קשישים מאחורי ההגה - בעיה שניתן לפתור

הנהגים בכביש 4 לא האמינו למראה עיניהם: מולם, במהירות של יותר מ-100 קמ"ש, נסע רכב במסלול התנגשות בטוח נגד כיוון התנועה. הוא לא ניסה לתקן את הטעות למרות הבהובים וצפירות, ובעיקר מראה כלי הרכב החולפים על פניו במהירות מטורפת. טלפונים בהולים למשטרה הזניקו ניידת עם שני שוטרים, שלבסוף התנגשה ברכב הדוהר נגד כיוון התנועה ועצרה אותו. השוטרים נפגעו בעוד הנהג הפוגע, קשיש בן 81, נהרג במקום. אפשר לשער כי אילו אותו קשיש היה מודע לעובדה שהגיעה שעתו לרדת מהכביש, חייו היו ניצלים.

• שופט: להתנות חידוש רישיון נהיגה של קשישים
  
• הגעתם לגיל 70? חובה להבדק כדי לחדש רישיון
  
• איטליה שוקלת איסור נהיגה מעל גיל 80
  
• מי מסוכן יותר על הכביש - בן 19 או בת 77?
  

התאונה בה תועד קשיש נוהג נגד התנועה 

נתוני בטיחות סטטיסטיים הנשענים על מחקרים בינלאומיים, קבוצת מבוגרים בני 65 ומעלה היא המסוכנת ביותר לפי מדד תאונות לק"מ נסיעה, לצד צעירים חסרי ניסיון בני 18-24. כל זאת כפועל יוצא ממגבלות תפקודיות מוכרות בגיל מבוגר, למשל תפיסת מהירות תנועה לקויה, ראיה היקפית חלשה, חוסר הבחנה בתמרורים וברמזורים, עליה ניכרת בזמן תגובה, זמן ארוך יחסית הנדרש לניתוח מצבים מורכבים, קושי בחלוקת קשב ופגיעה בביצועים תחת לחץ. כל אלה מביאים נהגים בני 65 ומעלה להיות מעורבים ביותר מ-10% מכלל התאונות הקטלניות, למרות שחלקם באוכלוסייה עומד על פחות מ-5%.

מחלות הדמנציה הפוקדות מבוגרים רבים - 5% מבני 65-74 ו-50% מבני ה-80 ומעלה - משפיעות באופן משמעותי על יכולת הנהיגה, והם הופכים כך מאחורי ההגה לסכנה של ממש לעצמם ולאחרים. למרות זאת, ולפי מחקרים שונים, קשישים מוותרים על הנהיגה בממוצע רק בחלוף שנתיים מאבחון המחלה. בנוסף, גם הרופאים ממעטים לדווח על מצבים מסכני נהיגה בקרב מטופליהם לרשויות בישראל.

ובכל זאת, מגיל מסוים נהוגות בישראל ובמדינות רבות אחרות בדיקות תקופתיות. בדיקות אלה בודקות בעיקר את היכולת לפענוח חושי והן בדיקות מוכרות מתחום הפסיכולוגיה שלא הותאמו לבחינת נהגים. הן אינן בודקות את יכולתו של הנהג המבוגר לפעול במצבי לחץ בכביש למשל.

כדי לנסות ולגלות מה הפער בין אותם מבחנים שנערכים לבין המצב "על הכביש", מעין מבחן מציאות בו ייבדק הקשר בין ביצועי נהיגה בסימולטור לבין מבחני תפקוד ומיומנויות, ועד כמה אותם מבחנים יכולים באמת לנבא התנהגויות כביש אמיתיות אצל נהגים קשישים, נבחרה קבוצה בת עשרות נבדקים בני 50 עד 85. פער גילאים גדול שנועד לבחון את השינויים בתפקודים הקוגניטיביים והפיזיים עם העליה בגיל.

ובכן, מסקנות המחקר שהתבצע יחד עם חנאן אליאס, פרופסור נעמי יוסמן וד"ר רחלי קיצוני מאוניברסיטת חיפה, היו אופטימיות והוכיחו כי יש קשר ישיר בין הבדיקות המבוצעות על-ידי רופא לפני אישור נהיגה לקשיש לשנה נוספת, ובין יכולת הנהיגה על הכביש. הן גם אוששו את הקשר בין ביצועי נהיגה בסימולטור-נהיגה לבין ליקויים וקשיים בתפקודים קוגניטיביים וניהוליים בקרב נהגים מבוגרים.

מסקנות מחקר זה יכולות להשפיע משמעותית על חיי נהגים מבוגרים, שכן במקום להורידם מהכביש ניתן יהיה לסייע להם לשמור על עצמאותם, ולהשאר על הכביש תקופה ממושכת יותר מהיום. כדי להגיע לכך יהיה צורך לאמן אותם ולחזק מיומנויות ספציפיות שנחלשו לאורך השנים. פיתוח תוכניות לאימון תפקודים קוגניטיביים בכלל, ותפקודים ניהוליים לקשישים בפרט, יחד עם תוכניות ייעודיות למודעות ירידת תפקוד בנהיגה בגיל המבוגר, יכולים לסייע בהפחתת תאונות בקרב אחת מקבוצות הנהגים המסוכנות הקיימות כיום. 

ד"ר אליאס ופא (54) מחזיקה בדוקטורט בהנדסה גיאודטית ותכנון ערים בטכניון. משנת 2002 היא חוקרת בכירה של תאונות הדרכים והגורמים המשפיעים על המעורבות בתאונות הדרכים. במסגרת פעילותה המחקרית היא הצטרפה לעמותה הבינלאומית של חוקרי תאונות הדרכים ICTCT, שתוצאות מחקריה מסייעים בגיבוש מדיניות תחבורה ברחבי העולם.