מאסר עולם לנהג המונית שרצח את שלי דדון
חוסיין חליפה הורשע ברצח הצעירה מעפולה, אולם גזר הדין פורסם עוד לפני שהשופטים הקריאו אותו. דדון נדקרה 17 פעמים והשופטים ציינו כי חליפה הוא "רוצח שפל שרצח את שלי בדמי ימיה". אמה של המנוחה בבית המשפט: "היא נרצחה רק בגלל שהיא יהודייה"
הורשע ברצח, נשלח למאסר עולם: עוד לפני שבבית המשפט המחוזי בנצרת נשמעה הכרעת הדין בתיק רצח שלי דדון היא נשלחה מדוברות בתי המשפט, ולפיה נהג המונית חוסיין חליפה מאעבלין הורשע כי דקר למוות את הצעירה מעפולה. הוא גזר עליו מאסר עולם ופיצויים בסך 258 אלף שקל. "על השאלה שבפתח דברינו מי הוא הרוצח השפל שרצח את שלי בדמי ימיה, התשובה ברורה וחד-משמעית: הנאשם שבפנינו הוא-הוא הרוצח", צוין בהכרעת הדין. חליפה אמר לפני הקראת גזר הדין: "לא עשיתי כלום".
להכרעת הדין המלאה - לחצו כאן
לפני תחילת הדיון אמר אביה של דדון, יעקב, כי הוא מצפה שביתו של הרוצח ייהרס "כמו כל בית של מחבל". לדבריו, הוא מצפה לעונש המקסימלי: "חבל שאין עונש מוות, כמו בכל מדינה מתוקנת, אבל אני מצפה שהוא יקבל מאסר עולם". ואכן, זהו העונש שנגזר על חליפה.
בתום הקראת הכרעת הדין ביקשה לדבר אילנה דדון, אמה של שלי. "לא שמעתם אותי עד היום, ולא ראיתם אותי. שלי הייתה נסיכה שלנו, כילדה היא סבלה מבעיות רפואיות קשות. אני ובעלי בנינו בית ומשפחה לתפארת, בית שהייתה בו שמחה. היא הייתה נערה יפהפייה ושמרנו עליה כעל בובת חרסינה ושמרנו עליה בצמר גפן. היא חונכה בערכים של לקבל כל אדם. היא הייתה האור והשמחה בבית".
האם אמרה עוד כי "היא אזרה אומץ לצאת בעצמה אל העולם והאמינה שהיא יכולה לצאת אל המדינה שלנו בלי חשש". בשלב זה פנתה האם לרוצח וזעקה לעברו: "איך יכולת לדקור אותה כל כך הרבה פעמים? איך יכולת לעזוב אותה מתבוססת בדמה? האם קראה לאמה? ואת כל זה עשית מתוך שנאת חינם, בגלל היותה יהודייה גאה. לרוצח הנתעב הזה מגיע לסבול בייסורים כמו שאנחנו סובלים, שיתייחסו אליו כמו אל מחבל. שלי דדון, בת אילנה ויעקב, נרצחה אך ורק בגלל שהייתה יהודייה".
השופטים ציינו בהכרעת הדין כי "שלי נאבקה בנאשם, ניסתה להגן על עצמה מפניו באמצעות ידיה ואף שרטה את הנאשם, אך ללא הועיל, הנאשם השאיר את שלי במגרש מתבוססת בדמה ונסע מהמקום. שלי נותרה במגרש, שכובה על גבה, פצועה ודקורה, עד למותה".
עוד ציינו השופטים כי "הנאשם, במקום להסיע את שלי למקום ראיון העבודה, הסיע אותה לחניון נטוש, יצא מהדלת, שלף סכין ארוכה ודקר וחתך את המנוחה 17 פעמים. המדובר בדקירות ובפצעי חתך אכזריים ומרובים בכל כיווני הגוף, בעומקים שונים אשר ניתן ללמוד מהם באופן חד-משמעי על כוונת הקטילה של הנאשם, ואכן הם שהביאו למותה של המנוחה, זאת בניגוד גמור לגרסתו המיתממת והתמוהה של הנאשם לפיה ישנן שש דקירות במקומות לא קטלניים".
