינפורמציה? לחיצה על כפתור מותירה אותך עם מד מהירות בלבד. גם לבקרת האקלים במרכז עיצוב נאה וברור, ומיקום בורר ההילוכים במרכז ולמעלה ראוי למחמאות. על רקע האווירה המפנקת, ניתן להצר שסיטרואן שכחו מספר פרטים קטנים - כמו תאורת מפות, ידיות אחיזה איכותיות וכיוון קושי מסעד למושבים הרכים מדי.
הפיקסאו גם מזכיר שמיניוואנים הפכו במה ליצירתיות ומקוריות עבור מעצבי פנים. יש כאן שולחנות מתקפלים בגב המושבים (כמו במטוס, בלי דיילת), תאים מתחת לרצפה (כמו במאפיה, בלי נשק), עגלת פלסטיק אינטגרלית / מתקפלת לקניות בשוק וגג פלסטיק שנפתח לכל אורך הרכב.

לא כל כך כבד

בהתחשב במראה המגודל, נראה תחילה שמישהו התלוצץ בבחירת יחידת ההנעה שנפחה 1.8 ל' בלבד. זהו המנוע החדש של פיז'ו-סיטרואן, אך על הנייר נראים 116 כ"ס כמעטים מדי. זאת, עד שמתברר לנו שהפיקאסו שוקל רק 145 ק"ג יותר מהקסארה. בכל מקרה, יחסי ההעברה בתיבת ההילוכים מתאימים יותר לשיוט אירופאי, והופכים את הפיקאסו לנינוח ולבעל ביצועים סבירים בלבד. בכבישים הרריים זו הופכת להיות מכשלה של ממש, אך בכביש המהיר ובשיוט נינוח שומר הפיקאסו על שקט מופתי.
קצת יותר לחץ על השלדה והמתלים יחשוף התנהגות 'סיטרואנית' טהורה, עם יכולת טובה לשמירת אחיזה למרות רכות בולטת. לוקח זמן להתרגל לזה. ברגע הראשון, עם מטען אנושי מלא, הפיקאסו ממש אינו מרגיש בנוח: רוכן מדי בכל פנייה, מתנדנד לפנים ולאחור ומתקשה להגיב בזמן להפניית ההגה. למעשה, לא פעם נראה היה כי הוא פשוט מעדיף להמשיך ישר, ולוותר על המאמץ הכרוך בפנייה.
למרות זאת, ובמידה והנהג אינו מגזים בדרישותיו, נוחות הנסיעה מצוינת וההתנהגות טובה. בסיס הגלגלים הארוך והמשפחה המחייבת עושים כאן את שלהם. בצירוף מרחב גדול ותחושה איכותית, מעודנת ויוקרתית, ברור מדוע נוסעים מהשורה, שאינם אוחזים בהגה, מתאהבים בפיקאסו במהירות.

סיכום

האם זה מספיק? המתחרים המקומיים מציעים מידות צנועות יותר, תמרון קל וראות עדיפה. בנוסף, מציע הפיאט מולטיפלה יתרון ברור בזכות מושב נוסף, ואילו לרנו סניק היסטוריה עשירה יחסית וזכות ראשונים. כך שקשה לנו להמר על הצלחה, בעיקר מכיוון שלפיקאסו אין כלל מחיר.
בשוק הרכב המקומי יכול תג צנוע על השמשה הקדמית לעזור רבות, אבל לא היינו מהמרים על כך. הפיקאסו הוא אולי מיניוואן מתקדם, אך הוא רחוק מלהיות יצירת אמנות אלמותית. שלא כמו במקרה של הצייר המפורסם, חתימת שמו על הדופן אינה מרשם בטוח להצלחה.

נתונים טכניים:

מנוע - 4 צילינדרים, 16 שסתומים
נפח - 1749 סמ"ק
הספק - 116 כ"ס/ 5500 סל"ד
מומנט - 16.3 קג"מ/ 4000 סל"ד
מהירות מירבית - 190 קמ"ש
0-100 קמ"ש - 12.2 ש'