"קהילת יוצאי אתיופיה היא רק הסימפטום"

שמי אשר, ראש משלחת הסוכנות היהודית במעמד דיפלומט,באתיופיה ואחראי על ביצועי מדיניות ממשלת ישראל בנושא העלייה. השתתפתי בשתי ההפגנות שהתקיימו בירושלים ובתל אביב.

זו הייתה הפגנה של ווטסאפ ופייסבוק - הדור הצעיר, ולא היה ברור מי ארגן את הפגנה ובעצם . נשארתי בתל אביב יחד עם הצעירים עד השעה 20:00 כך שלמעשה את האלימות הקשה בין שוטרים למפגינים ראיתי רק בטלוויזיה. גם לי היה קשה מאוד לראות ולשמוע על הגז המדמיע שהשוטרים פיזרו לעבר המפגינים הישראלים, את האבנים והבקבוקים שהושלכו על יד המפגינים לעבר השוטרים, את צעקות קומץ המפגינים "מוות לשוטרים", את שתיקתו הרועמת של רמטכ"ל צה"ל לאחר תקיפת חייל על ידי שוטר ומתנדב משטרת ישראל, את שתיקתו הרועמת של ראש הממשלה. הגינוי באיחור של יותר משבוע, לא עשה עלי רושם, בלשון המעטה.

חבל לי שלא היו אבא ואימא להפגנה הזו, שמטרת ההפגנה לא הוגדרה, שלא הייתה הנהגה ברורה ובשל כך נוצר וואקום. לוואקום הזה נכנסו עסקנים פוליטיים וגורמים אינטרסנטיים, שהציתו את הצעירים והצעירות, טובי בניה של הקהילה, מבלי שיכלו לכבות את הבערה.

ההפגנה היא צודקת ולגיטימית, אפליה קיימת וצריך לעקור אותה מהשורש. השוטרים שנוהגים באלימות כלפי אזרחים, מקומם מאחורי סורג ובריח. לדעתי, המאבק הזה הוא לא רק של ישראלים ממוצא אתיופי, אלא של כל אזרח הדוגל בשוויון ובצדק חברתי. חשוב לציין שמספר המשתתפים בהפגנות שהינם ישראלים שלא ממוצא אתיופי, היה מרשים ביותר, לפחות בהפגנה בתל אביב הייתה תמיכה מרשימה מאד של הציבור, התקשורת והפוליטיקאים בהפגנה.

לצערי עם פרוץ האלימות הקהילה הצטיירה כקהילה אלימה ומיליטנטית ואף יש מי שטען שבכך הקהילה אבדה לגיטימציה למחות כנגד אלימות. תוך כדי ההפגנה התראיינו אין סיפור אנשים, אשר הוצגו כמארגני ההפגנה או מובילי ההפגנה, בעצם מנהיגים ללא אחריות.

ניצול ציני של קומץ עסקנים

המילה אחריות מתחילה באות א' ומסתיימת באות ת', ללמדנו כי אחריות לוקחים מהתחלה עד הסוף. בראיונות של מנהיגי הקהילה לשעבר, וכן המתיימרים להיות מנהיגים בעתיד, התחרו ביניהם הדוברים מי מתבטא בצורה יותר קיצונית; אחת הזהירה ש"תהיה אינתיפאדה", אחר אמר "שיהיה רצח"- אם בעיות הקהילה הישראלית ממוצא האתיופי לא תיפתרנה. את העצורים בגין חשד לתקיפת שוטרים, הציגו "כלוחמי חופש".

לדעתי האישית, יש כאן ניצול ציני של קומץ עסקנים של בני העדה, שמנסים לרכב על המשבר האמתי שפוקד את הקהילה הישראלית ממוצא אתיופי. ראיתי וכאבתי איך גירשו את ח"כ אברהם נגוסה, שרק רצה לדבר בהפגנה בירושלים. למען הסר ספק, אני לא נמנה על תומכיו של אברהם נגוסה, ואף נמנה על מבקריו, אך אדם שנבחר לכנסת- הציבור שלנו צריך לעמוד מאחוריו ולסייע לו להצליח. לתת לו לפחות 100 ימי חסד.

"ההפגנה היא צודקת ולגיטימית, אפליה קיימת וצריך לעקור אותה מהשורש"

מה זה אומר על הקהילה שלנו? שהגיע הזמן לחשבון נפש פנימי שלנו כקהילה שרוצה להשתלב בחברה. עלינו גם לקחת אחריות על מעשינו, ולהיאבק למען שוויון בראש מורם, לא כמסכנים וזקוקים לתמיכה, לשאוף למצוינות ולא לבכיינות. כמובן, לא רק אומר מה הבעיות, אלא אציע פתרונות:

יש פתרונות

ייצוג הולם - יש לייצר העדפה מתקנת בשילוב בתעסוקה במוסדות המדינה, כולל חברות ממשלתיות וחברות בת של חברות ממשלתיות.

חינוך - בראש ובראשונה לקיים השתלמויות למורים ומחנכים שיעסקו בתרבותה של קהילת יהודי אתיופיה. בנוסף, יש לסגור בתי ספר שמתקיימים ופועלים על טהרת יוצאי אתיופיה בלבד, ומשמרים את הבדלנות ומעכבים השתלבות.

סגירת חלק מהארגונים של יוצאי הקהילה- ריבוי שלהם לא עושה טוב וכן גם משמר את הבדלנות. את העובדים הטובים והמתאימים לשלב כל אחד ע"פ כישוריו וניסיונו.

הקמת ועדת חקירה חיצונית הכוללת נציגים יוצאי אתיופיה- ועדה שתבדוק את התיקים שנפתחו לבני הקהילה היושבים בכלא אופק. במידה ויוכח שאכן ישנם שוטרים שתפרו תיק לנערים יוצאי אתיופיה, יידרש להעמידם לדין לאלתר.

פירוק מוסדות המשמרים את קהילת יוצאי אתיופיה בארץ כפרויקט מיוחד שאינו מהווה חלק אינטגרלי מהחברה - מוסדות כגון: מרכז ההיגוי לשילוב יוצאי אתיופיה במערכת החינוך (משרד החינוך ליוצאי אתיופיה), מוקדי הקליטה של משרד הקליטה, המוציאים את הטיפול בעולים ויוצאי אתיופיה מאחריות הרשויות המקומיות והעיריות. את העובדים לקלוט כעובדים בעירייה/ במשרד החינוך/ משרד הקליטה ע"פ השכלתם וכישוריהם.

בחינת נחיצותם ואופן פעולתם של כפרי הנוער של עליית הנוער- רבים מהנערים יוצאי אתיופיה מוסללים לכפרי נוער אלו. יש לבחון האם אכן כפרי הנוער הם האופציה המיטבית עבורם ולוודא שנוער יוצא אתיופיה יגיע למוסדות חינוך בהתאם לכישורים ללא הסללה גורפת.

שילוב בתנועות נוער- בערים ובישובים בהם ישנו ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה, יש לפעול להכנסת תנועות נוער משולבות עם נערים ישראלים שאינם ממוצא אתיופי.

חוגים לכל ילד- חוגים משולבים שיהיה קשר בין הילדים יוצאי הקהילה לשאר הילדים גם על בסיס תחומי עניין.

עלייה ואיחוד משפחות –על הממשלה לאשר עלייתם של הממתינים באדיס אבבה וגונדר במסגרת איחוד משפחות ע"פ המתווה של ועדת ויגדור.