מסע על עקבים: 5 סיבות לבקר בחבל פוליה
אם חשבתם שאתם יודעים הכל על איטליה, הגיע הזמן שתבקרו בעקב שבמגף האיטלקי - בחבל פוליה המסקרן, שטומן בחובו סיפורים, היסטוריה וגם אוכל לא רע בכלל
בשנים האחרונות חבל הארץ המסקרן הזה מבקש להרים ראש, לפרוץ החוצה ולסמן לעולם ש-"היי, גם אני פה". אבל עד שהתיירים יגיעו, חבל פוליה, שמכונה גם "העקב שבמגף", מוסיף לשמור על ארשת אותנטית ובלתי ממוסחרת בעליל. אגדיל ואומר שהמקום כל כך לא מתוייר עד שלא ראיתי במהלך ביקורי ולו סניף אחד של מקדונלדס לרפואה, ואולי טוב שכך.
חבל פוליה הוא איטליה הישנה והטובה, ויש לו סיפור מרתק לספר לכל מי שירצה לשמוע. להלן 5 סיבות לבקר דווקא בחבל לא מתוייר זה.
1. המבצר ותורת המספרים
חבל פוליה גובל בצפון במוליזה, במערב בקמפניה ובזיליקטה, בדרום בים היוני ובמזרח הים האדריאטי. גודלו של החבל קרוב מאד לגודלה של מדינת ישראל, וכמו ישראל, גם חבל פוליה ידע מלחמות רבות. מי לא רצה לכבוש אותה? בין אם היו אלו קבוצות מיוון הקדומה, ובין אם היו אלו הגותים, הלומברדים, הביזנטיים או הנורמנים - שכבשו לבסוף את האזור במאה ה-11, נדמה שכל מי שהשתלט על פוליה הותיר בה את חותמו התרבותי והארכיטקטוני. זאת הסיבה שחבל פוליה מלא בכל כך הרבה קתדרלות מרשימות, טירות מפוארות, מצודות וכנסיות מרהיבות, שלכל אחת ההיסטוריה והסיפור שלה.
אחד המבצרים המעניינים ביותר מבחינה היסטורית שנמצא בפוליה ושאני ממליצה לבקר בו, הוא "מבצר דל-מונטה" (Castel del Monte) או "המבצר של ההר", השוכן בעיר אנדריאה שבפרובינציית בארי. מבצר מרשים זה נבנה על ידי פרידריך השני במאה ה-13, ועד היום אופפת אותו עננה גדולה של מיסתורין. זה קורה בעיקר מאחר שטרם גילו לאיזו מטרה הוא יועד ומדוע בכלל בנו אותו.
כך, כיאה לכל דבר שנותר לא מפוענח, גם מבנה זה הפך לתמה לשלל תיאוריות קונספירציה תמוהות יותר או פחות, אליהן מצטרף גם עניין מתמטי שירתק וודאי את חובבי המספרים ותורות הנסתר למיניהן: למבצר מבנה מתומן ו-8 מגדלים, כאשר כל מגדל בנוי כמתומן בעצמו. גם לחצר הפנימית של המבצר, יש איך לא, צורת מתומן. כל התעלומה המבוצרת או שמא עלי לומר "המתומנת" הזאת, הוכרה ב-1996 כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
גם העלייה למבצר היא חוויה בפני עצמה, והיא מאפשרת למטיילים להביט אל עבר נוף יפהפה. עם זאת, שימו לב שלמבצר יש לא מעט מדרגות, ועל כן טיול בו לא יתאים לכולם.
2. הקשר היהודי: הקאמבק של בית הכנסת בטראני
רוב השטח במחוז פוליה הוא מישורי וחלקו הררי, וכשאת נוסעת לאורך המחוז ומביטה מהחלון, ניבטים אלייך נופים וסוגי צמחייה שניתן למצוא גם בארצנו. אבל הקשר לישראל לא מסתיים רק בדמיון החיצוני הרב: בארי וברינדיזי, ערי הנמל של פוליה, שימשו אחרי מלה"ע העולם השנייה ועד הקמת המדינה כנמלי מוצא לספינות מעפילים שהגיעו ארצה.
גם יהודים היו כאן, וכמו המקום, גם הם ספגו מלחמות ותחלופה גבוהה של שליטים. חלקם נרדפו, הוגלו ואולצו להתנצר, אחרים זכו ליחס של כבוד, לשמירה והגנה (בעיקר בשל מקצועותיהם שהואילו לשלטונות), אך מה שהכי יעניין את הקהל הישראלי, הוא הסיפור המרתק של "סקולה נובה" - בית הכנסת הקטן השוכן בעיירה היפה טראני.
"סקולה נובה" הוא בית הכנסת האחרון שנותר באזור, ואשר עדיין פעיל ומשמש את הקהילה היהודית המקומית באירועים מיוחדים כמו חגים או ברי מצווה למיניהם. לא תאמינו, אבל עד לפני כמה שנים בית הכנסת הזה עוד שימש ככנסייה, לה הוסב בימי הביניים אחרי גל אנטישמי ששטף את האזור.
