המהפכה של איזנקוט: עוד פיטורי אנשי קבע, קיצוץ דרסטי במילואים, הצערה ואיחוד יחידות
יממה לפני פרסום דו"ח ועדת לוקר לשינוי תקציב הביטחון, נחשפת תוכנית ההתייעלות שמוביל הרמטכ"ל לחמש השנים הבאות: פיטורי 2,500 אנשי קבע נוספים, שחרור 100 אלף חיילי מילואים, מפקדים צעירים יותר, ביטול תקני אלופים, קיצוץ במפקדות ו"אזרוח" תפקידים. ומה מתוכנן בעניין הפנסיה הנפיץ?
צה"ל ב-2020 עומד להיראות אחרת לגמרי: המערך הלוחם יעבור מהפכה וכל שאר המערכים יתכווצו - אלו עיקרי התוכנית החמש-שנתית שהוביל הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט ונחשפת אחר הצהריים (יום ב'), לפני פרסומו הצפוי של דו"ח לוקר מחר בצהריים שאמור להתוות את תקציב הביטחון של מדינת ישראל.
עם כניסתו לתפקיד החל איזנקוט בביצוע שינויים בצבא, וכעת הוא מציג את השינויים המרכזיים ביותר שישפיעו על צה"ל בחמש השנים הקרובות אם התוכנית החדשה "גדעון" תאושר. להלן הנקודות המרכזיות:
פיטורי 2,500 אנשי קבע נוספים.
הצערת גיל המפקדים: המג"דים יהיו בני 32 במקום 37-35. גיל המח"טים יירד מ-46-45 ל-42-40.
צמצום כוח המילואים ב-100 אלף חיילים, צמצום חטיבות ארטילריה, צמצום גדודי חי"ר קל. אנשי המילואים שיישארו יהיו מאומנים, מצוידים וכשירים למלחמה.
קיצוץ של כ-6 אחוזים במפקדות.
סגירת מערכים וביטול כפילויות: קיצוץ והתאמת מערכים שאינם בליבה כמו חיל חינוך, רבנות, קצין מילואים ראשי, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, גל"צ והצנזורה הצבאית, איחוד מפקד הגיס הצפוני עם מפקדת זרוע היבשה.
הקמת זרוע סייבר.
רכש ספינות שטח להגנה וכניסה של צוללת לקראת סוף השנה.
רכש מטוסי F-35, כניסת מערך כלי טיס בלתי מאוישים והגנה רב-שכבתית.
"כל גדוד מילואים שלא בתעסוקה חוסך 70 מיליון שקל"
קצין בכיר מאוד פירט את עיקרי התוכנית החדשה שכוללת מגמת צמצום של הצבא והתאמתו לאיומים הנוכחיים. "בסדר כוחות הטנקים ירדנו משנת 85' עד היום ב-75%, ומאז שנת 90' ירדנו ב-50% בכמות מטוסי הקרב, כך גם בכמות ספינות השטח. בכוח האדם קבע עלינו ב-8% ב-30 השנים האחרונות", הוא אמר. "נסגור גדודי פיקוד העורף במילואים ועוד כמה אגדי ארטילריה, לצד הפחתה של 100 אלף אנשי מילואים. ניישם קיצוץ של 6% בכל המפקדות, שבמטכ"ל כבר מתבטא בהפחתה של ארבעה תקני אלופים. נבטל מערכים של אש תותחים סטטיסטיים ונחזק בעוד אימונים את אוגדות החוד הסדירות".
בתוכנית הרב-שנתית מדובר גם בהגדלת כמות הגדודים שיוקמו למשימות ביטחון שוטף דוגמת שני גדודי הבט"ש המעורבים החדשים (אריות הירדן לגבול ירדן ותמר לגזרת הערבה). הקצין ציין שכך יופחתו הזימונים לתעסוקות מבצעיות של גדודי מילואים: "כל גדוד מילואים שלא מופיע על גרף המבצעים השנתי 'חוסך' 70 מיליון שקל". בחצי השנה הקרובה אף גדוד מילואים לא יזומן לתעסוקה מבצעית.
