הכי אופנתי: מוזיקה יהודית-ישראלית

"במשך שנים רבות התביישו בארץ שלנו בשורשנו, דאגו להחביא את המוזיקה היהודית שהייתה נשמעת גלותית. לכן מדובר בפלא גדול שכל כך הרבה אמנים ישראליים בלי שדיברו אחד עם השני, התחילו ליצור יחד מוזיקה מהמקורות היהודיים", אומר זמר הקונטרה-טנור, דוד ד'אור - אחד מפורצי הדרך בחיבור השירה והנגינה היהודית-ישראלית לתוך תבנית אחת.

כנסו לעמוד יהדות ישראלית

תואר "מוזיקה יהודית" עד לפני מספר שנים, היה שם נרדף למוזיקה דתית-חסידית כבדה, או כשם נוסף למוסיקת הכלייזמר שאמנם מזוהה כיהודית אך מושפעת בעיקר ממוזיקת מדינות הבלקן ומזרח אירופה והמוזיקה הצוענית.

"כדי שצמרת של עץ תפרח עליה להיות מחוברת לשורשים"

אך בעשור האחרון חל שינוי אדיר בתחום, יש שאפילו יקראו לו מהפך. אמנים מובילים רבים במוזיקה הישראלית, חלקם אינם חובשי כיפה כלל, החלו ליצור ולבצע חומרים בעלי זהות יהודית ישראלית מתחדשת. חומרים שנוגעים במקורות היהודיים וגם פיוטים עתיקים בני מאות שנים קיבלו לפתע עטיפה מוזיקלית עדכנית ובועטת. בין האמנים הרבים ניתן למנות את הבנאים - אביתר, מאיר ואהוד, ברי סחרוף, קורין אלאל, שלמה גרוניך, קובי אפללו ועוד רבים וטובים.

"היום לא צריכים להיות דתיים כדי לשמוע מוזיקה יהודית ישראלית שורשית", דוד ד'אור(צילום: אבי רוקח)

אלו שאינם מתעמקים בשורשי התופעה, מניחים שמדובר "בהתחזקות" דתית של אותם אמנים. אך היכרות עם רבים מאותם אמנים מלמדת אחרת. הסיבה היא: חיבור מחודש לזהות היהודית ישראלית בזכות הסקרנות והרצון לדעת יותר על אוצרות התרבות היהודיים הוא מה שהביא אותם ליצור ולחדש את הטקסטים העתיקים.

"זה היה מעשה לא חכם", מבהיר ד'אור כשנשאל מדוע במשך שנים נדחקה הצידה המסורת היהודית מהמוזיקה הישראלית. "כדי שצמרת של עץ תפרח עליה להיות מחוברת לשורשים. מעבר לכך, המוזיקה היהודית היא מעיין מדהים בלתי נדלה של גוונים, צבעים, סגנונות ותרבויות". לטענתו, זהו עוול גדול לא להכיר את המסורת היהודית, לא להתענג ממנה ולהתחבר דרכה לזהות היהודית ישראלית שלנו. "העוצמה שלה החזיקה אותנו במשך אלפי שנים".

"היום לא צריכים להיות דתיים כדי לשמוע מוזיקה יהודית ישראלית שורשית וזה מדהים בעיניי. אנשים רבים שאינם דתיים ואינם חובשי כיפה התחברו מאד לזהות היהודית שלהם דרך המוזיקה שלי ואני מקבל עליה המון תגובות חמות ואוהבות", מודה ד'אור.

מוסיקה יהודית? לא בהגדרה, אבל מושפעת מהזהות הישראלית

המהפך התרבותי של השנים האחרונות יצר זן נוסף של מוזיקאים שיוצרים שירים שאינם מוגדרים כמוזיקה יהודית בהכרח, אך תכניהם מושפעים מאד מהזהות היהודית ישראלית של יוצריהם. אחד מהם הוא הזמר אריק סיני שמצהיר "אני שר בגאווה על כך שאני יהודי גם אם הסימנים והרמזים לכך הם קטנים".

"שלא צריך לצעצע את הדת לצורה של מדים ותחפושות חיצוניות", אריק סיני(צילום: נתן יעקובוביץ)

בשירו החדש שיצא לפני כחודש "בוקר יום שבת" בלחנו וכתיבתו של פבלו רוזנברג, שר סיני:

"עקבות של מלח ים על הלחיים

וספר תהילים מונח בכף ידי"

"זו שורה שמאד תפסה אותי בשיר, ספר התהילים שאני מחזיק הוא לא משהו שאני אשים לב אליו, הוא חלק ממני ומהזהות שלי, כמו ללכת עם שרשרת של מגן דוד", אומר סיני ומוסיף, "אני מאמין שאם אדם מאמין קצת הוא לא צריך להיות דתי כדי להיות יהודי ומחובר לזהות היהודית שלו. אני חושב שלא צריך לצעצע את הדת לצורה של מדים ותחפושות חיצוניות".

