שתף קטע נבחר
 
צילום: נועם עופרן

פעם היה פה הרבה יותר טוב, או לא ממש

אספנו שבע מכוניות ספורטיביות, לכל אחת זכויות משלה בהתפתחות המוטורית לאורך 40 השנים האחרונות, כדי לברר האם פעם באמת היה טוב ומהנה יותר מאחורי ההגה. מבחן שמנפץ פרות קדושות

לפני ארבעה עשורים נולדה פולקסווגן גולף GTI, וקבעה אמות מידה בכל הנוגע להנאה מנהיגה במחיר שפוי. עם השנים קמו לה ממשיכות-דרך ומתחרות ראויות, טובות מאוד ובעלות אופי ייחודי. קומפקטיות ספורטיביות בגודל קטן (סופר-מיני) או בינוני (משפחתי), שיוצרו עבור חובב ההגה. מכוניות שהתיימרו - והוכיחו שאפשר - להסיע את הילדים לבית הספר בבוקר ולהשאיר אבק למכוניות סופר-ספורטיביות בקלות זהה.

 

פולקסווגן גולף של פעם, היום? 

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

אספנו שבע מהן לאורך ציר הזמן שבין 1975 להיום, עם מספר ויתורים כואבים שנבעו מאילוצים שונים, ונותרנו עם נבחרת מצוינת שמדגימה מצוין את התפתחות העולם המוטורי בכלל, וזה של חובבי ההגה בפרט. נהגנו, חיינו איתן, הבטנו בהן ארוכות והתעלמנו במופגן מהקביעות לפיהן אסור לך לפגוש את גיבוריך ומוטב שלא להגשים פנטזיות. והכל כדי לוודא האם האמירה ש"פעם היה פה יותר טוב" היא קלישאה מביכה או אמת כואבת.

 

זכות ראשונים - פולקסווגן גולף GTI

המכונית בת ה-40 משקפת נאמנה את ה-DNA של פולקסווגן כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. לעומת אחיותיה הרגילות, ה-GTI מציגה מסגרת אדומה סביב הסבכה הקדמית, פגושים בולטים, חישוקים קלים וצמד סמלים מלפנים ומאחור. בתא הנוסעים מושבי ספורט משובצים, בורר הילוכים עם כדור גולף בראשו והגה ספורטיבי. לא הרבה מעבר לכך. המכונית בה נהגנו נראית מוצקה ואיכותית, כאילו לא עברו עליה כל אותן עשרות שנים.

 

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 

ההתנעה חלקה ומנוע הזרקת הדלק מתעורר בקלילות. מדובר ביחידה חדשנית דאז, שלימדה את חסידי המאיידים כי ביצועים אפשר להשיג גם ללא שעות של כיוונון וכיול. הוא גמיש וחלק ומאיץ נפלא גם מסל"ד 0. לא לגמרי מפתיע, שכן עם משקל עצמי של קצת יותר מ-800 ק"ג, המכונית הזו שוקלת פחות - ממיני מוקדנית. שינויי כיוון הם עניין קליל ברמה שאינה מוכרת ממכוניות מודרניות, ותתפלאו לשמוע שגם אחיזת הכביש מצוינת. ההתנהגות בטוחה ונשלטת, אינה מאיימת על מי שעושה את צעדיו הראשונים ברכב ספורטיבי, ומאפשרת לכל אחד להיות מהיר מאוד.

 

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 

למעשה, האכזבה היחידה שהיא מעוררת בנו ב-2015 קשורה דווקא לאיכויות שלה. האופי הסלחני הזה אפשר למכונית קומפקטית זולה יחסית לבייש אקזוטיות יקרות וחזקות ומהירות פי כמה כמו פרארי למבורגיני ופורשה. אבל אי אפשר להתעלם מכך שהיא לא ממש מרגשת, לא מספיק מאיימת ולא מחייבת את הנהג לעבוד קשה כמו שהייתם מצפים מהדור המייסד.