מבחינת ארגון ומבנה, בצה"ל מתכננים בין היתר איחוד מפקד הגיס הצפוני עם מפקדת זרוע היבשה (הפחתת אחד מארבעה תקני אלוף) ושינוי יחס הפיקוד ל-1:5 (כלומר, 5-4 רס"ן על כל מפקד סא"ל).
את התוכנית גיבשו שישה צוותים מטכ"ליים בראשות תא"לים ואלופים, ובה שורטטו מתכונות האימונים, ההכשרות, כוח האדם והאסטרטגיה שלפיהן ינוהל צה"ל בחמש השנים הקרובות, בתקווה שהפעם התר"ש תאושר בממשלה.
"אנשי הקבע יהיו בתחתית השירות הציבורי"
דו"ח לוקר שהכינה ועדה ממשלתית לבחינת תקציב הביטחון בראשות האלוף במיל' יוחנן לוקר, הוגש לפני כשבועיים לראש הממשלה ושר הביטחון, כדי שיגישו הערות לקראת הבאתו לאישור הממשלה. הדו"ח העלה חששות בצה"ל בשל קיצוץ משמעותי ברכיב הפנסיות של מרבית אנשי הקבע והכוונה לפטר אלפים מהם, והוא עשוי להתפרסם בימים הקרובים. לרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט הייתה ביקורת נרחבת על חלקים ניכרים מהדו"ח ולפיכך הציג לסגל הפיקוד הבכיר בצה"ל תוכנית רב-שנתית (תר"ש) חדשה שזכתה לשם "גדעון".
אחד הנושאים הנפיצים בדוח לוקר ובתר"ש גדעון נוגע לסוגיית כוח האדם ובמרכזו תפוח האדמה הלוהט - תנאי הפנסיה של משרתי הקבע. דו"ח לוקר גורס, לפי הפרסומים בשבועיים האחרונים, כי יש להפריד בין אנשי הקבע הקרביים דוגמת מג"דים או מח"טים ומפקדי טייסות, לבין העורפיים. בדו"ח הציעו כי הקרביים ימשיכו ליהנות מפנסיית גישור עם פרישתם מהצבא (בתחילת שנות ה-40 לחייהם) עד גיל הפרישה (67). ואילו לעורפיים מציעים פרישה מהצבא בכמה תחנות, מאמצע שנות ה-30 שלהם ועד תחילת שנות ה-40, תמורת מענק בסדר גדול של כ-800-600 אלף שקל.
המלצה זו עוררה זעם בקרב משרתי הקבע. הם צפויים לאבד 60-40 אחוז מכספי הפנסיה שהובטחו להם. "משמעות המתווה של לוקר היא של-3,300 רבי סרנים למשל, מחר בבוקר אומרים שכל מה שהבטחנו להם שיקבלו כשיגיעו לגיל 39 לא יקרה. לעשות דבר כזה זה לירות כדור בין העיניים בנוגע ליכולות הצבא בעתיד, זהו פוטנציאל סיכון גבוה לביטחון המדינה", טען קצין בכיר מאוד בשיחה עם כתבים. "צה"ל יבודל לרעה לעומת גופי החירום האחרים ולעומת משרדי הממשלה, שם פנסיית הגישור תימשך. ישימו את אנשי הקבע בתחתית השירות הציבורי".
תוכנית חיסכון: שילוב אזרחים בצבא
לדברי הקצין, ההצעה שגיבש ראש אכ"א אלוף חגי טופולנסקי ושמהווה חלק מתר"ש גדעון בנוגע לפנסיות ואנשי קבע, מדברת על כך שרק אחד מעשרה משרתים יגיע לפרישה בגיל הפנסיה הצה"לי. בנוסף, יוצערו גילאי הקצינים בדרגות הביניים, מגיל ממוצע של 37-35 למג"ד כיום ל-32; "נשאיר אנשי קבע איכותיים בתחומי המודיעין והטכנולוגיה, ונבנה תוכנית שירות למי שרוצים לבוא לצבא לזמן קצר, למשל מגיל 28 עד 35 עם מענק שחרור. נאזרח תפקידים במערכים שונים כמו בפרקליטות הצבאית ונמשיך בתוכנית מלפני שנתיים לקצץ יותר מ-5,000 אנשי קבע". המפתח הוא שכל אלף אנשי קבע שפורשים 'חוסכים' מיליארד שקל לתוכנית רב-שנתית".