סיני הקליט בעבר גם שירי מסורת ממש יחד עם יוני גנוט (טובים מאורות) ועמירן דביר (שיר המעלות), אך מבהיר: "אני לא בן אדם דתי אך אני מאד מאמין באלוקים, שרתי עם גנוט ודביר ממקום שאני מאמין וממקום שאני אוהב את השיר כמות שהוא, זה מה שחשוב לי להתחבר לזהות היהודית שלי בלי כל הבלגן שמסביב".

"הבנתי שהקהל רוצה את שפת הלב האישית שלי"

האמנים מודים כי החיבור לזהות היהודית אף פתח עבורם קהלים חדשים אך מעבר לכך התקבל בחיבוק גדול על ידי הקהל הישראלי שנחשף לתכנים החדשים-ישנים והתחבר אליהם. "זה התקבל באהבה גדולה כי הקהל מרגיש שזה אמיתי וכנה והוא מתחבר לזה", ממשיך ד'אור לספר. לדבריו, כשהחל לשיר בקולו הגבוה את "קול מהשמים" הוא חשש מתגובת הקהל לשינוי. "לא ידעתי כיצד הקהל יקבל את זה, כי לא הכרתי עוד זמרים ששרים ככה אבל הקהל הגיב לזה באהבה כי הרגיש וזיהה מיד שזה משהו אמיתי. כך גם כשאני שר תפילות זה מגיע ממקומות מאד עמוקים ופנימיים ובאמת מתרגש והקהל מרגיש זאת איתי יחד".

האיש בקצה המנהרה, אהרון רזאל(צילום: אבשלום לוי)

כאן המקום לומר כי המעבר לתכנים יהודיים ישראלים הגיע לא רק מהמוזיקה "החילונית" כי אם גם מצידו השני של המתרס. הזמר והיוצר הדתי, אהרן רזאל, שמוציא בימים אלו את אלבומו העשירי "האיש בקצה המנהרה" החל את הקריירה שלו לפני 16 שנה כשהוא שר פרקי תהילים ופסוקים מהתורה בשילוב מקצבי רגאיי ותבניות ג'אז.

עם השנים הוא החל להשתמש דווקא בתכנים יהודיים ישראלים אותם כתב בעצמו ודרכם חדר אל לב המיינסטרים הישראלי עם הלהיט "מה עשית היום" שמילותיו נכתבו ברוח רעיונות יהודיים עכשווים. "התחלתי מהפסוקים והמקורות, אבל הבנתי שהקהל רוצה את שפת הלב האישית שלי", אומר רזאל.  לדבריו זאת הסיבה שבאלבומו החדש בחר לבצע שירים אישיים ורגועים יותר - על פני להיטים קצביים.

החיבור המחודש של הקהל הישראלי אל הזהות היהודית ישראלית המתחדשת הוא תופעה נפלאה שנחשבת כבוד גדול בקרב עמים ודתות בכל העולם - המכבדים טקסטים מסורתיים עתיקים. הדבר אף מתבקש כאשר מדובר במסורת היהודית העתיקה. אם עד היום מדקלמים את מחזותיו של שייקספיר בכל מקום בעולם, אין סיבה שהתנ"ך הנחשב לספר הספרים בעולם כולו לא יקבל ביטוי מחודש בשירה היהודית-ישראלית. אין סיבה שהטקסטים המופתיים של אבן גבירול, אבן עזרא ור' ישראל נג'ארה לא יזכו לכבוד, פחות משירי אריק איינשטיין וחווה אלברשטיין או אפילו השיר "דרך השלום" של פאר טסי.

הציבור הישראלי תפס את הנקודה, ממשיך לשכתב את ההיסטוריה ומראה כי הוא שמח להתחבר אל הזהות היהודית-הישראלית שלו דווקא דרך המוזיקה.

"היתרון הגדול של מוזיקה היא שאין בה תחושה של כפיה", מדגיש דוד ד'אור לסיום. "זה לא שיעור שנכפה על אנשים או טקס דתי שלא מוצא חן בעיניהם ולכן יותר קל גם לאנשים שאינם דתיים, להתחבר דרכה אל הזהות היהודית-ישראלית שבהם ואפילו לאהוב אותה".