רק בשנת 2006, אחרי לחצים פוליטיים של הקהילה היהודית, שב המבנה לייעודו המקורי, וחזר לשמש כבית כנסת לכל דבר ועניין. את הזכר להסבה ניתן לראות בגג מבנה האבן, כאשר לצד מגן דויד מתנוסס גם פעמון הכנסייה המוכר. הכנסייה אגב, התנגדה גם להסרתו של ציור קיר של מריה וישו, שמוסתר כיום על ידי הפרוכת של בית הכנסת. ביקורים ב"סקולה נובה" מוטב לתאם עם המקום מראש, שכן הוא לא פעיל בכל יום.
לתיאום עם בית הכנסת: באתר
3. האוכל: מטבח שכולו עושר של טריות וטעמים
פוליה היא המחוז שמייצר את כמות שמן הזית הכי גדולה באיטליה, אז אל תשכחו לעצור ולטעום את הטעם החזק והייחודי שמאפיין את שמני הזית של המקום, אותם אפשר לאכול עם פרוסת לחם, או כתיבול לסלט ולדגים.
בכלל, קרבתה הפיזית של פוליה לים מבטיחה לכם דגים ופירות ים טריים, שהכי כיף לאכול אותם יחד עם מנת פסטה איכותית וטובה שתעשה לכם המון טוב על הלב, אך קצת פחות למשקל. מסעדה מומלצת מאד היא "La Locanda Dei Mercanti" השוכנת בעיר הנמל היפה מונופולי. המסעדה מתמחית בדגים ופירות ים, תוך הקפדה על שימוש בחומרי גלם טריים ומשובחים.
חובבי המזון האורגני יפיקו הנאה גדולה בביקור באחת ה"מסריות" שבאזור. ראשיתן של המסריות כבתים כפריים ומבוצרים היטב, שנבנו בין המאות ה-14 ל-18 כדי להגן על האזור מפולשים פיראטיים. התושבים הכפריים שהתגוררו בהן חיו חיי כפר שיתופיים והתנהלו כקומונות לכל דבר, עד שתושביהן נטשו אותם במאות ה-19 וה-20. למעשה, רק לאחרונה החלו ליישב את המסריות מחדש, הפעם כחוות משפחתיות המגדלות משק אורגני הכולל עצי פרי וירק רבים.
המסריות של ימינו מתנהגות כמו מלונות בוטיק כפריים ומיוחדים מאד. במסעדות שלהן תמצאו את תשובת הנגד ל"פסט פוד" האמריקאי - ה"סלואו פוד" האיטלקי. במקום המזון התעשייתי והמהיר - תקבלו מזון אורגני שמתעכל לאט ומוגש לאט. בבואכם למסריה לבחירתכם, אל תשכחו לפתוח כפתור ולהתרווח, כי הסעודה שלפניכם הולכת לקחת כמה שעות טובות, ומוטב שתיהנו מהאיטיות ומהטריות שבפרודוקטים האורגניים שיוצגו בפניכם. רק אזהרה אחת: הסלמי הטעים הזה שהם מגישים לכם? מוטב שתבדקו שהוא לא עשוי מבשר סוס. רק אומרת.
4. חצי האי גרגנו: בגלל המפרצים, הנקרות והחופים שיד אדם טרם הספיקה להרוס
סוף סוף הגענו לסיבה הכי טובה לבקר בפוליה לטעמי - חצי האי גרגנו (Gargano), אולי המקום המרגש ביותר בחבל פוליה, ואחת משמורות הטבע היפות ביותר באיטליה כולה. בגרגנו תוכלו למצוא מערות מיוחדות, דרכים פתלתלות וחופי רחצה צרים וארוכים השוכנים ליד צוקים ונקרות יפהפיים שיד אדם טרם הספיקה להרוס. בכלל, נדמה כי האיטלקים, בניגוד ללא מעט עמים אחרים (אהממ...), השכילו לעשות כל שביכולתם כדי לשמור על הטבע - ויופיו עוצר הנשימה של חצי האי גרגנו בהחלט מדגים זאת.
מומלץ מאד להצטרף לשייט בסביבת עיירת הדייגים ויאסטה, ולא להחמיץ הגעה לאחד החופים היפים ביותר באזור: "מרגולי ביי" (Margoli bay) - חוף לבן ונדיר, שניתן להגיע אליו רק דרך אחד משני בתי המלון (The Baia Delle Zagare ו-Baia dei Faraglioni) או דרך שייט. הנופים של חצי האי גרגנו הם באמת חוויה שלא תשכחו גם זמן רב אחרי.
5. הנופים והגלידה של פוליניאנו
פוליניאנו (Polignano) היא עיירה ציורית יפהפייה, שבנויה כולה על מורדות צוקים הנשברים אל מי הים הכחולים-ירוקים. היא שוכנת כחצי שעת נסיעה מדרום לבארי, והיא אחת מפנינות החמד המקסימות ביותר בחבל פוליה.
מומלץ מאד להסתובב בסמטאות של העיירה, להביט על הנוף ואף לרדת לים ולהסתובב לאורך החוף המרשים. בפוליניאנו נמצאת גם הגלידה הטעימה ביותר שטעמתי בחיי - Il Super Mago Del Gelo, השוכנת ממש בכניסה לעיירה.
- הכותבת היתה אורחת של "אשת טורס", המפעילה טיסות ישירות לבארי שבפוליה.