הקצין הבכיר יצא נחרצות נגד הפרסומים בשבועות האחרונים על תנאי השכר של משרתי הקבע: "ההשתלחות הזו פוגעת ביעד המרכזי של הצבא – אמון הציבור בצה"ל. מי שחושב שעל ספינת קלוז סי השתלטו רק 20 לוחמים, טועה. יש עוד אלפי משרתים עורפיים שבלעדיהם המבצע לא היה מצליח. לבטל להם – למי שלא מג"ד או מח"ט – את הפנסיה, או לומר לו, 'תמשיך עד גיל 42 ותצא בלי פנסיית גישור', זה בדיחה. מול מי הוא יתחרה בשוק העבודה בגיל הזה? מול צעיר בן 28? איך נפעיל את כל חיל האוויר תוך שעות ונתקוף אלפי מטרות ביום? הצבא זה לא חברת היי-טק שמטרתה להרוויח כסף, אלא תעודת הביטוח של מדינת ישראל".
"קיצור השירות? לא ריאלי"
לדבריו, חלק נוסף בדו"ח לוקר נוגע לקיצור השירות בצבא לשנתיים בלבד, אך אחרי שכבר החלו בצבא לקצר שירות ל-32 חודשים במטרה להקטין את סדר הכוחות בצה"ל בשליש תוך חמש שנים, "זה מופרך, זה פשוט לא הגיוני במציאות הביטחונית הקיימת, וגם לא עוד 30-20-10 שנים". הוא הסביר: "מי שחושב שהנוער יכול להתגייס לשנתיים חווה פה מציאות של שווייץ".
המטרה בצה"ל היא שהדרג המדיני יאשר את התר"ש ועל פיו ייקבע תקציב אחיד לצבא, צמוד למדד. אם ההדלפות מוועדת לוקר נכונות ואכן יפוצלו תקציבים שונים מתקציב הביטחון כמו המיליארדים שמיועדים לאגף השיקום והמשפחות, הרי שהשאיפה בצבא היא לקבל תקציב נטו של 30 מיליארד שקל לשנה, כמיליארד שקלים פחות מהממוצע בשנים האחרונות.
מדובר בתקציב הצבא בלבד המכסה את הקיום השוטף (רפואה, דלק, אוכל, מדים, הובלות וכולי), שכר למשרתים, הכשרות, אימונים והצטיידות במסגרת חוזי רכש גדולים (נגמ"שי נמ"ר, מרכבות סימן 4, מערכות אש מדויקות ועוד). "בצורה הזו סך תקציב הביטחון ינוע בין 60 ל-64 מיליארד שקל בשנה", העריך הקצין.
"לא סייענו בשקל לג'בהת א-נוסרה"
הקצין סיפק התייחסות ראשונה של גורם רשמי בכיר בצבא גם לסוגיית הסכם הגרעין והשפעתה על הצבא בשנים הקרובות: "הנחת העבודה שלנו היא שצה"ל יפעיל את כוחו בתר"ש הקרוב. איראן תמשיך להיות המשימה המרכזית של צה"ל כפי
שהוגדרה כך משנת 2006, בניטור מוקדי הפעילות שלהם על ידי אמ"ן. אף אחד לא הציב סימן שאלה לגבי חזונה של איראן להגמוניה אזורית. יידרשו למשימה הזו משאבים אוויריים ומודיעיניים. הנחת העבודה שלנו היא שיהיה דפוס פעולה איראני חשאי ואין ספק שהסרת הסנקציות תאפשר לה להשקיע יותר כסף במרחב, מעבר ל-5-4 מיליארד דולר שהיא משקיעה כיום".
בהקשר הלבנוני והסורי ציין הקצין כי "חיזבאללה נמצא בנקודת השבר הגדולה ביותר מאז הקמתו, לאחר שאיבד 1,300 מאנשיו שנהרגו ועוד 5,000 שנפצעו. צה"ל הפסיק החל מלפני כחודש וחצי להכניס לטיפול בארץ פצועים מג'בהת א-נוסרה בגולן, וגם עד אז המקרים הללו היו בודדים. לא סייענו להם לא בשקל ולא בכדור אחד".
לפנייה לכתב/ת 
