עין אדומה: הסיבות והטיפולים המתאימים
תסמונת ה"עין האדומה" היא אחת התלונות הנפוצות כיום אצל רופאי עיניים, הן בקרב מבוגרים והן בקרב ילדים. למה זה קורה, מהם הסימפטומים שכדאי לשים אליהם לב ומה הטיפול שיעזור? ד"ר יוליה טריפונוב, מומחית לרפואת עיניים מסבירה
בשיתוף סיסטיין
בשנים האחרונות התלונות הנפוצות בפנייה לרופאי עיניים היא עיניים אדומות ויובש בעיניים. לא רק זאת. מתברר כי גיל הפונים הולך ונהיה צעיר יותר מבעבר, כשאחת הסיבות האפשריות היא בגלל העובדה שרמת השימוש במסכים הולכת ועולה, מה שגורם לנזק לעיניים.
התלונות הנפוצות בקרב הפונים הן גירוי ואדמומיות בעיניים, הרגשה כאילו גרגר חול חדר לעין, צריבה ודמעת יתר בגלל איכות ירודה של שכבת הדמעות ואידוי מהיר של הדמעות.
שכבת הדמעות מורכבת עצמה משלוש שכבות: השכבה הכי הפנימית שגורמת להיצמדות הדמעות לקרנית, החיצונית - מפחיתה התאיידות, ובאמצע - השכבה המימית, וכשאחת מהשכבות לא מתפקדת נוצר יובש בעיניים.
כל אלה משפיעים על איכות הראייה, שכן תפקוד העין תלוי באיכות העדשות שבה, בדיוק כמו מצלמה. פני השטח של העין חשובים מאוד לאיכות התמונה שאנו רואים. בעין יבשה, פני השטח דומים לעדשה שרוטה של מצלמה והתוצאה היא ראייה מטושטשת.
קיראו עוד במדור בריאות העין
מהן הסיבות האפשריות לעין אדומה?
דלקת עיניים (יכולה להיות ויראלית, חיידקית או דלקת)
גוף זר בעין
שטף דם תת לחמיתי
דלקת בעפעפיים
יובש בעיניים
עייפות או חוסר שינה
אלרגיה
הסימפטומים שמתריעים על בעיה
כאמור, התלונות הנפוצות הן יובש, צריבה, גרד, עייפות, אודם ותחושה של חול בעיניים. לרוב גם ישנה החמרה במהלך היום. בנוסף, תיתכן הפרשה דביקה מן העיניים ולעתים למרות חוסר ההיגיון (בעיקר במקרה של עין יבשה), ישנה דמעת מרובה.
אולם דמעות אלה זולגות בדומה לתגובה לגוף זר או גירוי אחר בעין. הן מופרשות כרפלקס לתחושת היובש מבלוטת הדמע הראשית. מה גם שהן אינן מקלות על תחושת האי נוחות כי אין להן את תכונות הסיכה של דמעות רגילות.
חוסר הנוחות של העיניים מחריף כאשר העין חשופה לגירויים כגון: אבק, עשן, ישיבה ממושכת מול המחשב וגם בתנאים של יובש קשה כמו בימי חמסין או במבנים בהם מערכת מיזוג גורמת לייבוש האוויר. במקרים קיצוניים של עין יבשה למשל, ייתכנו שינויים באפיתל הקרנית (השכבה החיצונית) כולל פגיעה בשלמותו ועיבוי השכבה.
מה הטיפול שיכול לעזור?
קיימות טיפות שמסייעות להעביר את התופעות הללו. אולם חשוב מאוד לבחור את הטיפות המתאימות כדי לא לגרום לנזק מתמשך לעיניים.
קיימים שני סוגי טיפות: טיפות עם חומר משמר ישן (נקראות "טיפות מהדור הישן") וטיפות ללא חומר משמר. ההבדל המהותי בין שני הסוגים הוא החומר המשמר שקיים בטיפות "מהדור הישן" וכבר לא קיים בטיפות "מהדור החדש".
המשמעות היא שהטיפות החדשות יכולות להחזיק מעמד יותר זמן מרגע פתיחתן, טווח הפעולה שלהן ארוך יותר וניתן להשתמש בהן גם עבור מי שמרכיב עדשות מגע.
יש גם טיפות ללא חומר משמר בכלל, מדובר באמפולות לשימוש חד פעמי.
בכל מקרה, הטיפול צריך להיות מותאם לבעיה ולא לקחת טיפול באופן עצמאי. כך למשל, ישנם אנשים שמשתמשים בטיפות "המלבינות" את העיניים כדי למנוע את אודם. מדובר בטעות חמורה, בעיקר אם השימוש הופך להיות קבוע. הטיפות הלו מכילות אדרנלית שמכווץ את כלי הדם ועלול לגרום לנזק לעיניים לטווח הרחק.
הכותבת היא מומחית לרפואת עיניים
לפנייה לכתב/ת 
