אופניים חשמליים - קיצור תולדות הכאוס

לאגף התנועה במשטרת ישראל הייתה השבוע תגלית מרעישה: מתברר שנוצרה בעיית אכיפה של עבירות תנועה אותן מבצעים רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים. באגף הסבירו כי בחינה מעמיקה שערכו בוחנים, תובעים ואנשי מחקר העלתה שלבעיות האכיפה גורמים הגיל הצעיר של הרוכבים, והיעדר פיקוח על הכלים עצמם.

ynet ב-2012:

• תנו לצעוד בשקט, ועופו לי עם האופניים מהמדרכה
• חולדאי: רוכבי אופניים, רדו מהמדרכה אל הכביש 
• אופניים על הכביש? מצטער, לא רוצה למות
  

מי הופתע מגודל התופעה, ומי לא עשה דבר בעניין?(צילום: ירון ברנר)

"תגלית" מפתיעה זו של האגף פורסמה לקראת שני דיונים שערכו ועדות הכנסת בעניין אופניים חשמליים: ועדת הפנים עסקה ביום שני בהיעדר אכיפה נגד עבירות רוכבים, ועדת הכלכלה דנה למחרת בהסדר הענף. הרעש התקשורתי עקב ריבוי התאונות עשה כרגיל את שלו. חברי כנסת מודאגים, פקידי ממשלה מוטרדים, קציני משטרה נמרצים ונציגי ציבור הגיעו לוועדות ודיברו על "מכת המדינה" של האופניים החשמליים.

מבחינת עו"ד אתי בנדלר, היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, ההמולה הזו הייתה מעט מוגזמת. היא לא התאפקה, ואחרי מצעד נוסף של פליאה פקידותית על הכאוס בכבישים והסכנות להולכי הרגל, שלפה את פרוטוקולי ועדת הכלכלה משנת 2014 וציטטה דברים שאמרו אותם חברי כנסת, אותם פקידי ממשלה ואותם קציני משטרה, בדיונים שערכה הוועדה לפני שנה ויותר.

תרגיל "גזור והדבק" של עו"ד בנדלר חשף את מה שכל אזרח בישראל יודע, גם מבלי להיחשף לגילויי אגף התנועה: אין שום אכיפה נגד רוכבי אופניים רגילים וחשמליים, אין פיקוח על פעילות הענף ובעיקר אין מי שאינו יודע את כל זה.

אז לטובת המופתעים שבקוראים, ואלה שדווקא יודעים אבל העדיפו לטמון את הראש בחול, קבלו סקירה היסטורית של מחדל האופניים והקורקינטים החשמליים בישראל. ההתחלה אגב בימי התום של שנת 2004, הסוף הזמני הוא היום.

2004: עד שלא יקרה אסון, לא יהיה טיפול

לא רבים זוכרים, אך לפני למעלה מעשור דנה ועדה של משרד התחבורה בהגדרת כלי רכב חדש, שהחל לצבור פופולאריות. שמו בישראל: קורקינט חשמלי. "כלי רכב ייחשב כקורקינט כאשר ההנעה שלו היא חשמלית, מהירותו אינה עוברת את 12 קמ"ש, משקלו אינו עולה על 12 ק"ג והמנוע שלו לא עולה על 100 וואט", כך הסביר בכיר במשרד, "זאת ההגדרה שלו, ומה שיש מתחת לזה הוא כלי שהוא לא מוגדר כרכב מנועי".

אמרו ועשו. ביולי 2004 פרסם משרד התחבורה צו שתיקן את פקודת התעבורה, וקבע כי קורקינט חשמלי העומד בשלושת התנאים לא יהיה כפוף להוראות הפקודה. במבט לאחור, זו כנראה נקודת הזמן המדויקת שבה פתחה מדינת ישראל לרווחה את שעריה לקורקינטים חשמליים ולפיתוח האבולוציוני שלהם, אופניים חשמליים.