לאחר הקראת גזר הדין אמר השופט אשר קולה: "סברנו כי אין להשית על הנאשם עונש מצטבר נוסף, שכן יכול שיהיה בכך זילות או פיחות בעונש מאסר העולם. הנאשם דקר אותה דקירות עמוקות והותיר אותה מתבוססת בדמה. שמענו את דבריה של האם, נתנו את דעתנו לכאבה ולקריאתה למצות את הדין עם הנאשם".
לאחר מכן אמרה האם אילנה דדון: "בית המשפט הוציא את הצדק לאור. בתי נרצחה באכזריות. אני מבקשת מנשיא המדינה לא לשחרר לעולם את הרוצח השפל שרצח את בתי ללא רחמים והרס משפחה שלמה. הוא רוצח אכזרי בדם קר. רצח אתה בגלל שהיא יהודייה".
- איך אתם מרגישים עם הפסיקה?
יעקב דדון: "אני מאושר שהחליטו סוף סוף שהוא אשם והוא קיבל עונש מאסר עולם, למרות שהייתי מעדיף שיהיה גזר דין מוות. אבל זה מה שיש פה במדינה. אני מקווה שהוא יירקב בכלא עד סוף החיים".
אילנה דדון: "הייתי פה בשביל הבת שלי, להשמיע את כל המשפחה. הילדה שלי נרצחה בגלל שנאת חינם על ידי רוצח נתעב ואכזרי".
דקות איומות
בכתב האישום שהוגש נגד חליפה ביולי 2014 צוין כי חודשיים לפני כן הוא אסף את דדון במוניתו מתחנת הסעה במגדל העמק. דדון ביקשה להגיע למפעל "באבקום", שבו אמורה הייתה לערוך ראיון עבודה. במהלך הנסיעה החלה דדון לחשוש מפני הנהג, התקשרה לבת דודתה ולחשה לה: "אני נמצאת במונית, אחת המפחידות", והוסיפה כי היא "לא נושמת".
עוד צוין בכתב האישום כי בעת שהגיע למגרש חנייה עצר חליפה את המונית, יצא ממנה כשהוא אוחז בסכין ודקר את דדון שוב ושוב, "כאשר היא מנסה להימלט מפניו ללא הצלחה. במשך דקות איומות שבהן היא נגררת על ידו ממקום למקום, דקר הנאשם את שלי דקירות עמוקות ללא רחם".
גופתה של הצעירה, בת 19 במותה, נמצאה בשעות הצהריים של אחד במאי במגרש החנייה בפאתי מגדל העמק. לאחר הרצח נעצרו כמה צעירים בדואים שעשו שימוש בכרטיס האשראי של דדון, אולם אחר כך התברר כי הם מצאו את תיקה לאחר שהנאשם השליך אותו סמוך לכניסה לכפר בית זרזיר.
חליפה נעצר כחודש לאחר הרצח, בעקבות "עבודת נמלים" של היחידה המרכזית של מחוז צפון. החוקרים בדקו מונית אחר מונית באזור שבו עלתה הצעירה, סקרו מאות מצלמות אבטחה, ומומחים פענחו את המידע מהטלפון הנייד שלה שהושלך אל השיחים ביציאה ממגרש החנייה.
בדיקות המעבדה, שהושלמו לאחר מעצרו של הנאשם, העלו עוד שני ממצאים חשובים: בספוג שבתחתית המושב הקדמי במונית נמצאו שרידים מדמה של דדון. ואילו שרידי DNA שנותרו מתחת לציפורן מלאכותית של המנוחה, שהתגלתה בזירת הרצח, תאמו ל-DNA של הנאשם.
במהלך חקירתו הודה חליפה במיוחס לו ואף שחזר את האירוע, אולם בשלב מסוים חזר בו מההודאה וקטע את השחזור. במשפט טענה התובעת כי הוא ידע על הרצח פרטים שאף החוקרים לא ידעו. המדינה הכירה ברצח כאירוע על רקע לאומני אף על פי שהנושא לא קיבל ביטוי בכתב האישום.
לפנייה לכתב/ת 