 

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 

שנת השקה: 1975

מנוע: 1.6 ליטר, 110 כ"ס

תיבת הילוכים והנעה: ידנית, 4, קדמית

משקל עצמי: 810 ק"ג

0-100 קמ"ש: 9.2 שניות

מהירות מרבית: 182 קמ"ש

 

המיתולוגית - פיז'ו 205 GTi

פיז'ו גנבו אמנם את שילוש האותיות של פולקסווגן, אבל המתכון הצרפתי שונה בתכלית. הסופר-מיני נראית חטובה ורעננה כביום היוולדה, ושלושה עשורים לאחר לידתה מושכת המון תשומת לב ושונה בכך מהותית מהגולף הצנועה. פגושים גדולים עם עיטור אדום, חישוקים קלים וגדולים, חלון שמש בולט והכיתוב המתבקש. גם בתא הנוסעים אין ניסיון לאנדרסטייטמנט עם שטיחים אדומים וצעקניים. תנוחת הנהיגה מעולה גם כיום, וההגה מוצב בדיוק במקום הנכון עבורי.

 

 (צילום: נועם עופרן) (צילום: נועם עופרן)
(צילום: נועם עופרן)

 (צילום: נועם עופרן) (צילום: נועם עופרן)
(צילום: נועם עופרן)

 

ה-205 "שלנו" מצוידת במנוע 1.6 ליטר בגרסתו המאוחרת (1987) עם 115 כ"ס (במקום 105 במקורי), ולמרות שהיא לא החזקה במשפחה - תואר שנשמר ל-1.9 עם 130 כ"ס - התנהגות הכביש שלה נחשבת למושחזת ומדויקת יותר. בעיקר מכיוון שהחרטום כאן קל ב-30 ק"ג.

 

 (צילום: נועם עופרן) (צילום: נועם עופרן)
(צילום: נועם עופרן)

 (צילום: נועם עופרן) (צילום: נועם עופרן)
(צילום: נועם עופרן)

 

מודה. נהיגה במכונית הזו הייתה חלום ילדות שהתגשם, ולא אכזב. קשה כמובן לקבוע כי מדובר בשלדה הטובה ביותר שפיז'ו יצרו מעולם, אבל היא ללא ספק אחת הטובות בהיסטוריה. ההגה חד, מהיר ותקשורתי, כמעט טלפאתי. בניגוד לגולף הסלחנית, כאן יש חשש אמיתי מהיגוי יתר מאתגר, שהפיל רבים וטובים באותם ימים. הוא שם, והוא מעמיד שאלות קשות בפני נהגי בקרות האחיזה ומערכות הבטיחות של היום. דווקא יחידת המנוע אינה עומדת בקריטריון הנוקשה שהעמידה הגולף. מנוע שמח לטפס לסל"ד שיגרום קוצר נשימה למנועי טורבו מודרניים, אבל הוא חסר מומנט ומגמגם בטורים נמוכים, מחייב עבודה קשה כדי להוציא ממנו את המיטב. זו כבר מכונית שלא תשכח שנהגת בה. באחריות.

 

 (צילום: נועם עופרן) (צילום: נועם עופרן)
(צילום: נועם עופרן)

 

שנת השקה: 1984

מנוע: 1.6 ליטר, 105 כ"ס

תיבת הילוכים, הנעה: ידנית, 5, קדמית

משקל עצמי: 850 ק"ג

0-100 קמ"ש: 9.5 שניות

מהירות מרבית: 190 קמ"ש

 

הפרועה - רנו 5 טורבו GT

חודשים ספורים לאחר השקת הגולף, חשפה רנו תשובה חלקית עם הסופר-מיני 5 אלפין-גורדיני. חלקית, כי היא לא הייתה מרווחת ונוחה, ולא ביצועיסטית כמותה. מקצה השיפורים הגיע כמעט עשור לאחר מכן עם ה-5GT טורבו, כרטיס הכניסה של רנו לזירת הקרב החמה בה שלטו ביד רמה פולקסווגן ופיז'ו. מאבק  הנמשך אגב עד היום.