בכיר במשרד התחבורה הסביר שנה מאוחר יותר כי "קורקינט חשמלי היה נחשב לרכב מנועי עד לחקיקת צו התעבורה (ב-2004) ועל כן היה אסור בייבוא, ורק למן חקיקתו של צו התעבורה הופטר הקורקינט החשמלי מהוראות הפקודה". אלא שעד מהרה הפכו אופניים וקורקינטים חשמליים לסיכון בטיחותי מוכר ברחובות ועל הכבישים. עד כדי כך שזמן לא רב לאחר מכן, החלו ועדות הכנסת לדון בבעיה שהתעוררה. לפני עשור, יש להזכיר שוב.

"הקורקינט הממונע זה דבר מאוד מהיר ומפחיד", הזהיר יו"ר ועדת הכלכלה ב-2007, ח"כ גלעד ארדן (כיום, השר לביטחון פנים). במשרד התחבורה הרגיעו, והסבירו כי רק קורקינטים שמהירותם מוגבלת ל-12 קמ"ש זכו למעמד חוקי. "כל קורקינט ממונע אחר שמסתובב, הייבוא והשיווק שלו הם בלתי חוקיים", הרגיעה עו"ד חווה ראובני, מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה.

את ארדן זה לא שכנע. "אני רואה את זה בכל מקום" התעקש היו"ר. "יש מישהו באגף התנועה שאחראי על אכיפה על שימוש בכלי רכב שאין להם רישוי והם מנוגדים לחוק?", הקשה ארדן ושאל את שאלת השאלות. על כך ענה לו פקד רוני לוינגר, ראש חוליית תעבורה באגף התנועה: "אין פונקציה מיוחדת. אם אנו נתקלים בקורקינט ממונע מהסוג הזה, זו עברה". לארדן זה לא הספיק, וכבר לפני שמונה שנים הגיב כך: "עד שלא יקרה אסון זה לא יטופל?".

תגלית אגף התנועה, גרסת 2009

חלפו שנתיים ללא אכיפה ופיקוח בעלי משמעות כלשהי. תושבי העיר גילו את כלי הרכב היעיל והמהיר, וענף האופניים והקורקינטים החשמליים התפתח במהירות. בכל פינה צצו יבואנים ומשווקים של כלים לא חוקיים, שמהירותם כפולה עד פי 4 מהרף שנקבע בפקודת התעבורה, ודבר לא נעשה. רחובות ערי המרכז החלו מתמלאים בילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית (12 שנה), הרוכבים באין מפריע על הכלים המהירים, ללא קסדה ובעיקר ללא שמץ של הבנת חוקי התנועה.

"אנשים משתמשים (באופניים וקורקינטים חשמליים, ש.ה), ולצערנו הרב יש גם תופעה של שימוש באופן לא חוקי", הודה עוזי יצחקי, סמנכ"ל בכיר במשרד התחבורה, בדיון שערכה ועדת הכלכלה לפני חמש שנים וחצי, בדצמבר 2009. יצחקי, שכיום מכהן כמנכ"ל המשרד, הסביר לחברי הוועדה כי "עלינו להסדיר את התחום הזה, וכך... לשמור על בטיחות הציבור".

נציג אגף התנועה בדיון היה מיודענו לוינגר, כעת כבר רב-פקד, שנשמע הפעם אחרת. אם לפני שנתיים עדכן את ארדן כי "אם אנו נתקלים בקורקינט ממונע מהסוג הזה, זו עברה", הפעם הסביר לחברי הוועדה כי "יש בעיות באכיפה, יש קשיים באכיפה" וכי "יש הרבה ילדים, מתחת ל(גיל) האחריות הפלילית".

מתברר אם כך כי שנים לפני שאנשי המחקר של אגף התנועה הבינו שיש בעיה, הבעיה כבר הייתה גלויה וידועה לאגף התנועה עצמו. וגם לוועדת הכלכלה של הכנסת, ולפקידי משרד התחבורה. וזה הזמן להמשיך ולגלות כיצד מימש משרד התחבורה את הבטחתו של יצחקי להסדרת התחום.

חוק וסדר או צחוק ויהיה בסדר?

