ריבלין: בישראל 4 שבטים והעוינות ביניהם גוברת
הנשיא אמר כי נוצר "סדר ישראלי חדש" ובו ישראל מורכבת מדתיים, חילונים, חרדים וערבים - ארבעה שבטים שחיים בפחד וללא שפה משותפת. "החברה הישראלית זקוקה לקריאת השכמה", אמר הנשיא. "יש למצוא תשובות". הרצוג נשא דברים גם כן ותקף את נתניהו: תושבי הדרום לא סומכים עליך במאבק מול חמאס
נשיא המדינה ראובן ריבלין נשא הערב (יום א') בכנס הרצליה נאום לציון שנה לכניסתו לתפקיד, ואמר כי התהליכים הדמוגרפיים יצרו למעשה "סדר ישראלי חדש", שבו "ארבעה שבטים מרכזיים": חילונים, דתיים, חרדים וערבים, שהעוינות ביניהם גוברת.
ריבלין ציין כי מדובר במציאות "בעלת השלכות מרחיקות לכת על החוסן הלאומי של מדינת ישראל". לדבריו, "אם אנחנו באמת רוצים להתמודד עם משמעויות 'הסדר הישראלי החדש', הרי שעלינו להישיר אליו מבט אמיץ, ולשאול את עצמנו שאלות נוקבות. האם אנחנו, בני הציבור הציוני, מסוגלים להשלים עם כך ששתי קבוצות משמעותיות, מחצית האוכלוסייה העתידית בישראל - אינן מגדירות את עצמן ככאלה?".
לדבריו, "הבורות ההדדית והיעדר השפה המשותפת בין ארבעת המגזרים הללו, שהולכים ומידמים בגודלם, רק מגבירים את המתח, הפחד, העוינות והתחרות ביניהם. בישראל יש מילה אחת שמזמן הפכה לכלי נשק - 'דמוגרפיה'. במילה הזאת משתמשים בדרך כלל כשרוצים לתקוף טענה מסוימת. ואולם בעלי האוזן המוזיקלית מבינים שבדרך כלל אין זאת אלא דרך מנומסת לכאורה לתאר אוכלוסייה כזאת או אחרת כ'איום' או כ'סכנה', כלא רצויה, כלא לגיטימית. פעם מופנית האצבע כלפי ערבים, פעם כלפי דתיים או חרדים, והכול בתלות בהקשר. לכן, במשך השנים פיתחתי סלידה עמוקה כלפי המושג הזה.
נשיא המדינה הדגיש: "לעולם לא אראה באף אדם או קבוצה המרכיבים את החברה הישראלית סכנה, או חלילה איום. אבל אני עומד בפניכם היום מכיוון שאני מזהה איום ממשי בהדחקה הקולקטיבית שלנו את התמורות שעוברת החברה הישראלית בעשורים האחרונים".
לדברי ריבלין, השבטיות נוצרת כבר מגיל בית הספר. "החלוקה החמורה הזאת של החברה הישראלית, מתבטאת בראש ובראשונה בחלוקה לזרמי חינוך שונים ונפרדים. בעוד שמזרחיים ואשכנזים, ימין ושמאל, לומדים יחד - הרי שכאן, במודע ומבחירה, כל ילד שמגיע לעולם במדינת ישראל נשלח לאחת מארבע מערכות נפרדות. למערכת שתכליתה לחנך אותו ולעצב את תפיסת עולמו, לאתוס תרבותי, זהותי, דתי ואף לאומי שונה", אמר נשיא המדינה.
"ילד מבית אל, ילד מרהט, ילדה מהרצליה וילדה מבית"ר עילית, לא רק שהם לא נפגשים - אלא הם גם מתחנכים לתפיסה שונה בתכלית לגבי ערכי היסוד ואופייה הרצוי של מדינת ישראל. האם תהיה זאת מדינה חילונית וליברלית, יהודית ודמוקרטית? האם תהיה זאת מדינת הלכה יהודית? או דמוקרטיה הלכתית? האם תהיה זאת מדינת כל אזרחיה או לאומיה? שבט, שבט, שבט, שבט. באופן דומה, לכל שבט - מדורת השבט התקשורתית שלו".
ריבלין הוסיף ואמר: "יש כאלה שיאמרו שאני מחווה את דעתי, אבל אני קודם כול מתאר את העובדות. כדי ליצור תקווה - מוכרחים להכיר את העובדות. ההתעלמות, ההכחשה וההדחקה של התמורות שעוברת החברה הישראלית, חוסר היכולת לראות אותן - לא יועילו".
נשיא המדינה אמר כי יש "לעבור מהתפיסה המקובלת של רוב ומיעוט, לתפיסה חדשה של שותפות בין המגזרים השונים בחברה הישראלית. בירור מהותה של השותפות הזאת הוא משימה של החברה הישראלית כולה. גם אם אין זה מתפקידי להכתיב את התשובות, הרי שמתפקידי ומחובתי כנשיא מדינת ישראל לשאול את השאלות, ולדרוש את הדיון ואת התשובות. ואני אמשיך לעשות זאת, מעל לכל במה, ובכל מקום".
לבסוף, הציע הנשיא ארבעה יסודות שעליהם השותפות הזאת מוכרחה לעמוד: תחושת הביטחון של כל מגזר, האחריות המשותפת לגורלה ועתידה של מדינת ישראל, הוגנות ושוויון ויצירת ישראליות משותפת. "ביסוסה של השותפות הזאת הוא משימה אדירה", סיכם ריבלין. "זו משימה שתובעת היום מכולנו מאמץ קולקטיבי אדיר". הוא הוסיף ואמר: "אני עומד כאן בפניכם, מתוך רצון לומר את הדברים בצורה גלויה וברורה. מתוך תחושה עמוקה שהחברה הישראלית זקוקה היום לקריאת השכמה".
הרצוג: הטפטוף הופך למציאות חיינו
גם יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג נשא דברים בכנס ומתח ביקורת על מדיניות הממשלה בנוגע להתחדשות הירי מרצועת עזה. "הטפטוף הנורא מהעבר הופך שוב למציאות חיינו", אמר יו"ר המחנה הציוני.
הרצוג הוסיף ותקף את נתניהו: "שש שנים ברצף אתה ראש ממשלה, ולתושבי שדרות, נירים, נתיב העשרה, אשקלון וכפר עזה אין תשובה. הם לא יודעים מתי תבוא ההסלמה הבאה, הם לא סומכים עליך שבהנהגתך ישראל תפעיל את כל הכוח הצבאי והשכל הדרוש כדי לפגוע באויביה פגיעה כואבת, אנושה ומרתיעה, ולא סומכים עליך שתצליח לגייס את העולם למאבק נחוש מול חמאס המשתולל מרחק מטרים ספורים מחדרי השינה של ילדיהם".
לפנייה לכתב/ת 