 

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 

למרות פנסי ערפל צהובים ובולטים (סימן ההיכר של צרפתיות-חמות משנות ה-80), העיצוב החיצוני ששורשיו נעוצים אי שם בתחילת שנות ה-70 אינו עושה רושם מיוחד. אפשר לומר שמדובר בזאב בעור כבש קלאסי, אבל האמת היא שעיצוב הרנו פושר במקרה הטוב. תא הנוסעים ספרטני בהתאם, עם מושבים אמנם אבל תנוחת נהיגה איומה - פועל יוצא של הגה "אופקי" - שתמשיך עם דגמי היצרנית גם בעתיד כאילו מדובר ברעיון מנצח.

 

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 

קצת שוכחים מכל אלה ברגע שחוצים 3,500 סל"ד, ומגדש הטורבו של גארט מתחיל להסתובב ולדחוס אוויר למנוע, ומאפשר תאוצה עוצרת נשימה גם כיום. ובשונה מיריבתה לקרבות הרמזורים (פיאט אונו טורבו הנשכחת) שסירבה בעקשות להגיב לפקודות ההגה, ה-5GT זורחת גם כשהאספלט מתפתל, במיוחד בגרסת Copa ("קאפ" בספרדית). עם בורר הילוכים מדויק כמעט כמו במכונית מירוץ וכיול מיתלים והגה שונים ומחודדים, הקטנה הזו מפתיעה ומותחת חיוך רחב על פני.

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 

למרות שאינה סלחנית כמו הגולף או חדה כמו ה-205 ודורשת לשמור על המנוע "חי" עם סגנון נהיגה מתאים, היא מאפשרת מהירות גבוהה מאוד. אבל, נדרשת כאן זהירות מיוחדת. תזמון מוטעה של פעולת הדוושות וההיגוי יחד עם כניסה ברוטאלית של הטורבו הגס לפעולה, עלולה לגרום לאובדן אחיזה מהיר של הגלגלים הקדמיים ומפגש כואב עם גדר הבטיחות. המכונית הזו בפירוש אינה מתאימה לכל אחד, כפי שיעידו רבים מבעליה. מה שהופך אותה לאחת הקטנות-חמות המיוחדות שיוצרו אי פעם וללא ספק המאתגרת ביותר לאילוף, למרות שאינה זוכה להילת עבר כמו חברותיה.

 

שנת השקה: 1985

מנוע: 1.4 ליטר טורבו, 115 כ"ס

תיבת הילוכים, הנעה: ידנית, 5, קדמית

משקל עצמי: 831 ק"ג

0-100 קמ"ש: 8.1 שניות

מהירות מרבית: 193 קמ"ש

 

ספורט-משפחתי - סיטרואן ZX וולקן

קבלו את "עניינית" בנבחרת הלוהטת. עם חמש דלתות, עיצוב שגרתי, תא נוסעים קודר ומשמים ואפילו, שומו שמיים, גרסאות עם תיבת הילוכים אוטומטית ומנוע דיזל. נכון, הייתה לה אחות יפה וחזקה יותר בדמות ה-16V, אבל אנחנו בחרנו בדגם הבסיסי שהה מהקומפקטיות הספורטיביות הפופולאריות בישראל; מרווחת ונוחה כראוי לצרפתייה, איכותית כמו גרמניה, מאובזרת (הגה כוח, חלונות-חשמל וסטריאו ובגרסאות מאוחרות גם ABS וכרית אוויר לנהג), ובניגוד לתדמיתה גם אמינה כמו יפנית בעיקר לאחר החלפת המנוע ל-2.0 ליטר. והכי חשוב, מהנה לנהיגה כמו שאף מכונית משפחתית לא הייתה בתקופתה. בטח לא במחיר שהיה זהה למאזדה לאנטיס, ונמוך ב-10,000 שקלים מאחותה למשפחת PSA, פיז'ו 306 XSI.