עברה שנה נוספת, וב-2010 נכנסו לתוקף תקנות של משרד התחבורה, שהסדירו את השימוש בסוג אחד בלבד של אופניים חשמליים: אופניים שמצוידים במנוע-עזר חשמלי המופעל על-ידי הדוושות (pedelec). שני סוגים אחרים ופופולאריים יותר נשארו מחוץ לחוק ולא במפתיע, דווקא השימוש בהם הלך והתרחב: קורקינטים חשמליים ואופניים שבהם המנוע החשמלי מופעל באמצעות מצערת חשמלית (e-bike).

אם לא די בכך, כבר בשנת 2011 פג תוקפן של התקנות, שכן הן אושרו בוועדת הכלכלה כהוראת-שעה לתקופה של שנה בלבד. כמעט שלוש שנים וחצי (יולי 2014) צריכות היו לחלוף מאז פג תוקף התקנות, עד שמשרד התחבורה הצליח להגיש תקנות חדשות לאישור ועדת הכלכלה.

כדאי להזכיר נקודה חשובה - בכל אותן שנים היה ענף האופניים החשמליים לא מוסדר ולמעשה, רכיבה על כל סוג של כלי הייתה בלתי חוקית. "הוראת השעה פגה, ואנחנו מודעים לכך שיש שימוש בסוגי אופניים עם הספקים הרבה יותר גבוהים", הסביר רון מוסקוביץ', לשעבר מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בדיון נוסף של ועדת הכלכלה, שנערך בינואר 2014.

כאשר שמע זאת יו"ר ועדת המשנה למאבק בתאונות דרכים, ח"כ לשעבר דוד צור, הגיב בהתפעה מלאה: "זאת אומרת, המצב כיום זה שבעצם הם נוסעים באופן לא חוקי". מוסקוביץ' מהרשות לבטיחות ענה לו בקצרה: "זאת התוצאה". רק בספטמבר 2014 נכנסו לתוקפן תקנות חדשות. אף הן אגב, רק עבור אופניים עם מנוע-עזר ולא עבור כלים לא חוקיים המציפים את הרחובות כבר שנים.

הקו האדום של משרד התחבורה

אשתקד קיימה ועדת הכלכלה שלושה דיונים בעניין אופניים וקורקינטים חשמליים. בכולם חזרו ועלו אותן בעיות: היעדר אכיפה והיעדר הסדרה. "אני חושב שחשוב מאוד שהיום נבוא ונמתח איזה שהוא קו אדום למצב הנוכחי", אמר ביולי 2014 עוזי יצחקי ממשרד התחבורה, שבאותה עת כבר כיהן כמנכ"ל המשרד. "יהיה קו אדום, ונוכל לדעת מה מותר ומה אסור".

אלא שבאמצע יוני 2015 התברר שהקו האדום שניסו למתוח יצחקי ומשרד התחבורה לא שינה דבר. כ-130 אלף אופניים וקורקינטים חשמליים נוסעים כיום ברחבי ישראל, והאכיפה - לפי נתוני המשטרה - מתבצעת בהיקף זניח אם בכלל.

זה גם המקום להזכיר כי כל הפתרונות שהוצעו השבוע בוועדות הכנסת, בניסיון לצמצם את התופעה ותוצאותיה, כבר עלו בעבר: כך לגבי חובת רישוי לאופניים חשמליים, חובת רישיון לרוכבים, העברת סמכויות אכיפה לפקחים עירוניים. בכל אלה כבר דנו ועדות כנסת, ועדות מקצועיות של משרד התחבורה ו-ועדות של המשטרה. ובכל זאת, אגף התנועה הצליח לגלות השבוע, אחרי יותר מעשור, שיש בעיית אכיפה.

כדאי לסיים בכמה מספרים, אשר אולי ישכנעו את אגף התנועה ומשרד התחבורה לחדול מגילוי בעיות שמוכרות היטב לכל אזרח, ולהתחיל בטיפול בהן. לפי נתוני המכון הלאומי לחקר הטראומה, בשלושת החודשים הראשונים השנה אושפזו 64 בני אדם שנפגעו בתאונות בהם היו מעורבים אופניים וקורקינטים חשמליים. מדובר בזינוק של כ-237% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במכון מעריכים שאם תימשך המגמה המסתמנת מתחילת השנה, יגיע מספר המאושפזים ב-2015 לכ-600.