בג"ץ המקוואות: "רוצות לטבול בלי בלנית"
קו פרשת המים: קבוצת נשים עתרה לבג"ץ בדרישה לאפשר להן לטבול במקוואות על פי אמונתן, לאחר שלטענתן הבלניות מחליטות עבורן כיצד יטבלו - מבלי להתחשב ברצונותיהן. עוד נטען כי הבלניות כופות עליהן מנהגים שלא קשורים להלכה. "חוות השפלה ורמיסת כבוד - וכל זאת בכדי לקיים מצווה דתית"
אל תיכנסו איתנו למקווה: קבוצת נשים עתרה היום (א') לבג"ץ נגד המשרד לשרותי דת, הרבנות הראשית לישראל והמועצה הדתית בירושלים, בדרישה כי יתאפשר להן לטבול במקוואות טהרה על פי אמונתן, מבלי שייכפו עליהן מנהגי המקום.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
בעתירה, שהוגשה על ידי עמותת "עתים", נטען כי הבלניות האחראיות על המקוואות מטעם הרשויות, מחליטות עבור הנשים כיצד יטבלו, כמה פעמים ובנוכחות מי, וכן את אופי ההכנות לטבילה – מבלי להתחשב ברצונותיהן.
כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :
באי כוח העותרים, עורכי הדין שרה וינברג, אלעד קפלן ואסתר ביסוור, תיארו, לדוגמה, כי המועצה הדתית מחייבת טבילה בפני הבלנית בלבד, ואוסרים ליווי חלופי של בת משפחה או חברה, וזאת גם כאשר נשים מבקשות לשמור על פרטיותן, בהתאם לדעות השונות בהלכה.
כן טענו כי במקוואות שונים נהוג לכפות מנהגי טבילה שונים, ללא קשר לחיוב ההלכתי, כגון הסרת עגיל קבע, גילוח שיער, כיסוי ראש בעת ברכה ומתן אפשרות לטבול רק בשעות מסוימות גם כאשר המקווה פתוח בשעה זו לציבור.
"השפלה ורמיסת כבוד"
במרכז העתירה עומדת "זכותן של נשים לאוטונומיה אישית ולצנעת הפרט בעת קיום מצווה דתית",
כלשון העותרים, ומובאות בה עדויות של טובלות המתארות כיצד היא נשללה מהן. אחת מהן ביטאה זאת כך: "כשאת נכנסת למקווה, אין גבולות מסביב לגוף שלך".
בנוסף מובאים סיפורים פרטניים מפי העותרות על פגיעות שהתרחשו באוטונומיית הטבילה של נשים, בעיקר במקוואות בירושלים, כהמחשה לתופעה רחבה יותר הקיימת בכל הארץ. לטענתן, נוהל המשרד לשירותי דת בעניין צנעת הפרט, אשר פורסם לפני כשנה, ולפיו על הטובלת בלבד מוטלת האחריות על מהות וכשרות הטבילה - אינו נאכף כאשר מדובר בהלכות ובמנהגים הנוגעים אליה.
בעתירה מתואר מצב של חוסר אונים מצד הנשים, המאלץ אותן לבחור בין כבודן ופרטיותן לבין חיי זוגיות ומשפחה: "במקום לעבור חוויה חיובית של טהרה דתית או רוחנית, עומדות הן בפני השפלה, רמיסת כבודן, חדירה לצנעת חייהן האישיים וכפיית מנהגים בניגוד לרצונן, וכל זאת בכדי לקיים מצווה דתית".
כמו בבית הכנסת, לא העסק שלהן
עו"ד שרה וינברג מהמחלקה למדיניות ציבורית ומשפטית ב"עתים", אמרה: "נראה כי אין אח ורע לתופעה שכזו, המתרחשת בצל פעילותם של מוסדות שלטוניים, בה אך ורק בשל כניסתן למרחב דתי, נשים מאבדות את זכויותיהן הבסיסיות ביותר.
"מעבר לכך, כיוון שטבילה במקווה הינה מצווה אינטימית ביותר, אשר מאז ומעולם הייתה 'בין
האישה לבוראה' - ההתערבות החיצונית באופן קיומה מפקיעה מהנשים הטובלות לא רק את האוטונומיה על גופן, אלא אף את השליטה והאחריות על עולמן הדתי".
ראש עמותת עתים, הרב ד"ר שאול פרבר, הוסיף: "מצוות הטבילה היא אחת מאבני הייסוד של הבית היהודי, ונשים רבות בישראל מקפידות לקיים אותה מדי חודש בחדשו". הוא הביע חשש כי המצב הקיים יגרום לנשים להדיר את רגליהן מהמקוואות.
"כשם שהמדינה מספקת בתי כנסת, אך המתפללים נוהגים בפנים כמנהגם, כך עליה לספק מקוואות", סיכם פרבר, "אך אין זה מתפקידה לקבוע כיצד האישה תקיים מצווה זו או אחרת. בסופו של דבר, זה עניינה הפרטי".