 

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 

המנוע מגיע מהגרסה הבכירה של ה-205 GTI והוא גמיש מאוד בנהיגה יומיומית. יחסי העברה קצרים מאפשרים להוציא ממנו את המיטב, אבל הוא פחות נהנה בסל"ד גבוה. הוולקן התפרסמה בעיקר בזכות התנהגות כביש ייחודית עם היגוי אחורי פסיבי שסייע לנטרל את תת ההיגוי ממנו סבלו דומות לה. יחד עם הגה חד ומדויק, המכונית הזו פונה באופן שאינו מוכר למכוניות הנעה קדמית. לא כולם אהבו את הצורך בהסתגלות ארוכה לסגנון הנהיגה, אבל ה-ZX וולקן היא אחת ממכוניות חמש הדלתות-הנעה קדמית המוצלחות בהיסטוריה בשילוב שימושיות והנאה מנהיגה.

 

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 

שנת השקה: 1991

מנוע: 1.9 ליטר, 127 כ"ס

תיבת הילוכים, הנעה: ידנית, 5, קדמית

משקל עצמי: 1,055 ק"ג

0-100 קמ"ש: 9.1 שניות

מהירות מרבית: 206 קמ"ש

 

נשימה ארוכה - רנו קליאו ספורט

שנה לאחר הצגת הדור השני לקליאו (שכונתה "B" בישראל) חשפה רנו גרסה חמה שלה, קליאו-ספורט. בסוף האלף הקודם, תקופה בה פיג'ו ופולקסווגן הפנו משאבים לשיפור איכות, מרווח ונוחות, רנו שיחקו את הילד הפרוע, חזרו למקורות ומיצבו את הקליאו כקטנה-חמה האולטימטיבית. ובפרספקטיבה, ברור שההשקעה במכאניקה באה על חשבון האיכות. מבחוץ יש היא מציגה פגוש קדמי גדול עם פתחי אוורור מודגשים, בתי גלגל בולטים וחישוקי OZ קלים, אבל תא הנוסעים התבלה במהירות, ההגה ומושבי הספורט התפוררו עוד בתקופת האחריות וגם הקונסולה הקדמית לא הפגינה עמידות.

 

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 

גם מאחורי ההגה לא מדובר היה בחנפנית. המכונית הקטנה הזו דרשה (ודורשת) יד מיומנת מאוד כדי לנצל את הפוטנציאל שבה. בעוד מכוניות ספורט של תחילת האלף השני החלו לפזול למגדשי טורבו, יחידת הכוח האטמוספרית מזכירה מנוע של אופנוע ספורט. עד 4,000 סל"ד היא פשוט אנמית, אך 1,500 סל"ד מאוחר יותר היא מייצרת דחף מהיר וברוטאלי שגורמת למחט הסל"ד לנסוק במהירות שיא לכיוון הקו האדום ב-7,250. בהתאם היא מחייבת החלפת הילוכים מהירה ומתוזמנת היטב, וגם התעלמות מרעידות ורעשי מנוע מאיימים בתהליך ההאצה.

 

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 

מלבד כוח, (גם) הקליאו ממחישה את יתרון משקל הנוצה כשהכביש מתחיל להתפתל, ומציעה תקשורת הגה והישבן שאינה מוכרת לנהגי עידן הפייסבוק, וואטסאפ, מערכות בקרה ותגבור חשמלי. אפשר לראות בה את המגשרת בין העידן המוטורי-מודרני (הגה כוח, חלונות חשמל, ABS) למקורות העליזים של שנות ה-70-80.

 

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 

שנת השקה: 1998

מנוע: 2.0 ליטר, 172 כ"ס

תיבת הילוכים, הנעה: ידנית, 5, קדמית

משקל עצמי: 1,010 ק"ג

0-100 קמ"ש: 7.3 שניות

מהירות מרבית: 220 קמ"ש

 

הדינוזאור האחרון - פורד פיאסטה ST

למרות אין ספור מתחרים כיום, פיאסטה ST זוכה להערכה כסופר-מיני הטובה ביותר כיום. לישראל הגיעו שלוש יחידות בעזרת הייבוא המקביל (איילון מוטורס), מה שמסביר כנראה מדוע היא נדירה אצלנו יותר מפרארי 458. חיצונית היא אינה שונה מהותית מפיאסטה רגילה של חברת השכרה, לא בעיצוב החיצוני למעט פגושים וחישוקים שונים, ולא בפנימי למעט מושבי ספורט של רקארו.

