הוא שוב בוכה: איך מבינים את צרכי התינוק?
אם הילד בוכה כשמשכיבים אותו לישון או לא רוצה לאכול למרות שאמור להיות רעב, כדאי להניח לתבניות הידועות ולנסות להבין מה הצורך האמיתי שלו באותו רגע. אז איך אפשר לתקשר בהצלחה עם תינוק שלא יודע לדבר?
כדאי לדעת:
כך תעשו את זה נכון: לגדל תינוק בלי חיתולים
בבית עם הילדים: איך ליצור הרמוניה בין האחים?
בכל אחד מהשלבים ההתפתחותיים יש הרבה שינויים:
שינויים בהרגלי אכילה: התינוק יכול לבקש לאכול יותר או לאכול פחות. למשל, בגיל ארבעה חודשים, התינוק ערני יותר לעולם ולסביבה שלו, וקשה לו להתרכז באכילה עצמה. כך שההאכלות יכולות להתארך או דווקא להיות קצרות ותכופות יותר.
בגיל שנה תינוק לומד לעמוד בעצמו, כך שייתכן מצב שבו ברגע שנניח את התינוק על המיטה הוא יעמד מיד ויתקשה להשכב בחזרה בשביל לישון. לקראת הגיל הזה התינוק גם מוריד שנת יום אחת.
תינוק שמתחיל לאכול מוצקים, בשלב הראשון יחווה התעוררויות מרובות במהלך היום והלילה. גם מערכת העיכול שלו מתפתחת לספיגת המזון החדש וגם המח שלו מעבד חוש חדש לגמרי – חוש הטעם.
שינויים בהרגלי התרוקנות: גם מערכת השליטה על הסוגרים מתפתחת בשנה וחצי הראשונות והתפתחות זו מלווה בשינויים רבים בשליטה על מערכת זו. תינוק עושה יותר פיפי או פחות, תינוק שאוכל מוצקים בשלב הראשון יהיה לו יותר קקי או אפילו יחווה עצירות תלוי במרקם המזון ובאופן האכילה.
התינוק מרגיש את רמת הסבלנות שלנו ומגיב בהתאם
מהרגע שתינוק נולדו בעצם כל החיים אנחנו עוברים תקופות התפתחות שונות, שינויים רבים ומגוונים. מטרת השינויים האלה היא לצורך גדילה והתפתחות. כך שהעצה הראשונה הכי טובה שאני יכולה לתת לכם לגבי זה היא פשוט להתייחס לזה כתקופת התפתחות ולא כמשבר. כלומר, לשנות את הגישה שלנו לתקופת השינוי ולגשת אליה ממקום חיובי, אמפטי ומכיל.
התינוק גדל ומתפתח, המערכת החיסונית שלו מתחזקת, הוא גדל מוטורית, לומד לתקשר, מתחיל להיות מודע לגופו ולעולם שסביבו - כל אלה הם דברים נפלאים. אנחנו רוצים שיגדלו לנו ילדים חכמים ובריאים. כולנו רוצים ילדים מלא בטחון, אמביציה ושיצליחו בכל מה שיעשו. לשם כך, הם מתפתחים, וכחלק מההתפתחות הנפלאה הזו, ישנן תקופות שבהן ההתפתחות הזו מואצת יותר, ולכן מתרחשים שינויים רבים יותר.
אם אנחנו מקבלים את התקופה כדבר חיובי ונפלא, הרי שאנחנו יכולים לגשת אליה סבלניים יותר. גם התינוק מבחינתו מרגיש את הסבלנות שלנו ומקבל ממנה תחושת בטחון וגם הוא עצמו יכול לעבור את התקופה באופן נינוח וקל יותר. נסו לדמיין את תחושותיו של התינוק בתקופות האלה, הוא מעבד כל כך הרבה מידע, פתאום נגלה אליו עולם חדש.
הוא מתחיל להתהפך, הוא מתחיל לזחול, ללמוד שהוא יכול להתרחק מכם ולהקרב אליכם, להגיע לדברים שהוא חפץ בהם, כל כך הרבה חידושים! הוא נעמד, הוא פתאום גבוה יותר ורואה את העולם מגבוה, כמה מידע הוא צריך לעבד עכשיו.
האם בתקופות שבהם אתם לומדים משהו חדש או עוברים שינוי משמעותי יכולים לישון בקלות? לאכול בנחת? כל המחשבות והגוף דרוכים לאותו שינוי שמתרחש, רק אחרי שמתאזן והופך להיות כחלק מהשגרה, הכול מסתדר.
תשתחררו מתבניות
העצה השנייה לצלוח את שלבי ההתפתחות ואולי את ההורות בכלל היא להשתחרר מ"התינוק אמור". "בגיל ארבעה חודשים, התינוק אמור לאכול כל 4.5 שעות", "בגיל חמישה חודשים תינוק לא אמור לאכול בלילה", "בגיל חצי שנה תינוק אמור לישון עשר שעות ברציפות", "בגיל שמונה חודשים תינוק אמור כבר לזחול", "בגיל שנה וחודשיים הוא כבר אמור לדבר".
אחד הדברים שעשויים לערער להורים את תחושת הביטחון הוא הניסיון להיצמד לתבנית כלשהי. תשחררו מזמנים, תשתחררו מתבניות, תשתחררו מ"התינוק אמור". פשוט תקשיבו לתינוק שלכם ולאינטואיציה שלכם ותאמינו למה שאתם מקשיבים.
כל תינוק הוא יחיד ומיוחד, בדיוק כפי שכל אדם הוא יחיד ומיוחד. התינוק שלנו משתנה כל הזמן. הדבר היחיד שנשאר קבוע הוא ההקשבה שלנו. הגוף של התינוק לא משקר. אם הוא "אמור" לאכול כל ארבע שעות אבל הוא רעב אחרי שעתיים וחצי, הוא יבכה ולא יישן ויחווה תסכול רב וכך גם אתם.
אם הוא "אמור" לא לאכול יותר בלילה, אבל הוא לא אוכל טוב במהלך היום כי הוא חוקר את העולם שסביבו וקשה לו כרגע להתרכז באכילה והוא חייב להשלים אוכל בלילה, הוא לא יצליח לישון ולהרדם בצורה איכותית ויתעורר בפרקי זמן מאוד קצרים עד שישבע לחלוטין.
סימנים של התינוק
בכל שלבי ההתפתחות תוכלו להבחין כי התינוק שלכם פשוט יסמן. הוא יסמן לכם כשהוא רעב לעיתים יותר תכופות. יסמן לכם שהוא רעב כשהוא לא יכול להרדם או לישון טוב כי הוא פשוט רעב.
התינוק יסמן לכם שהוא עייף יותר ולכן לא רוצה לשחק יותר, אלא פשוט מחפש "להתכנס" ולישון. אולי יסמן לכם שהוא עייף פחות כי מאוד מעניין אותו לנסות להגיע לחפצים מסויימים בזחילה או אפילו בהליכה.
העניין פה, והוא כל כך פשוט, הוא פשוט להקשיב לתינוק שלכם. ואחרי שאתם מקשיבים, תאמינו לעצמכם שזה באמת מה שאתם רואים.
הכותבת היא אמא של אביגיל (3.8) ונעמי (7 חודשים), בעלים ומפתחת של SmallTalk - לדבר עם תינוקות.
לפנייה לכתב/ת 