 

 (צילום: נועם עופרן) (צילום: נועם עופרן)
(צילום: נועם עופרן)

 (צילום: נועם עופרן) (צילום: נועם עופרן)
(צילום: נועם עופרן)

 

כאן כבר מדובר בעידן הטורבו, ולכן יחידת הכוח חלקה וגמישה עם שיא מומנט זמין כבר ב-1,400 סל"ד. המשמעות היא כי מדובר במכונית שימושית מאוד, למרות פס קול דרמטי בסל"ד גבוה. שאר המכלולים משולים למסע במנהרת הזמן, למרות השילוב של טכנולוגיה עדכנית. ההגה - תגבור חשמלי - חד ומדויק ואפילו אינפורמטיבי, תיבת ההילוכים מדויקת והדוושות ממוקמות באופן מושלם.

 

 (צילום: נועם עופרן) (צילום: נועם עופרן)
(צילום: נועם עופרן)

 (צילום: נועם עופרן) (צילום: נועם עופרן)
(צילום: נועם עופרן)

 

אבל עוד יותר מכך, השלדה מגיבה במדויק לכל פקודה מההגה או מהדוושות, ללא מסננים או השהיות כמו מרבית מתחרותיה העכשוויות. גם האלקטרוניקה נרתמת לטובת הנהג, אך לא רק כדי לשמור עליו מפני עצמו. יש חלוקת מומנט שממזערת תת-היגוי ומסייעת בכניסה וביציאה מהפנייה, בקרת יציבות בעלת ניתוק חלקי לטובת שעשועים תחת-השגחה או מלא לטובת נהיגה-כמו-פעם. זו המכונית החדשה הכי מינימליסטית וקרובה באופייה לדגמים המיתולוגיים ההם מבית פולקסווגן ופיז'ו ורנו, ומצער במיוחד לדעת שהיא כנראה אחרונה מסוגה.

 

 (צילום: נועם עופרן) (צילום: נועם עופרן)
(צילום: נועם עופרן)

 

שנת השקה: 2012

מנוע: 1.6 ליטר טורבו, 182 כ"ס

תיבת הילוכים, הנעה: ידנית, 6, הנעה קדמית

משקל עצמי: 1,088 ק"ג

0-100 קמ"ש: 6.9 שניות

מהירות מרבית: 220 קמ"ש

 

העתיד - פולקסווגן גולף R

ה-R היא הגולף החזקה, המהירה, היקרה והמתוחכמת ביותר שפולקסווגן ייצרו אי פעם. למעשה, אפשר לומר שכאן כבר לא מדובר בקומפקטית-חמה, אלא בהיפר-האץ' עתידנית שמזנקת ישירות לקצה העליון של הקטגוריה, כזו שמיישרת קו עם דגמי יוקרה ספורטיביים חזקים במיוחד. דווקא חיצונית היא אינה מרשימה למעט מיתלם מונמכים (ב-2 ס"מ), פגושים מנופחים ורביעיית מפלטים מיוחצנת בישבן. בפנים, מלבד מושבים ספורטיביים מצויינים, שום דבר לא יחשיד אותך בטירוף-הגה. היא גם נוחה ונעימה בשימוש יומיומי; עם מתלים שמשנים את קשיחותם ובורר מצבי נהיגה המציע חמישה כיולים שונים בכל הטווח שבין סבתא-קשישה וחביבה למתנקשת חסרת רחמים ופרועה.

 

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 

מחד היא מציעה הנעה כפולה ומערכת שמדמה דיפרנציאל מוגבל-החלקה, ומאפשרת לכן אחיזת כביש גבוהה ולא מאיימת בכל כביש גם עבור נהג חסר ניסיון ומיומנות. מאידך היא אינה מסננת ומנתקת כמו חלק מחברותיה לקטגוריה (כולל אחותה לפלטפורמה, אודי S3); ההגה חד, מדוייק, מהיר ובעל משקל נכון. הבלמים מפגינים עמידות גם בהתעללות ממושכת ועם תיבת הילוכים רובוטית מהירה כברק, מי צריך בכלל תיבה ידנית.

 

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 

זוויות הגלגול מינימאליות והיכולת לצלול לתוך פניות מהירות גבוהה הרבה מעבר למותר לפי החוק. אחרי צבירת ניסיון מתאים היא תאפשר גם משחקים ושעשועים שאינם בלקסיקון המודרני. בהרבה מובנים, הפערים בין הגולף GTI הראשונה ל-R הזו, הם כמו ההבדלים בין ספיטפייר ממלחמת העולם הראשונה ל-F35 שחיל האוויר יקבל בקרוב.

 

 (תצלום: נועם עופרן) (תצלום: נועם עופרן)
(תצלום: נועם עופרן)

 

אבל הן רחוקות מאוד אחת מהשנייה במובן העקרוני ביותר של ההגדרה הוט-האץ'. שכן בניגוד ל-GTI של אז, ה-R התנתקה לחלוטין מהבסיס שהניחה הסבתא המייסדת. עם תג מחיר של 300 אלף שקל וצפונה, היא איבדה את הנכס הגדול ביותר של דור ה-GTI המקורי. נגישות להמונים.

 

שנת השקה: 2013

מנוע: 2.0 ליטר טורבו, 280 כ"ס

תיבת הילוכים, הנעה: רובוטית, 6, כפולה

משקל עצמי: 1,476 ק"ג

0-100 קמ"ש: 5 שניות

מהירות מרבית: 250 קמ"ש

 

פעם היה יותר טוב?

בסוף היום, התשובה לשאלה הזו היא חד-משמעית ונטולת היסוסים. לא, בפירוש לא. המכוניות של היום טובות משמעותית מאלה של פעם; חזקות, אוחזות, מהירות, נוחות וכמובן בטוחות יותר. ואם מנטרלים רומנטיקה, גם לא פחות מהנות לנהיגה. אלא ש"הנאה" היא כמובן עניין אישי שאינו ניתן לכימות או הערכה אמפירית.

 

 (צילום: נועם עופרן) (צילום: נועם עופרן)
(צילום: נועם עופרן)

 

ב-GTI הראשונה ההנאה היא בעצם הנהיגה בחתיכת היסטוריה, ב-5GT זו תחושת הרכיבה על סוס פרא, ה-205 מזכירה מפגש עם מלכת הכיתה שני עשורים אחרי סיום התיכון, הוולקן מעוררת הערכה והקליאו היא געגועים למנוע אטמוספרי בסיסי ופשוט ותאב סל"ד. ומה עם החדשות? פיאסטה ST וגולף R - הצמד היחיד כאן שתוכלו לרכוש כחדשות - מדגימות את שני הקצוות הקיימים; מינימליזם מצד אחד ומופע טכנולוגי מצד שני. שתי מכוניות שלא שכחו את הנהג ונולדו בראש ובראשונה לגרום לו רגעי אושר והנאה.

 

מה שסוגר בעצם את המעגל. למרות שהן כבדות משמעותית מפעם ונטולות אלמנטים שדורשים ממך להזיע, גם המכוניות המודרניות מהנות לנהיגה. עם פחות רומנטיקה, אבל הרבה יותר יכולת. מי שטוען כי עתיד הקטגוריה מתסכל ומשעמם, מוזמן לעשות בהן סיבוב.

 

תודה גדולה למועדון PSI על הסיוע בהפקה ולחברת שגריר על הסיוע בהובלת המכוניות

 

 (צילום: נועם עופרן) (צילום: נועם עופרן)
(צילום: נועם עופרן)

 


פורסם לראשונה 13/09/2015 01:28

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: נועם עופרן
חדש וישן
צילום: נועם עופרן
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים